אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת ויצא

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת ויצא

     

מדוע 'בית זבול' דווקא ב'זבולון'?

 

השבוע זכיתי להשתתף בכינוס השלוחים העולמי בחצרות הרבי [וזוהי הסיבה העיקרית לאיחור במשלוח טור זה]. בליל ש"ק סיפר הרב מנחם מענדל גרונר, משלוחי הרבי בקריית גת (בנו של הריל"ג שליט"א, ממזכיריו של הרבי), את הסיפור דלהלן:

יום אחד הוזמנתי לרחובות להתוועד, ובדרכי חזרה הביתה אספתי טרמפיסט, שסיפר לי כך:

גדלתי ביישוב נווה אילן ומעולם לא פגשתי את חב"ד [הערה: כיום כבר פועל שם בית חב"ד], עד שיצאתי לטייל בעולם ואז כשהגעתי לס.-דיאגו*, קליפורניה, פגשתי לראשונה "בית חב"ד".

כשנכנסתי שאלתי מה זה בית חב"ד, האם זה סוג של מלון? ענו לי: כן, זהו מלון אבל במקום כסף משלמים במצוות; מניחים תפילין, שומרים שבת, כשרות וכו'.

הסכמתי ברצון להניח תפילין, וגם אכלתי סעודות שבת ולמראית עין שמרתי שבת, אבל בחדר – עשיתי מה שאני רגיל לעשות בשבת...

ביום ראשון, יצאתי עם חבר גוי לטיול במקסיקו וביום שישי היינו בדרכנו חזרה לארה"ב, כשפתאום במעבר הגבול מעכבים אותי בטענה שיש לי רק אשרת כניסה אחת לארה"ב ולא שתיים. הייתי נסער, ובמצוקתי טענתי להם שאני דתי ואני חייב להגיע לס. דיאגו לשמור את השבת.

הם כמובן לא התייחסו, אבל היה שם פקיד אחד שפנה אלי ואמר: "גם אני יהודי. אמנם אינני שומר שבת, אבל אני מכבד את זה שאתה כן, עבור את הגבול! אני יודע שיצעקו עליך וגם עלי, והם עלולים אפילו לפטר אותי בשל כך, אבל בינתיים אתה תעבור" והוא פותח לי את המעבר...

הגעתי לס. דיאגו, ובשבת זו כבר לא הייתי מסוגל לחלל שבת; כל פעם שחשבתי להדליק סיגריה או מכשיר אמרתי לעצמי: הרי פקיד זה מסר את מקום עבודתו בשביל שמירת השבת שלי ואיך אעז לחלל אותה?

ומאז ועד היום, מסיים אותו יהודי, אני שומר כבר מאות שבתות...

 

*) הרבי נהג לכתוב ס. דיאגו, ס. פאולו וכיו"ב, כדי להמנע מלהזכיר שמות הקשורים לכומרי ע"ז.

