אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home יהדות אמונה קביעת מזל האדם- לפי מזל הלידה או מזל ההריון

קביעת מזל האדם- לפי מזל הלידה או מזל ההריון

הרב הגאון רבי אליעזר הכהן פישר שליט"א

מח"ס האיצטגנינות באספקלריא של תורה, עוד אבשלןם חי,

מהדיר ספרי עקידת יצחק עה"ת

בית וגן- ירושלים

 

קביעת מזל האדם- לפי מזל הלידה או מזל ההריון

 

איתא בשבת (קנו, א): "כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי: האי מאן דבחד בשבא - יהי גבר ולא חדא ביה. מאי [ולא חדא ביה]? אילימא ולא חד לטיבו - והאמר רב אשי: אנא בחד בשבא הואי! אלא - לאו חדא לבישו, והאמר רב אשי: אנא ודימי בר קקוזתא הוויין בחד בשבא, אנא - מלך, והוא - הוה ריש גנבי! - אלא: אי כולי לטיבו, אי כולי לבישו. (מאי טעמא - דאיברו ביה אור וחושך.) האי מאן דבתרי בשבא - יהי גבר רגזן. מאי טעמא - משום דאיפליגו ביה מיא. האי מאן דבתלתא בשבא - יהי גבר עתיר, וזנאי יהא. מאי טעמא - משום דאיברו ביה עשבים. האי מאן דבארבעה בשבא - יהי גבר חכים ונהיר, מאי טעמא - משום דאיתלו ביה מאורות. האי מאן דבחמשה בשבא - יהי גבר גומל חסדים. מאי טעמא - משום דאיברו ביה דגים ועופות. האי מאן דבמעלי שבתא - יהי גבר חזרן, אמר רב נחמן בר יצחק: חזרן במצות. האי מאן דבשבתא יהי - בשבתא ימות, על דאחילו עלוהי יומא רבא דשבתא", עכ"ל הגמרא.

למדנו מדברים אלו שמזל האדם נקבע לפי יום לידתו, וכפי שכתב ריב"ל בפנקסו שע"פ כל יום שנולד, כך יקבעו תכונותיו, מידותיו ואופיו. 

והנה נאמר בנדה (טז, ב): דרש רב חנינא בר פפא, אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, שנאמר "והלילה אמר הורה גבר"[1], נוטל אותה טפה ומעמידה לפני הקב"ה ואומר לפניו, רבש"ע טיפה זו מה תהא עליה, חכם או סכל, עשיר או עני, גבור או חלש, אבל צדיק ורשע לא קאמר, כדאמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, שנאמר "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך"[2], עכ"ל הגמרא.

מדברי חז"ל אלו למדנו שמזל האדם נקבע לפי רגע ההריון, וא"כ יש לדעת לפי איזה זמן נקבע מזל האדם, האם לפי זמן ההריון או לפי זמן הלידה.

שטחנו שאלה זו קמיה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, ותשובתו היתה: "זה וזה גורם".

הבה ונברר דבר זה לאשורו, בסייעתא דשמייא.

 

 

דברי הראשונים והקדמונים

הר"ן בדרשותיו (הדרוש השמיני) כתב שהמזל נקבע לפי שני הזמנים גם יחד, ואלו דבריו: "אמרו  המלאך הממונה על ההריון לילה שמו, נוטל את הטיפה ומניחה לפני הקב"ה, ואומר טיפה זו מה תהא עליה, חכם או טפש, עשיר או עני, אבל צדיק ורשע לא קאמר. הנה ביארו שהחכמה והעושר תלוים במזל כפי רגע ההריון והלידה", עכ"ל.

וכך כתב רבנו בחיי בספרו כד הקמח (ערך השגחה): "ופתח דבריו לומר כי ממסלת הכוכבים והמזלות בימי הלידה ורגעי ההריון נותנין לנולד הרעות והטוב כדעות הוברי שמים המה", עכ"ל.

