אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home איך מתחילים איך נשמור שבת הנתיב המאיר - איך להתארגן לשבת ברוגע

הנתיב המאיר - איך להתארגן לשבת ברוגע

הנתיב המאיר / י. שטיינברג, באדיבות מרוה לצמא

לא משנה כמה שנות ותק יש מאחורייך במקצועך החשוב כעקרת בית. לא משנה גודל הדירה, המטבח או סירי הבישול שלך. הכול תלוי בתכנון וברצון * הגב' ת. כהן מצפת, מחברת הספר 'איך להתארגן לשבת ברוגע ולמה', בכתבה מאירה על השינוי שמתחיל בראש * מראש מקדם נסוכה

"אימא'לה, שכחתי לחבר את הפלטה! מה עם המרק - כבר רתח? יו, שרק לא אשכח להוציא בזמן את העוגה מהתנור, שלא תישרף. 'דודי, תבדוק שהאורות מכובים!' וואי, איפה השלט של המזגן... 'פתחת בקבוק מיץ ענבים?' אני לא מאמינה, עוד לא חתכתי נייר כסף. אשם! איזה לחץ! בעד רגע הדלןקת נרות!!!" - - -

מוכר לך ממקום כלשהו? אם הפסקה הזו מוכרת לך רק מכריכת ספרה של גב' ת. כהן, או מקריאות השכנים מלמעלה , מוטב שתדפדפי למדור הבא, או תקדישי את הזמן לקריאת מזמורי תהילים.

אך אם גם אצלך "שמח" וצבעוני בשעות הקרובות לשבת, אם הקריאות הללו מוכרות לך מזווית זו או אחרת מן הבית פנימה, והיית רוצה להשקיט קצת את גלי הים, להגיע לשבת ביתר שלווה ורוגע, את מוזמנת יחד איתנו לדקות מחכימות של שיחה אישית עם הגב' ת. כהן מצפת, מחברת הספר 'איך להתארגן לשבת ברוגע ולמה', ולקבל מעט מזעיר תובנות וכלים ממה שמכיל הספר, ולא רק.

כן, גם היא חוותה את הקושי ואת ראשית המסע, נפלה וקמה, והצליחה בס"ד להגיע אל חוף מבטחים, אל היעד הנכסף: לקבל שבתות מתוך רוב שמחה, להדליק נרות שבת מוקדם, בכבוד וברוגע.


בלאגן או מאורגן

גב' כהן, לפני שנתחיל בכלים המעשיים, אולי תספרי לנו קצת, מה הביא אותך להתעסק בנושא ולהפוך אותו לפרויקט חיים - במישור האישי ובמישור הציבורי?

כשהתחלתי, לא חשבתי שזה הולך להיות פרויקט חיים, ובטח לא במישור הציבורי... הייתי נשואה, אימא לשני ילדים, גרנו עדיין בגני הדר, ובשבתות וחגים הבית היה בלגן.   עבדתי בימי שישי. התחלתי להתארגן לשבת בסביבות אחת בצהריים. הייתי מקבלת את השבת בשפע אוכל והרבה סירים מלוכלכים, מטבח מלוכלך, בית מבולגן. היה לי ברור שאת הסירים מכל הבישולים שוטפים במוצאי שבת, שזה חלק מתפאורת השבת.

היתה לי שכנה, דלת ממול, היינו נכנסות זו אל זו בערבי שבתות וחגים. גם לה היו ילדים קטנים. היה זה בראש השנה. נכנסתי אליה ביום השני, והנה - הבית נוצץ. לא סימני מיץ על הרצפה, לא סירים מקיר לקיר... השתוממתי. היינו חברות טובות, שאלתי אותה: איך יכול להיות? היא הסבירה לי קצת על צורת ההתנהלות שלה, וזה פתח לי את העיניים. ידעתי שיש בתים נוצצים, אבל באותם ימים חשבתי שמדובר בנשים שזהו טבען, זה בדם שלהן, לא עלה בדעתי שקיימת תורת התארגנות כלשהי שאפשר לרכוש אותה. היה ברור לי שאני לא מהסוג שלהן, ואין מה לעשות. שכנתי היקרה נתנה לי להבין שיש פה היגיון שאפשר ללמוד. הייתי נרגשת מהתובנה הזאת, והחלטתי שאני צריכה באמת ללמוד את זה, וגם להעביר זאת הלאה. הכרתי נשים שהיו במצב גרוע ממני! - - -

