בדיון סביב עבודות הרכבת לא צריך היה להבין בהלכות שבת, אלא ביחסים בתוך מרכז הליכוד. לכן אני לא רוצה להיכנס לעבודות הספציפיות שנידונו השבוע. אין ספק שעם רצון טוב ובלי קרבות פוליטיים לא ענייניים ניתן היה להשיג פתרון מוסכם.

 

אבל הרושם שנותר מכל הוויכוח הוא אחד: השבת היא בעיה. בעיניי, השבת היא פתרון. השבת היא לא משהו אנכרוניסטי, אלא סטארט־אפ חדשני לעתיד. יש לה עוד תפקיד גדול בעולם, וזאת בניגוד ליחס שהיא קיבלה במדינת היהודים השבוע.

 

דוברים ופרשנים שתופסים את עצמם כמתקדמים הציגו את השבת כשריד מימי הביניים, ואת שומריה – כמאובנים. מוזר. הרי אם לא נשים גבולות לששת ימי המעשה, נהיה משועבדים 24/7 למלחמת קיום בלתי פוסקת, לעדכונים, לכסף, ללחץ. העצירה להפוגה הכרחית לגוף ולנפש כאחד, כדי להתרומם ליום אחד מעל השאון הבלתי פוסק.

 

תחשבו לרגע על שבת כמתנה משותפת, לא כמשהו ששייך לליצמן. תחשבו על ישראל כיצואנית של הפורמט הזה לכל העולם. דמיינו מדינה שבה יום אחד מדמימים מנועים, מניחים בצד את הסלולרי, ומתנתקים מהכל. מתנתקים כדי להתחבר. אפשר ליצור מציאות שבה כולם יידעו שבמדינה היהודית־דמוקרטית הקטנה הזו, יודעים לעבוד וליצור ולטעת ולפתח היטב, אבל יודעים גם לנוח ולהרפות ולהיטען מחדש.

 

ואז אולי גם נסכים (אם צריך) לעמוד לפעמים בפקק קטן בגלל השבת. הרי כולנו עמדנו שעות בפקקים בגלל ביקור חשוב של איזה נשיא זר בישראל, משחק ספורט, הופעה גדולה, מצעד, הפגנה, הלוויה או פרויקט תשתית. אם שבת היא דבר משותף וחשוב, כל זווית הראייה משתנה: אפשר לסבול אי־נוחות זמנית כדי לשמור על ערך גדול יותר. לפחות כמו שאנחנו עושים כל שנה עבור מרתון ירושלים או מרתון תל־אביב.

 

ב־1 בינואר 2000, עם תחילת המילניום החדש, פירסם הניו־יורק טיימס מהדורה חגיגית. הוא ניסה לנבא מה יהיו החדשות של העיתון בעוד 100 שנה בדיוק, ב־1 בינואר 2100 (בהנחה שעוד יהיו עיתונים מודפסים). העורכים המציאו כותרות ראשיות יצירתיות במיוחד, כמו "קובה מצטרפת כמדינה נוספות של ארצות־הברית" או "האם לרובוטים מותר להצביע בבחירות הקרובות?"

 

בנוסף לכל התחזיות האלה, הופיעה בצד מודעה קטנה. היא הזכירה לנשים יהודיות מתי זמן הדלקת נרות השבת בניו־יורק. אף אחד לא שילם על המודעה הזו. אנשי העיתון החשוב פשוט ידעו בעצמם: אנחנו לא יודעים מה באמת יקרה ב־2100, אבל אנחנו יודעים שמה שלא יהיה, נשים יהודיות ידליקו נרות שבת. זה נצחי אפילו יותר מהקרבות במרכז הליכוד בין נתניהו לכץ.