גם מדברי האברבנאל (דברים פ"ד) אנו רואים שמזל האדם נקבע לפי שני הזמנים יחד, רגע ההריון ורגע הלידה. האברבנאל דן בהרחבה במהות המזלות והשפעת על עם ישראל. הוא פורס רשימת הוכחות להימצאות המזל והשפעתם על ישראל מחד, ודברי חז"ל המוכיחים להיפך מאידך, והוא מאריך בענין בטוב טעם ודעת. בתוך דבריו כותב הוא כך:  "וחמשית מן הכתובים אמר איוב "יאבד יום אולד בו והלילה אמר הורה גבר"[3]. ויתר הפסוקים שגלה בהם דעתו שהיו הדברים מסודרים ומחוייבים מהמערכה השמימיית ומפני זה היה מיחס רעותיו אם ליום הלידה ואם לרגע ההריון.

והאברבנאל ממשיך וכותב: "הנה כפי אשר יראה לי בתשובת הספק הזה. ראוי שתדע שההוראות השמימיות נשער בהם עתה כפי העיון הזה ב' מינים מההוראה. המין הא' הוא הוראת המערכת באישים בכל א' וא' בפרט כפי שעת מולדתו או כפי שעת ההריון כפי דעות בעלי החכמה ההיא. וענין ההוראה הזאת שהמזלות כולם והכוכבים ממסלותם הם מתנועעים תמיד בגלגליהם, וכפי מה שיהיו בשעת ההריון או בשעת הלידה אם במעלה הצומחת ואם במצב שאר המזלות הי"ב כולם, והכוכבים ממקומותיהם ומצביהם ומבטיהם אלו עם אלו תהיה ההוראה על המתהוה או על הנולד מהתכונות שיהיו בו או מהדברים שיתחדשו עליו. ולכן נקראת ההוראה הזאת מערכה לפי שהיא כפי הערך והיחס שיש למזלות ולכוכבים אלו עם אלו באותה שעה ונקראת ג"כ מזל", עכ"ל.

ובהמשך כותב האברבנאל:

"והנה ב' המינים מההוראות האלה נבדלים זה מזה בהבדלים עצמיים. כי הנה המין הראשון הוא לפרטים כפי שעת ההריון או הלידה לכל אחד ואחד. והמין השני מההוראה הוא בערך האומה בכללה. ועוד שהמין הראשון הנזכר הוא לכל אדם יהיה מאיזה אומה שיהיה, כי תמיד תהיה ההוראה עליו כפי שעת ההריון או הלידה. אמנם המין השני מההוראה הוא מיוחד לאומה מהאומות ולעיר מהערים ולמחוז מהמחוזות לא ישתתף בו אחר. ועוד שהמין האחד מהוראת המערכה הוא הכנה להוראת השנית, כי כפי מה שיקבל הנולד מהמערכת בשעת מולדתו יושפעו עליו משר האומה אשר לו. ועוד שהמין הראשון מההוראה שתעשה המערכה בהריון או בלידה בפרטים תבטל מפני ההוראה השנית הכוללת. וכמו שכתבו התוכניים שהגזרה הכוללת תבטל הפרטית. ולכן בבא רעב או דבר בעיר מהערים או ימותו הנמצאים שם עם היות הוראתם הפרטית מורה על אורך החיים, לפי שההוראה הכוללת לאומה או לעיר תבטל הפרטית. והוא ענין אמרם ז"ל במכילתא פרשה ח' משנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע[4].

ובהמשך כתב: "ומשני מיני ההוראות מהמזל האלה אין ספק שההוראה השנית אשר כפי האומה ועיר או המחוז, עם היות שכל האומות יש להם שר מלמעלה, האומה הישראלית אין מזל ולא כוכב ולא שכל נבדל ממונה עליה כי אם הסבה הראשונה יתברך מבלי אמצעי. ועל זה נאמר "ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק ה' אלהיך אותם"[5]. אמר שלא אמר זה על ההוראה הפרטית שיעשה המזל על האדם בשעת ההריון או בשעת הלידה, כי בידוע היה שבעבור זה לא יבאו אנשים לעבדם כיון שאחרי אותה ההוראה הראשונה לא ירעו וגם היטב אין אתם. וההוראה הראשונה כבר היתה אין להם יכולת לשנותה".