אחרי שראיינתי נשים רבות במשך כשנה, וניסיתי ליישם את הדברים, התחלתי להצליח. אבל אז צף לי משהו: לא הרגשתי כלום. הדלקתי נרות בזמן, אבל לא ידעתי למה אני עושה את כל זה. אני יכולה להביא עוזרת ולהזמין קייטרינג, למה צריך לעבוד קשה כל כך? בשביל לסמן וי שאני מוצלחת בין מוצלחות? - לא סיפק אותי; להיפך, הביא להתקוממות פנימית. אני עובדת על עצמי בעיניים שיש קשר בין כל מה שאני משתדלת לבין קדושת השבת, ובתכל'ס אני רודפת אחרי כבוד?!


 
העלאת ערך ה"נכס"

לשמחתי הרבה, בעלי הפנה אותי לספר 'שבת מלכתא' של הרב פינקוס, ושם קיבלתי תשובות. הבנתי שאי אפשר להזמין קייטרינג (כשיטה), כי ההכנה לשבת היא תכלית בפני עצמה; היא לא פעולה שחייבים לעשות, נעבעך, כדי להגיע לתכלית (קבלת השבת). הרי חז"ל מאריכים לפרט איך טרחו האמוראים הקדושים בהכנות לשבת... התחלתי להבין שכל השבת שלי תלויה באופן ההתארגנות. שככל שאני מצפה לשבת, כך היא מורידה עליי יותר קדושה, יותר שפע.

אחרי שניסיתי והתקדמתי, ראיתי שאכן ממש כך. קיבלתי את השבת במתנה. שבת כזו היא לא שבת של מלומדה; היא התעלות, עונג אמיתי, והיא נותנת כוח לכל השבוע.

ראיתי שלט על קייטרינג 'עונג שבת אמיתי'. זו טעות! הזמנת קייטרינג (בקביעות) לא תביא אותנו לעונג שבת אמיתי. אולי נחמד שיש לך הכול מן המוכן, אבל עונג השבת הוא תוצר של הכנה.

לכן דבר ראשון מומלץ מאוד לקרוא או לשמוע שיחות על מעלת השבת ועוצמתה. זה מדרבן ומתדלק. זה כובד המשקל מול העבודה הפיזית הרבה לכבוד שבת. זה מעמיד את ההכנה לשבת במקום שונה, וממילא מגביר את הרצון והמוטיבציה.

דבר נוסף שמדרבן הוא ההשפעה החיובית על התנהלות הבית ועל חינוך הילדים; גאוות יחידה של המשפחה בביתה, חן של בית, יישוב הדעת שנוגע לכל אפיקי החיים. כל מי שתנסה, תראה זאת בחוש.

צריכים להעמיק גם בעניין הדלקת הנרות: יש מטרה להדליק נרות בשמחה וביישוב הדעת, על אף שבדקות אלו מתקבצים ניסיונות מיוחדים, כפי שמובא בגמרא. וכדי להגיע להדלקת נרות מתוך שמחה וחדווה - נדרשת התארגנות. זה לא יקרה אם האישה תהיה סחוטה וממוטטת עצבים. ילדיה של עקרת בית כזו לא יגיעו לעונג שבת דרכה. היא תהיה עייפה בסעודה, ותגיש בזו אחר זו את המנות שהכינה, כשעייפותה מזרזת אותה לסיים את הסעודה בהקדם... זה הפסד עצום!

אם כן, ללא העלאת "ערך הנכס" והמוטיבציה, קשה מאוד לעמוד בכך לאורך זמן, כי בכל אופן, התארגנות כזו היא משימה הדורשת מהאישה המון...
 
 
התארגנות, זה כן בשבילי

האם לדעתך כל אישה מסוגלת להצליח?  אולי יש נשים שככה הן וגמרנו?

מסוגלת? ברור! הרי מדובר כאן במצווה, כפי שכתוב בפרשת בשלח "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו", ובמשנה ברורה (ס' ר"נ ס"ק ג') מובא: "מצוות כבוד שבת מוטל על כל אדם, וכדכתיב 'וקראת לשבת עונג'". אם צווינו על כך, ודאי שכל אחת נדרשת ואף יכולה להגיע לקבלת שבת בשמחה ובנחת.

