אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת וישב

ב"ה  

דבר החסידות – פרשת וישב

     

הכוונה הפנימית של מכירת יוסף

 

מסופר על האחים הקדושים רבי אלימלך ורבי זושא, שפעם ערכו גלות ונדדו מעיר לעיר. באחת הערים לנו בבית הכנסת, ובאותו זמן הגיע לשם משולח אחד ופחד ששני הקבצנים האלה יתחרו איתו על כספי המתפללים. הלך האיש והלשין במשטרה שיש כאן שני אנשים ללא תעודות. מיד עצרו השוטרים את האחים הקדושים והכניסום למעצר.

בבוקר התעורר רבי זושא וראה שרבי אלימלך בוכה. התפלא ר' זושא על אחיו שרגיל להיות בשמחה תמיד ושאל אותו לפשר בכיו. הראה לו ר' אלימלך 'הנה שם בפינה'. ראה רבי זושא והבין; בפינת החדר עמד דלי שבתוכו היו האסירים עושים צרכיהם. במצב כזה אסור להתפלל בחדר, ועל כך בכה אחיו.

אמר לו ר' זושא "ר' מיילך! לא אתה בוחר את עבודת השם שלך, הקב"ה בוחר את הדרך בה תעבוד אותו! אותו הקב"ה שרוצה שנתפלל אליו – הוא רוצה עכשיו שלא נתפלל, אז בוא ונהיה בשמחה!" ואז שם ר' אלימלך את ידו על כתף אחיו ורקדו בהתלהבות...

תוך זמן קצר הגיעו הסוהרים ושאלו לפשר הריקודים, אמרו להם האסירים השכנים, שהיהודים האלה הצביעו על דלי השופכין והחלו לרקוד. הבינו הסוהרים שהם רוקדים על כך שיש להם איפה להתפנות ומיד סילקו משם את הדלי, באמרם: עכשיו כבר לא יהיה להם על מה לרקוד.

אמר רבי זושא לאחיו: ראה מה גדולה כוחה של שמחה – שהיא ביטלה את כל המניעות והעיכובים, ועכשיו אפשר לגשת לתפילה!

(ע"פ 'לחיים ולברכה', הרב שבתי סלבטיצקי, עמ' 159 ואילך)