בהמשך מתייחס האברבנאל בדיוק לשאלה זו והוא מסביר את דברי הגמרא, שדנה האם מזל יום גורם או מזל שעה גורם, בשאלה האם שעת ההריון גורמת או שעת הלידה, וז"ל:

"ואמנם דעת רז"ל המקיימים הדעת הזה מהמזל והוראת המערכת, גם כן הם מזה המין. תראה זה מבואר בענין רבי אלעזר בן פדת בשלהי סדר תעניות[6] לפי שבביאור אמרו שלא נולד בשעתא דמזוני ובמאמר רבא בני חיי ומזוני לאו בזכות תליא מילתא וכו', בשלהי מועד קטן דף כ"ח מבואר גם כן שלא דיבר כי אם כפי שעת המולד ולכן אמר שלא בזכותא תליא מילתא, לפי שהילד ביציאתו לאויר העולם אין בידו לא זכות ולא חובה, אבל הענין תלוי כפי שעת ההריון או הלידה, וכמו שהוכיח מרבא[7] ורב חסדא. וכן ענין דוד ושאול היו כפי מזלם בלידה, והסוגיא במסכת שבת תורה על זה בביאור, כי שם עשו הבדל אם מזל יום גורם ואם מזל שעה גורם, רוצה לומר אם תהיה השעה הראשונה כפי שעת ההריון או כפי שעת הלידה. ואין ספק שהיה דעת רבי חנינא שהיתה ההוראה כפי עת ההריון, ולכן אמר הוא עצמו בהגדת נדה פרק כל היד שהמלאך מביא הטפה לפני הקדוש ב"ה וכו'. וביאורו עוד ענין המעלה הצומחת באמרם מאן דאתיליד בכך הוי כך, והיתה סברת ר' חנינא שמזל מחכים ומזל מעשיר ויש מזל לישראל כפי ההוראה ההיא, כי אין להמלט ממנה ור' יוחנן וחבריו אמרו שכבר יוכל להמלט ממנה בצד מן הצדדין וסבה מן הסבות[8] וכמו שאבאר, אם כן בזה המין מהוראת המזל צדק מאמר האומר שהאומה הישראלית היא תחת המערכה והמזל", עכ"ל.

 

רבנו מהר"י ערמאה בספרו עקידת יצחק (שער כ"ב) כתב: "מאמרנו אשר זכרנו בפתח השער, הוא מה שיורה על אמיתת זה תכלית ההוראה בשתובן כונתו. וזה שדרש רבי חנינא כי אע"פ שיש מלאך ממונה על שעת ההריון, והוא מזל המולד, שנוטל אותה הטיפה ומעמידה לפני הקב"ה, ושם נאמר מה תהא עליה, לפי הכח שמסר הש"י ביד המלאך ההוא מהתחלה הבריאה, ומשם תהיה לה כח על כל אחד מהתוארים ההם, אם למעלה ואם לפחיתות", עכ"ל.

ובהמשך כתב העקידה: "והנה באמת המלאך הממונה מלפנים על ההריון על האופן שזכרנו, ראוי שיקרא בשם הזה, לפי שכבר יפלו בשאלה זו ענין הלילה וסגולותיו, וזה כי השאלה הזאת ודאי היא עמוקה, וחשכה כחשכה של לילה אצל השכל האנושי, שלא יסבול היות דבר גזור בהשאר טבע הבחירה קיים ביד האדם, כמו שכתבנו בשער תשעה עשר, גם כי מסגולתה שלא יהיה שם רק העדר ההכרח אל אחד הענינים, מאחר שנשארה חפשיות הבחירה בידו, וגם הסגולה השנית, להיות הכל תלוי ועומד, עד שידון כפי מעשיו, והרי הגזרה היא בתוחלת ממושכה עד הזמן ההיא. ולזה באמת בהיות היראה בידו הנה הכל בידו, הפך מה שהובן מהמאמר הזה תחלה נצטדק מאד, באמרו "מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך"[9] וכו', כי במה שיעבוד ביראה לבד הנה יזכה בכולם", עכ"ל.

