אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

תלמיד חכם לא יהלך יחידי בלילה

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

מראשי ישיבת אור התורה

אלעד

תלמיד חכם לא יהלך יחידי בלילה

איתא בחולין (צא, א): "ויאבק איש עמו עד עלות השחר", אמר רבי יצחק: מכאן לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה... רבי אבהו אמר מהכא: "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את" וגו'. וכתבו תוספות שם: מהכא וישכם אברהם בבקר - ברוב ספרים כתיב ויחבוש את חמורו. וקשיא דהיינו קרא דעקדה ושם לא היה יחידי דהיו שני נעריו עמו ויצחק בנו ועוד דאפילו היה יחיד אין לחוש מן המזיקין דשלוחי מצוה אינן ניזוקין ועוד דמקרא דעקדה יליף בריש פסחים (דף ד.) גבי בדיקת חמץ דלא אמרינן זריזין מקדימין למצוה טפי מצפרא מדלא השכים אברהם טפי מצפרא והיכי מוכח התם דילמא שאני התם דהוי משום שלא יצא יחידי בלילה ולכך לא הקדים",  עכ"ל ועי"ש. ואכן, קושיות התוס' נפלאות המה ומצוה ליישבם.

והנראה בזה דהנה המדייק בלשון הגמ' יראה שלא הביאו רק רישא דקרא ד"וישכם אברהם בבוקר", אלא הוסיפו את המשך הפסוק "ויחבוש את חמורו", ונראה דאכן אין הדיוק שאסור לתלמיד חכם להלך יחידי בלילה מהשכמתו לילך למצוות העקידה, אלא להכשר המצוה שעשה ע"י חבישת חמורו, ובזה לכאו' יצא יחידי ללא מלוויו, ובזה גם לא שייך ענין זריזין מקדימין שהוא רק מעלות השחר ולא קודם לכן, משום שמסתבר שאת הכשר המצוה צריך לעשות כבר קודם יום עשיית המצוה, וכמו שכתבו הפוסקים שצריך להכין לולב שופר ותפילין וכו' לפני זמן המצוה, (כאשר בשאלה האם חייב אדם לדאוג למצוה קודם זמנה, נסתפקו הפוסקים האם חל חיובם של כל מצוות התורה התלויים בזמן מיום היותו מחויב בתרי"ג מצוות ומחויב לדאוג שבשעה שיגיע זמן המצוה יהיה מוכן לעשותה, או דנאמר שחיובי המצוות באים אך ורק כשהגיע זמנם ואין חיוב מדינא להשתדל לקיימם בעתיד קודם זמנם, יעויין בזה בלקח טוב כלל ו' אות ג' ובמנחת חינוך מצוה ה' ובנשמת אדם כלל פ"ח מבואר דפשיטא ליה שאין חיוב מן התורה לקנות שופר קודם ראש השנה ואינו חייב לעזוב את ביתו וללכת לעיר אחרת בכדי לקיים מצוה הואיל וקודם החג לא התחייב במצוה וכ"כ הב"ח או"ח סי' תקפ"ו וכן נראה דעת הגרעק"א שו"ת סי' ט' והטורי אבן ראש השנה טז, ב ויעויין בארוכה בספר קרואי מועד (בעניני פסח וסוכות, ב"ב תשנ"ח עמוד ס"ז) במש"כ הגר"י זילברשטיין. וידידי רבי יהושע בחר שליט"א הראני לדברי המשנ"ב סי' תרפח סקי"ט בשם התוספתא, עי"ש. וגיסי רבי יואל צביאל שליט"א הוסיף דחזי' דאיכא  חובה לדאוג להכשר מצוה קודם זמן החיוב, כמבואר בדברי הט"ז בהל' חנוכה סי' תרע"ג סק"ט דבערב שבת מדליקין ומברכין בעוד היום גדול אף שעדיין אין כאן זמן חיובו- מכח הכשר מצוה כמצוה).

ולפי"ז גם לא שייך לשלוחי מצוה אינן ניזוקין, כיון שיציאתו לחבישת החמור הוא רק הכשר המצוה ולא הליכתו לקיום מעשה המצוה עצמו (וכבר דנו בזה האם כה"ג שייך הא דשלוחי מצוה אינן ניזוקין ואכ"מ), ובזה סרו בס"ד כל קושיות התוס'.