 

~~~

על הנאמר בפרשתנו (לז, כח) "וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף" נאמר בירושלמי (שקלים פ"ב ה"ג): "לפי שמכרו את בכורה של רחל בעשרים כסף ונפל לכל אחד ואחד מהם 'טבעה' [=כל אחד מהם קיבל שתי כסף] – לפיכך יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו 'טבעה' [=שתי כסף]".

כלומר, מכיון שהשבטים מכרו את יוסף בעשרים דינרי כסף ונמצא שכל אחד קיבל שנים – לכן נצטוו ישראל לתת מחצית-השקל בכל שנה, השווה לשני דינרי כסף.

אבל קשה (כפי שהקשו מפרשי הירושלמי): הרי במכירת יוסף השתתפו רק תשעה שבטים, שהרי בנימין לא היה שם, וגם ראובן לא נכח באותו יום, ומדוע חילקו את הכסף לעשרה? [ואם יחלקו לתשעה, גם יהיה צריך לתת יותר ממחצית השקל!]

ותירצו את זה בשני אופנים:

א)    ראובן נכלל בחשבון המשתתפים, כי אף שלא היה עמהם במכירה שמרו לו את חלקו, "כי חשבו שלא יחלוק על מעשיהם" (יפה תואר ופי' מהרז"ו לב"ר פפ"ד, יח). ובפרט לפי המסופר שאחרי שסיפרו לראובן על מכירת יוסף "שמע ראובן . . ושתק" (פרקי דר' אליעזר פל"ח. ועד"ז הוא בתנחומא פרשתנו פ"ב)*.

ב)    יוסף עצמו נכלל כאילו נטל חלק במכירה, מכיון שהוא גרם למכירה "ע"י הקנאה שבתחילה" (תקלין חדתין).

אבל עדיין העניין אינו 'חלק': כי הלוא המכירה בפועל התבצעה ע"י תשעה שבטים, היפך רצונם של ראובן ומכל-שכן של יוסף – ומדוע איפוא נדחקים לצרף אותם למכירה ע"י איזו שייכות רחוקה שהיתה להם אליה, עד כדי כך שמחלקים את דמי המכירה לעשרה חלקים שווים**?

אלא הדבר יובן ע"פ דברי הזהר בפרשתנו (קפד, רע"א):

הזהר מקדים וכותב, שכל עניין מכירת יוסף "גרים קב"ה כל דא, בגין לקיימא גזרה דגזר בין הבתרים" – היינו שהקב"ה גרם אותה כדי שבני ישראל ירדו לגלות מצרים.

אבל מדוע היתה צריכה המכירה להתבצע ע"י אחיו דווקא?

ממשיך הזהר ומבאר: שעל ידי זה שבני יעקב שלטו על יוסף, בכך שזרקו אותו לבור ומכרו אותו כאדון המוכר את עבדו טרם ירידתו למצרים – הרי הוא נהיה עבד של אחיו, ואז כשיוסף נהיה שליט על מצרים – הרי יוצא שכל מצרים נהיו עבדים לבני-ישראל!

וזה גרם אח"כ שגם בירידתם של בני ישראל למצרים – לא היתה למצרים שליטה מוחלטת עליהם, בניגוד לעבדים אחרים ש"לא היה עבד יכול לברוח ממצרים" (רש"י יתרו יח, ט), מכיון שכל מצרים היו עבדי יוסף ויוסף עבד לאחיו נמצא ש"ישראל שלטו על כלהו"! – עד כאן תוכן דברי הזהר.

על פי זה יובן מדוע היה צורך לחז"ל להחשיב את מכירת יוסף בעשרה דווקא: כי כדי לגרום לכך שמצרים לא יוכלו לשלוט על בנ"י ושבסופו של דבר יגאלו משם – היתה המכירה צריכה להיעשות ע"י ציבור, כי דווקא בעשרה מישראל "שכינתא שריא" (סנהדרין לט, א), ורק ע"י אור אלקי כזה שהוא למעלה מהעולם יש כח ליהודים לצאת ממצרים – ה"מיצרים" והגבולים של העולם.

ועם זאת, בגלוי השתתפו תשעה אחים בלבד, כי אילו היו נוכחים בשעת המכירה ממש עשרה מישראל – היתה השכינה שורה עליהם בצורה גלויה, ולא היתה אפשרות של מכירה (וממילא של גלות מצרים) מלכתחילה.

 

חג שמח! לשנה טובה – בלימוד החסידות ודרכי החסידות – תכתבו ותחתמו!

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כ, וישב (עמ' 185 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 204 ואילך). העיבוד בסיוע "ביאורי החומש" בראשית ח"ב (היכל מנחם תשס"ז) עמ' קצג-ה.

______________

*) בפדר"א שם לפנ"ז: "וכל אחד ואחד נטל שני כספים", ומשמע לכאורה שגם ראובן נטל השני כספים (וראה רד"ל ונזר הקודש שם). אבל בתנחומא שם הלשון: מכרוהו בב' כסף לכל אחד מהם שני כסף. ובזה יש לפרש שרק הניחו לו חלקו, אבל אין מזה ראי' שראובן נטל חלקו בפועל. וגם בפדר"א יש לפרש מ"ש "כל אחד ואחד נטל שני כספים" שקאי רק על ט' האחים (שאודותם מדובר שם).

**) ולהעיר מידי משה לב"ר שם, שמחלק העשרים כסף לח' מהשבטים (ע"ש חשבונו).

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה עבור רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 14053683

אתר השבת