הרי שבעל ה'עקידה' כתב שהרגע הקובע למזל הוא רגע ההריון, המשול ללילה, משום שבעצם מושג המזל ישנה שאלה עמוקה, שהיא "חשכה כחשכה של לילה אצל השכל האנושי", כיצד יתכן שהמזל קובע את תכונות האדם ומהלכיו בעוד שהאדם נבחר, לכאורה, לקבוע בעצמו את דרכיו ואורחותיו, לפי כח הבחירה שלו.

לעומתו, כותב הרלב"ג בתחילת ספר איוב, וז"ל: "וכראות איוב כי אין דובר אליו דבר פתח פיהו וקלל את יומו, לפי שדעתו היה כמו שיתבאר מדבריו שכל מקרי האדם הם מוגבלים ומסודרים לפי מערכת הכוכבים בעת הלידה", עכ"ל.

ואלו דברי שו"ת התשב"ץ (ח"ב סימן א): " והדרך הפילוסופי הוא שההכנות המזגיות הם מסודרות מפאת הגרמים השמיים, ועל זה תראה משפט אחד יגזור פלוני יוליד בנים או בנות כך וכך ויהיו וכו' ויתחתן עם פלונית, וזה קודם היצירה זמן מרובה. ואף על פי שהאדם בחירי לבטל זאת הגזרה אם יתנהג ע"פ שכלו, אבל אם יתנהג לפי טבעו הגזרה היא מתקיימת וכשהיא מתבטלת מפני הנהגת שכלו זהו שמא יקדמנו אחר בתפלה, ועל זאת ההנהגה המוגבלת נאמר מ' יום קודם יצירת הולד וכו', ולקחו זמן נהוג להם ביצירה או נאמר שהוא נאמר להם בדקדוק ומ' יום קודם יצירת הולד, ר"ל ברגע ההריון ואתיא כרבנן דס"ל א' זכר וא' נקבה נגמרים למ' יום ולא כר' ישמעאל כמו שמוזכר במ' נדה בפ' המפלת (ל' ע"א)", עכ"ל.

וכך כתב בעל ה'גדולי תרומה' בספרו בינה לעיתים (ח"א דרוש ד): "[הנהגת האדם נקבעת] מצד הוראת המזל. כי כפי מצב הכוכבים בשעת יצירתו או הולדו, כן יהיה בו כח שמימיי לאחד מהנטיות ומפאת ההתמזגות אשר בכחותיו שהם מושפעים כפי העת מצבא השמים. והם מבוא גדול בפעולות, כאשר הוא מפורסם מטבע ההרכבה" עכ"ל.

המהרי"ט בדרשותיו (פרשת בלק, דרוש ראשון) מחדד את הדבר וכותב בנחרצות ששני רגעים קובעים את מזל האדם, רגע ההריון ורגע הלידה, וכך הוא כותב בענין דברי איוב וכאבו על מר גורלו:  

"ועל השניה מפאת המזל, ובהמתיק דבריו שהיה מתמרר בבכי, והוא מה שפתח בקללה לקלל את יומו (ראה שם ב, יד), כי האמין היות תולדות האדם ומעשהו מחויבים מפאת המערכה ובמזלא תליא מילתא, על פי שני רגעים, רגע ההריון ורגע הלידה, ולכן היה מקללם (שם ג, ג), "יאבד יום אולד בו, והלילה" הניתן להריון גם הוא יאבד. ואמר (שם, ד), "היום ההוא יהי חושך", כי אם היה אומר שלא תזריח שמשו, לא יקרא אבוד לגמרי אלא שנתארכה הלילה, כי אי אפשר לעולם שלא יהא חצי כדור העולם מאיר וחצי חשוך; והיאך יאבד ולא יתחשב כלל, שלא ישמשו בו מאורות והארץ היתה תהו ובהו וחושך על פני תהום (ע"פ בראשית א, ב); אכן "אל ידרשהו אלוה ממעל" (איוב שם) כאשר דרש בתחילת ימי בראשית (שם, ג), "ויאמר אלהים יהי אור", אלא "אל תופע עליו נהרה" (איוב שם)", עכ"ל.

