הזמר המוכר, יהורם גאון, פתח את תכניתו ברדיו במונולוג מיוחד, בו הציף את רגשותיו הכנים בנוגע למאבקי השבת שעלו לאחרונה לכותרות.

 

הדברים המרגשים, בהם בחר גאון לפתוח את תכניתו, נאמרו בהתייחסותו למושג 'שבת' מנקודת מבט חילונית, וכך תיאר הזמר:

 

"היום בבוקר צלצלה אליי השבת, כמו שהיא צלצלה כבר כמה פעמים. עוד כשהייתי בקול ישראל. והיא שאלה אותי, השבת: 'מה רוצים מחיי?'. לא ידעתי מה לענות לה. ביקשתי ממנה שתמשיך לשמור עלינו, אפילו שאנחנו לא שומרים עליה, ומבזים אותה לפעמים לשווא. אתם יודעים שאחד העם כתב ש'אין צורך להיות ציוני, או מדקדק במצוות, כדי להכיר ערך השבת. מי שמרגיש בליבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, לא יוכל בשום אופן לצייר לו מציאות של עם ישראל בלי שבת. אפשר לומר בלי שום הפרזה, כי יותר משישראל שמרו את השבת, שמרה השבת אותם'. ואת זה לא אמר הרב קוק, או רבי שניאור זלמן מלאדי".

 

מבחינת יהורם גאון ה'שבת' היא נס שיש להכיר בו: "חכמינו זיכרונם לברכה אמרו שאין בעל הנס מכיר בנסו. כאלה אנחנו. נס מובנה בנו ששמו שבת, ואנו מתעלמים, בזים ובוזזים אותו, והופכים אותו למשיסה. ומרוב מאבקים וחישובים, וגמירת חשבון ודילים של מתחת ומעל, מתגוללת הפנינה הזאת בשלוליות שבצידי הדרכים, כששוכחים בכלל מה היא מסמלת, שוכחים שהיא מרכיב בסיסי ועוגן חיים אדיר ממדים, שמכוחו ועוצמותיו, אם מנצלים אותם נכון, אפשר לנהל חיים של משמעות, חיים ערכיים".

 

"זה הרבה יותר מעבר, הרבה יותר נשגב, מכן קניון לא קניון, מכן רכבת לא רכבת, מכן הסכם קואליציוני או לא. ואני מדבר, לצורך העניין, כחילוני. וכחילוני בא לי לזעוק את דבר כבודה של השבת. ייעודה הנצחי, השמימי, לייצר חברה נורמלית שוויונית, בה מגיע לכל הנברא בצלם לנוח מעמל השבוע, לנוח תוך כדי הוראה ובקשה ליצור פסק זמן, להתבשם מיום של מחשבה, שמופרד משאר ימות השבוע, ומפנה מקום לנפש להביט סביבה, להתבונן, להבין, להאזין לרחשי הסובב, להירגע, לנוח, להתחבר לאנשים אחרים, שרצים כמונו כל השבוע. 'ארץ ישראל בלי השבת לא תיבנה אלא תיחרב', כתב חיים נחמן ביאליק, 'עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת, שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי".

 

לבסוף סיכם גאון את דבריו במילים המרגשות הבאות: "היום או מחר תשב איזו ועדה שישבו בה חילוניים ודתיים, ותחליט על איזו פשרה אם כן לאפשר או לא לאפשר משהו בשבת. 'נו באמת', אמרה השבת, 'עד שלא תבינו שאני לא עניין לוועדה אלא מהות וזהות, שאני נכס ולא נטל, ושאני שייכת לכולם, תמשיכו להקים ועדות בענייני'. אמרה, והזילה דמעה של עלבון".