אם כי יש להדגיש שלדברינו צ"ל שחמורו של אאע"ה, שהיה עשיר ובעל אדמות רבות, היה מעט מרוחק מאהלו ולכן הוצרך לצאת מביתו כדי לחבוש את חמורו.

&&&&&

האם יצחק נפטר בשעת העקידה

אמרו חז"ל (מו"ק יח, א) שראוי לאדם לדבר בלשון טובה, וכפי שאברהם אמר "נשתחוה ונשובה  אליכם" ואכן שב אליהם אף שהוצרך לעקוד את בנו, ומפני שנקט בלישנא מעלייתא.

ויש להבין והלא הקב"ה כלל וכלל לא רצה שאברהם ישחוט את יצחק, א"כ מה תיקן אברהם בדיבורו וצ"ב.

וי"ל עפ"ד בילקוט שמעוני (רמז ק"א) אר"י כיון שהגיע החרב לצואר פרחה נשמתו של יצחק וכיון שהשמיע הקב"ה קולו מבין שני הכרובים ואמר 'אל תשלח ידך אל הנער', חזרה נפשו לגופו והתירו ועמד יצחק וידע יצחק שכך עתידים המתים לחיות ופתח ואמר בא"י מחיה המתים עכ"ל חזינן שגם אילולי השחיטה היה חשש שימות יצחק מפחד החרב גופא וכפי שאכן התרחש בסוף דבר וע"ז סייע דיבורו הטוב של אברהם.

ולפי דברי הילקוט הללו יש להאיר על מה שדן הגאון החיד"א בספרו מחזיק ברכה (סי' רי"ט) האם יצחק בירך ברכת הגומל בצאתו לשלום מן העקדה, עי"ש. ועיין במש"כ בזה בס"ד בספרי שלהי דקייטא עמוד קצ"ז דא"נ דיצחק מת ובירך מחיה המתים, אזי פשיטא שברכה זו כוללת בתוכה גם את הודאת ברכת הגומל וא"צ לברך ברכה זו לחוד.

עוד יש להעיר עפ"ד הילקוט, דהנה הגר"א וסרמן הי"ד כתב בספרו קובץ שיעורים (ח"ב כ"ט) דבפירוש דברי הש"ס דמצוות בטלות לעתיד לבוא היינו משום שבמתים חפשי אף לאחר שיחיה שוב וכאשר מת קם לתחיה מיפטר מן המצוות ודין זה נוהג גם בזה"ז כאשר יקום מת לתחיה, ועי' בזה בס' חשבונות של מצוה להגאון האדר"ת (בענין כיבוד הורים לאחר שקם לתחייה).

ואם כדברי הילקוט שיצחק מת וקם לתחיה קשה ע"ד רש"י בשם פרקי דר"א (פל"ב) שכתב עה"פ "שני גדיי עיזים" שיצחק רצה הגדיים לקרבן פסח ולמטעמים,והלא במתים חופשי. וגם כשקיימו האבות את התורה כולה מ"מ מסתבר שקיימוה ע"פ כללי התורה הנוהגת אחר מתן תורה ואז נאמר שבמתים חפשי והמת הקם לתחיה אינו מקיים מצוות וא"נ דב' מדרשים אלו אינם חלוקים קשה הנ"ל.

שוב שמחתי עד מאד לראות ד' הריטב"א (בנדה מא, ב המובאים בדפוס מוסד הרב קוק) שהקשה אמאי מתים שהחיה יחזקאל הניחו תפלין והא במתים חפשי, ותירץ בחד תירוצא דקיימו התורה כמי שאינו מצווה ועושה והוסיף דכן נהגו האבות הקדושים שקיימו כמי שאינו מצווה ועושה, וא"ש.

לע"נ סב רעייתי, הרב אלתר אליעזר פלדמן זצ"ל – יא"צ י"ב חשוון. ולע"נ סבי מורי הרב יחיאל מיכאל גנוט זצ"ל- יא"צ י"ט חשון.

 

 

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הגאון הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה עבור רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 13857485

אתר השבת