&&&&&

שורש ומזל אחד לרגע ההריון ורגע הלידה

נדמה שפתרון הדבר נמצא בדברי הראב"ע ז"ל (שמות פ"ב) הכותב את הדברים הבאים: "רובי הנולדים הם סמוכים לתשעה חדשים. והיודע עת ההריון יכול לדעת עת הלידה. והיודע עת הלידה יכול לדעת עת ההריון, כי דבר מנוסה הוא לקדמונים. וחמשה פעמים נסיתיו גם אני, כי מקום מזל הלבנה ומעלתה ברגע ההריון, היא מעלת מזל הצומח ברגע הלידה. גם מעלה הצומחת רגע ההריון, שם תהיה הלבנה רגע המולד. והנה המעמד הקוצב הם רנ"ט ימים ושליש יום. והאמצעי רע"ג. והגדול שהוא הארוך רפ"ז. וחכמי המולדות יודו כן", עכ"ל.

וכ"כ הרשב"ץ ז"ל בספרו מגן אבות (פרק ד המיוחד לתחיית המתים), וז"ל:

"וחכמי המשפט נותנים גבולים להריון והם ג' כדעת רז"ל, אלא שנתחלפו להם בשיעוריהם, כי הזמן הקצר להם הוא רע"ג כדברי חז"ל והאמצעי רע"ז ושלשית והארוך רפ"ז ימים. ונותנים בזה כלל כי במקום מזל הלבנה ומעלתה בעת ההריון הוא מעלת הצומח בעת הלידה, ומעלת מזל הצומח בעת ההריון שם תהיה הלבנה בעת הלידה והם ג' זמנים הנזכרים, ואנחנו על דעת רז"ל נסמוך כי הם דברי קבלה", עכ"ל.

ובדומה לכך כתב המהראנ"ח בדרשותיו (פרשת אמור) וז"ל: "כל מקרה האדם מסודרים ומוגבלים לפי מערכת הכוכבים בעת ההריון, לפי ששעת ההריון יש לה הוראה על שעת הלידה ושעת הלידה יש לה הוראה עכ"פ על מעשי איש ופקודתו כל ימי צבאו", עכ"ל.

נמצאנו למדים שזמן ההריון וזמן הלידה, שורש אחד להם, ואם כך, עולים הדברים יפה, כאשר שניהם יחד קובעים את מזל האדם, כאשר בעצם- אחד הם.

דברים אלו נכתבו במפורש בביאור הגר"א ז"ל לספר איוב. איוב טען שכל הצרות והיסורים הבאים עליו, הם תוצאה ממזלו הרע, והסביר הגר"א ז"ל (בביאורו לספר איוב), שחז"ל[10] אמרו שמזל ליל עיבורו של איוב ויום לידתו היה תשעה באב, כי עיבורו של איוב היה י"ב חודש, ומזל החורבן שלט בליל עיבורו וגם בליל לידתו.

וכך כותב הגר"א ז"ל: "המאמר הזה נמשך למה שאמר תחילה "אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו", אשר הרצון בזה שקילל מזל היום שנולד בו, כי חשב שהכל תלוי במזל, ולכן קילל ב' המזלות, מזל העיבור ומזל הלידה, ולפי שהלידה היא על פי הרוב ביום, לכן קילל יום הולדו (או אפשר שהוא ידע שהוא נולד ביום), ואמר: "יאבד יום אולד בו". אבל זמן העיבור הוא מיוחד בלילה. ולכן קילל מזל ששלט בליל עיבורו.