מחזק מאוד לזכור את דברי ה'אורחות צדיקים' (שער השמחה) על גודל המצווה הנעשית בשמחה: "וכל העושה המצוות בשמחה, יש לו שכר אלף ידות יותר ממי שהמצוות עליו למשא". וכשהמצווה נעשית תוך התגברות על קושי? על כך נאמר: "פעם אחת בצער יותר ממאה פעמים שלא בצער".

כשאישה מדליקה נרות שבת מוקדם ובשמחה, ולו שבת אחת, ועל אף שקשה לה, נחשב לה כאילו הדליקה מוקדם מאה אלף פעמים!! המחשבה הזו אמיתית, והיא נוסכת כוח!

כל אחת שתדרבן את עצמה בנושא, תתאמץ בתחבולות ותתפלל להצלחה, תצליח בסייעתא דשמיא; גם מי שבטבעה 'אשת הרגע האחרון'. בכוח התפילה אפילו לשנות טבע, וכשאישה פותחת פתח ומתאמצת, היא תרגיש לאט לאט שהקב"ה פותח לה פתחו של אולם. אבל כמובן, צריך להתאמן ולהגיע להתארגנות נכונה.

הדרך להגיע לקבלת שבת מוקדמת בקביעות, עוברת בדרך כלל דרך יצירת מבנה קבוע בהכנות לשבת. כל אישה שמצליחה להקדים בקבלת השבת, תספר על חלוקת העבודה במהלך השבוע והתארגנות מושכלת לקראת השבת. אכן, זו עבודת שורש שאינה מסתיימת ביום אחד, אך לאחר מאמץ, ההרגל נעשה לטבע שני, ומצליחים לעמוד בו בכבוד.

אומנם קיימות תקופות או שבתות יחידות שבהן נקלעת האישה למצב חולי (אף ליולדת דין חולה) או אונס, ועליה לברר הלכתית ומעשית מה נדרש ממנה באותה עת.

קדימה, מתארגנים

תוכלי לתמצת, לתועלת הקוראות, את השלבים ואבני הדרך לכיבוש היעד?

קשה לקבוע כללים במסמרות. רוב הנשים אינן אוהבות שאומרים להן: "תכיני את הקוגל ביום שני, את החמין ביום רביעי, וכך תצליחי". כל אחת ותנאי הבית שלה, תנאי הנפש שלה, ולכן הכול אינדיבידואלי מאוד. אני ממליצה שכל אחת תקדיש זמן לבדוק עם עצמה, כיצד היא יכולה לחלק את המטלות על פני השבוע.

אחלק את הדרך הפרקטית למהלך השבוע ולסוף שבוע.

במהלך השבוע

כל אישה יכולה להכין לעצמה טבלה שבה כל המטלות לקראת שבת, לפי חלוקה לימות השבוע: בישול, סדר, ניקיון, כביסה, קנייה. תכנון כזה מייצר שבוע חדש ושבת חדשה, וכשמתרגלים לכך, וההרגל נהפך לטבע, זה פשוט מדהים!

כל אחת מחלקת בהתאם לסדר השבוע שלה. לא צריך לפרט בטבלה פעולות מדויקות, אלא ליצור תווית כללית שמכוונת מה לעשות בכל יום. תוכנית כזו מקנה לנו אוטומציה ומקצרת תהליכים. היא חוסכת את הלחץ של הרגע האחרון, ממקדת אותנו, וחוסכת את הדקות המתבזבזות על סוגיית: "יש לי כל כך הרבה מה לעשות, במה כדאי להתחיל היום??"

אגב, חשוב מאוד לארגן את הבית במוצאי שבת, ואם אין אפשרות, להשתדל לפחות להשכים ביום ראשון ולארגן, לפני שהילדים קמים. כך מתחילים את השבוע בהתחלה חדשה ונקייה, בלי לסחוב בלגן היוצר תחושת כבדות ואפקט דומינו. 

נרד קצת לפרטי הטבלה. יש לך בוודאי מה להסביר...

סדר לשבת - קובעים את יום השטיפה, יש שמחלקות על פני יומיים: העיקר שיהיה יום קבוע, וכך יודעים להיערך אליו מראש. יום לפני השטיפה מכינים את השטח היטב; זה אומר סדר כללי, טאטוא, הזזת רהיטים כבדים, שאיבה וכו'.