 

~~~

בפרשתנו בלידת זבולון (ל, כ), אמרה לאה "זבדני אלקים . . הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים, ותקרא את שמו זבלון". מפרש רש"י: "לשון בית זבול, בית מדור. מעתה לא תהא עיקר דירתו אלא עמי, שיש לי בנים כנגד כל נשיו".

והנה, אף שבפשטות השם זבולון קשור ללאה ("יזבלני אישי"), אבל מכך שהשם הזה ניתן דווקא לזבולון – מובן שהוא קשור גם לזבולון עצמו

[כידוע המובא בספרים* ששמות בני אדם אינם דרך מקרה, אלא הקב"ה נותן חכמה ודעת בלב אביו ואמו לקרותו בשם שהוא משורש נשמתו, על-אחת-כמה-וכמה השמות שניתנו ע"י האמהות, ש"נביאות היו" (רש"י פרשתנו כט, לד) ודאי קראו שמות ע"פ רוה"ק]

ועל פי זה יוצא, שעיקר 'דירתו' של יעקב (ברוחניות) היא דווקא אצל זבולון (ראה אלשיך וצרור המור עה"פ).

והדבר תמוה:

הרי ידוע שעניינו של יעקב הוא לימוד התורה, כמפורש "ויעקב איש תם ישב אהלים – אהלו של שם ואהלו של עבר" (תולדות כה, כז ופירש"י), ואילו עניינו של זבולון הוא (כברכת יעקב) "זבולון לחוף ימים ישכון גו' – שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא" (ויחי מט, יב ופירש"י), ואיך אפשר לומר שדווקא זבולון הוא הקובע את עיקר דירתו של יעקב?

לכאורה היה ניתן לבאר זאת, ע"פ מאמר רז"ל עה"פ "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" (ברכה לג יח) – "זבולון ויששכר עשו שותפות, זבולון . . יוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים יששכר לזבולון כו'" (ב"ר הובא בפירש"י ברכה שם) – שעפ"ז מובן שבכך שזבולון עוסק בתמיכת התורה יש בו מעלה על יששכר. וכן פי' באלשיך כאן: "זבולון הואאכסניא לתורה . . שהוא זן את יששכר".

אבל עדיין קשה: איך אפשר לומר שמעלה זו של "תמכין דאורייתא" תכריע את עיקר דירתו של יעקב, שעיקר המעלה אצלו הוא לימוד התורה, שדירתו תהיה במקום העוסק בפרקמטיא ("אכסניא לתורה") ולאבאהלה של תורה עצמו**?

מבאר הרבי ובהקדם:

בחייו של יעקב מצינו דבר פלא: שהצלחתו הגדולה בחיים, "ויפרוץ האיש מאוד מאוד" (פרשתנו ל, מג) היתה דווקא בשהייתו בבית לבן, דהיינו במשך עשרים שנה שבהם לכאורה עסק במרעה הצאן, ובאופן ש"בכל כחי עבדתי . . ביום אכלני חורב וקרח בלילה". ולא רק הצלחה בגשמיות, אלא גם ברוחניות – שדווקא בבית לבן העמיד יעקב את שבטי ישראל (חוץ מבנימין) ובאופן ד"מטתו שלמה" (ויק"ר פל"ו, ה). היתכן?

ונקודת הביאור בזה:

אמרו רז"ל (ב"ר סז, ח) "צדיקים דומין לבוראן", וכשם שהקב"ה "נתאווה להיות לו דירה בתחתונים" (ראה תנחומא נשא טז. ועוד) – כך עיקר עבודתם של הצדיקים היא לא לצורך נשמתם, אלא בעיקר לזכך ולהאיר את העולם שסביבם ולהפיכתו לדירה לו ית'.

מכך מובן, שלמרות שעיקר עניינו של יעקב היא תורה, אבל מתי התגלתה ו'האירה' מעלתו האמיתית – דווקא כשעסק בגשמיות העולם ושם שמר תרי"ג מצוות! ולכן גם העמיד את בית ישראל דווקא כשהיה ב"חרון אף של מקום".

עפ"ז מיושב מדוע עיקר משכנו של יעקב הוא דווקא אצל זבולון, כי למרות שבעלי עסקים ("זבולון") לומדים תורה בכמות פחות מיושבי אהל (יששכר) – הרי יש בלימודם של בעלי עסקים הקובעים עיתים לתורה ולתפילה מעלה יתרה על יושבי אהל, כיון שהם מבטאים את משכן ה' ("בית זבול") – שנתאווה לשכון דווקא בתחתונים.

וכדברי אדמו"ר הזקן (בתורה אור ר"פ נח), ש"זהו טעות הבעלי עסקים שבדעתם שאין יכולים להתפלל כ"כ כמו היושבי אוהלים, כי אדרבה נהפוך הוא שהם יכולים להתפלל יותר, כי יתרון האור הוא מתוך החושך דווקא".

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ל תולדות שיחה ב (עמ' 134 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "ביאורי החומש" בראשית ח"ב (היכל מנחם תשס"ז) עמ' עב-ד.

______________

*) שער הגלגולים להאריז"ל הקדמה כג. שער מרז"ל בסופו. עמק המלך ש"א ספ"ד. אור תורה להה"מ ממעזריטש פ' בראשית (ד, ד). וראה ג"כ חפץ ה' לברכות (יג, א). אור התורה וישלח לה, י. ר"פ וילך, ועוד. ספר חסידים סימן רמ"ד.

*) ובמיוחד שרש"י כותב "לשון בית זבול", שזה נאמר על בית המקדש – "בנה בניתי בית זבול לך" (מ"א ח, יג) שנקרא "בית זבול" להיותו דירת קבע של הקב"ה, כסיום הפסוק "מכון לשבתך עולמים", דירה נצחית – כלומר: חשיבותו של זבולון אינה רק כדירה סתם, דירת עראי וכו', אלא היא קשורה עם "עיקר דירתו", דירת קבע של יעקב.

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה עבור רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 14063402

אתר השבת