ועל זה השיבו אליפז הלאה (ד, ה) הלא יראתך כסלתך כו', וכמו שיתבאר שם שכוונת אליפז היה להוכיח שאין תלוי במזל כלל, ואמר "יאבד יום אולד בו", פירוש שהייתי עתיד להיוולד בו, ואם כן אם היה היום נאבד קודם הולדו שוב, לא היה נולד. "והלילה אשר הורה גבר" , פירוש המלאך שאמר הורה גבר. ולפי שהיום קודם במעלה והלילה היא קדומה אל היום בטבע, וכמו כן העיבור והלידה, הלידה קודמת אל העיבור במעלה, לכן הקדים היום והלידה אשר ב' אלה קודמים במעלה.

וכתב הגר"א ז"ל: "והנה לפי שהוא כלל גדול בחכמת המזלות, שהמזל שהוא משמש בעת העיבור, אותו מזל עצמו משמש בעת הלידה, ורז"ל אמרו שאותו היום ט' באב היה, נמצא היה העיבור י"ב חודש, ולכן קילל מזל היום ומזל הלילה, והכל אחד".

&&&&

ואלו דבריו הנשגבים של הראב"ד ז"ל, בהקדמתו לספר יצירה:

"באותו רגע שהאשה יולדת מלמטה, הנשמה נשלמת מלמעלה ומשתלחת מן המלכות אל בני אדם, אשר ביתם אל הנולד, ובעת שהנשמה משתלחת וכו', משם תקבל כל העתידות לבוא עליו, ולפיכך ראוי לך להתבונן כי המוליד בשם, רצה לומר שכותב קיע למקשה ומולידה טרם זמן עיתה, פעמים שהורג שתי נפשות ופעמים שגורם לנולד ימים רעים וצרות משונות זו מזו והאלוקים דמו יבקש".

ומסביר הראב"ד: "וביאור זה על דרך משל, נאמר כי עובר זה ראוי להיוולד ביום פלוני במילוי הלבנה... בא המשביע והולידו טרם שנתמלאת הלבנה ובהיותה מביט אליה משונאיה וממבטלי כוחה, הנה הילד ההוא שנולד בזמן ביטול כח חיותו ימים בימים מועטים ודמו מיד זה הפושע יבקש האלוקים, כי ביטל גזירת יוצר והמית את הנפש הזאת והולידו בלא זמנו וגורם לו ליקח ממון שאינו שלו ולישא אשה שאינו שלו, וכללו של דבר שינה עליו כל סדרי בראשית, ודי בזה לכל מבין, כמו שתרגו' דידעתא עידן מולידיהן דיעלי טינרי כד מצטערין איילתא תנטור תספור ירחים תמלאנה ידעת עת לדתנה, פירוש: כאשר תצטער האילת ללדת אזי תספר ירחים למפרע ותדע מתי ובאיזו מעלה מהמעלות התחילה להתעבר, וזה סדר המנין. דע כי אין האשה יולדת אלא לספר הריו"ן או למספר עב"ר, והם רע"א ורפ"ו ימים ורכ"א ימים, וסימן חסר ליד"ה מהריו"ן ישאר רכ"א".

הראב"ד מאריך בענין בדברי קבלה עמוקים ומסיים ש"אם תדע יום העיבור, תדע יום הלידה", והמעיין בדבריו בהרחבה, יראה לנכון ששורש ומזל אחד להם, וכדברי רבותינו דלעיל.

 

 



[1] איוב ג, ג.

[2] דברים י, יב.

[3] איוב ג, ג.

[4] בב"ק ס, א: "תאני רב יוסף מאי דכתיב (שמות יב, כב) "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר", כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה, שנאמר (יחזקאל כא, ח) "והכרתי ממך צדיק ורשע".

[5] דברים ד, יט.

[6] שם.

[7] צ"ל רבה.

[8] שבת קנו, א: "איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל, ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן מניין שאין מזל לישראל שנאמר כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגויים מהמה גויים יחתו ולא ישראל".

[9] דברים י, יב.

[10] ראה במדרש איוב.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה לרועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 15067903

אתר השבת


מאמרים אחרונים