ניקיון לשבת - כדאי מאוד להגיע ליום שישי כשהניקיון הרציני מאחורינו. ביום שישי אפשר, אם רוצים, לעבור על הבית בסחבה רטובה. תריסים, כלי כסף וכדו' - לא משנה באיזו תדירות נוהגים לעבור עליהם - ישובצו בתחילת השבוע. 

כביסה - נשים רבות אינן יודעות, אבל קיים דיון הלכתי בנוגע לתקנת חז"ל על הכביסה בערב שבת, כשעיקר התקנה הוא לכבס בחמישי, לא בשישי. אני ממליצה מאוד לסכם את נושא הכביסות עד יום רביעי. הכול עניין של הרגל וסדר עדיפויות.

קנייה לשבת - מומלץ מאוד להעביר את הקנייה השבועית לאמצע השבוע, חבל על הכוח והזמן של יום חמישי. מבחינתי, יום הקנייה כולל הכנת המקרר לקבלת הקנייה, דהיינו, פינוי וזריקת דברים מיותרים, הנחה מלפנים של מאכלים ישנים יותר שבהם יש להשתמש בהקדם וכו'. ואחרי הקנייה, סידור המצטרכים במקומם.
 
 
בסוף השבוע

מתוך מה שנשאר וחייב להיעשות בחמישי-שישי, יש לעשות מעמץ לרוקן ככל הניתן את יום שישי. נשתדל לדחוף מה שיותר ביום חמישי, אף אם לצורך כך ניאלץ לאחר מאוד את שעת השינה בליל שישי. ידוע שנשים יקרות בכל הדורות איחרו לעלות על יצוען בלילות שישי.

כדאי להשאיר ליום שישי רק את ההכרחי ביותר, כמו הכנסת חלות לתנור, חיתוך סלט והכנת צ'ולנט. בשבתות החורף אני ממליצה להכין אפילו את הצ'ולנט ביום חמישי, או לפחות להכין את הכול, חוץ מההעמדה על האש, למי שחושב לה צ'ולנט טרי ממש.

בכל מקרה, חשוב להגדיר באופן מוחלט 'סוף זמן בישולים' ו'סוף זמן ניקיונות', ולהתארגן בהתאם, אף אם בכך נאלץ להסתפק בפחות מהרצוי והרגיל. (ניגוב במקום שטיפה, אוכל פשוט יותר).

את שעת הסיום נקבע שעתיים לפחות לפני כניסת שבת. כך נותיר מרווח זמן ראוי למטלות הרגע האחרון וקבלת המלכה בצורה ראויה.

מומלץ לקבוע שעה להתארגנות אישית, כשעתיים לפני כניסת השבת. אימא מאורגנת לשבת יוצרת אווירה חגיגית בבית, ומכריחה אותך מבפנים לא להיכנס למטלות חדשות (ומלכלכות). זאת ועוד, אם יפתיע אותך חלילה הצפצוף, לא תצטרכי להספיק גם לרוץ להתארגן...

בהתייחס לשעת סיום הבישולים, כדאי להכין את המאכלים החשובים לפני אלה החשובים פחות (חשוב לסדר רשימה לפי סדר עדיפויות), כי ייתכן שלא נגיע אל האחרונים. יש להכניס גם את הכנת ארוחת הצוהריים של יום שישי לרשימה.

תוך כדי הבישול, מומלץ מאוד לשטוף כלים!! מסיימים מטלת בישול, שוטפים כלים. לא צוברים כלים, כי רק שטיפת הכלים בסוף הבישול עלולה להימשך שעה או יותר. השטח הנקי והריק מכפיל את יעילות העבודה עשרת מונים!

חשוב מאוד לסיים את הבישול בזמן שתכננו; לא להמשיך ב'קנייטש' קטן נוסף, כי אלה בדיוק עשר הדקות שחסרות לנו להדלקת נרות ברוגע. מסיימים לבשל לפי התוכנית, מנקים את המטבח, מתארגנים ועוברים על הבית במה שאפשר.

אם שייך, חשוב להבליע מנוחה איפשהו (בקיץ אפשר לסיים את הבישול כמה שעות לפני שבת, אם מגדירים מראש שזו המטרה; כלומר, לא מתחילים בכל מיני פיצ'פקעס, אלא עושים רק את הבסיס ואולי עוד טיפה).

אישה שמצליחה לנוח, תוכל לכוון הרבה יותר בהדלקת הנרות, לזכות באינסוף השפע הטמון בה, וכן ליהנות משולחן השבת. בני ביתה ישמחו בחיוך שעל פניה, יותר מאשר בסלט נוסף כלשהו או בגלידה, ובעזרת ה' האווירה הנעימה של שבת תיצרב אצלם כחוויה משפחתית שמחה, כזו שהם ירצו לשכפל.
 
 
כשהעומס דייר של קבע

בכל זאת, יש נשים עובדות שסדר יומן עמוס מאוד. הן היו רוצות, אך מה לעשות, הן מצליחות בקושי לפנות כמה שעות להתארגנות. מה יש לך לומר להן?

נכון, קיבלתי פניות רבות בעניין זה. ובדורנו יש נשים רבות שמתוקף העומס שמוטל עליהן, אינן יכולות להתחיל בהכנות לשבת עד יום חמישי בלילה או עד יום שישי. יש גם נשים שמתקשות להיכנס ל'ברען' עד לסוף השבוע, וטוב שכל אחת מכירה את עצמה, ויודעת מה הכלים שעומדים לרשותה.

בכל אופן, כדי להפחית לחץ מיום שישי,  אני ממליצה מאוד להוריד את כל ענייני הסדר, הקניות והכביסות. בדרך כלל, אלו נושאים שאפשר לבצע על פני השבוע, בלי להיכנס להכנות אינטנסיביות. אחר כך, בליל שישי, להתחיל בבישול או בניקיון.

צריך לזכור גם היגיון ופרופורציה. אישה שהשבוע שלה עמוס מאוד, צריכה אולי לוותר על כמות רבה של תוספות וסלטים, או לחילופין להסתפק במאכלים משובחים אך לא מסובכים. עליה גם להשתדל להמריץ את בני הבית לעזור ככל הניתן. 

אגב, יש נשים עסוקות וחשובות שלמדו לנתק טלפונים בסוף השבוע, והופתעו שהעולם המשיך להתקיים... אחרות בחרו לשכור בכל זאת שירותי עוזרת שתפשט את ההכנות לשבת. דרכים לא חסרות, אך השינוי צריך לבוא ראשית מן הראש.


 
חסמי ההצלחה

במשך השנים, ודאי שוחחת בנושא עם נשים רבות. האם ראית נקודות שהן חסמי הצלחה עיקריים?

נשים רבות תפוסות בתחושות כישלון, וזו התחלה גרועה!! לפעמים לאישה יש סטיגמה עצמית שתוקעת אותה, וזה לא נכון! אם היא בתפקיד של אישה ואם בישראל, סימן שהקב"ה סומך עליה שהיא מסוגלת. הכול יכול להשתנות!

נקודה נוספת היא, שכל אחת חושבת שהיא לבד במערכה, רק לה קשה... היא פוחדת "לגלות" את הקושי ולשוחח עליו עם אחרות, היא אינה יודעת שגם החברה / האחות / השכנה מתמודדת עם אותה מורכבות...

כשאישה נתקלת בקושי בהתארגנות לשבת, בדרך כלל מדובר בקושי בהתארגנות באופן כללי. דחיינות היא חסם משמעותי, ואישה כזו מרגישה שהיא מפיקה רווחים מהדחיינות שלה, יותר מאשר מהתארגנות; אולי היא חושבת שככה יעזרו לה יותר, אולי היא חוששת מכישלון, ורוצה לתלות אותו בזמן הדחוק... לכן היא צריכה להשתכנע, שגם אם יש לה מה להרוויח מדחיית המטלות, יש לה יותר מה להרוויח מהתארגנות נכונה לשבת. רק כך תוכל לזנוח את הדפוס הישן שלה.

כשאישה מפנימה שהשבת היא היא מקור הברכה, וכל המסביב אינו אלא מסגרת לתמונה, היא תמצא דרכים שמתאימות לה להגיע אל היעד, כפי שהיא עושה דברים רבים מעל הטבע במהלך השבוע... וחשוב לזכור שלפום צערא אגרא... וראשיתה מצער, אך סופה אור גדול!

אני למשל, הייתי זקוקה לשנתיים של עבודה לעומק, עד שכבשתי ברוך ה' את היעד. כיבוש ועוד כיבוש, אבל ברוך ה' בהחלט אפשר לומר שהתהליך הכללי נכנס לאוטומציה, והוא כבר בחסדי ה' חלק ממני. אומנם תמיד צצים ניסיונות, אך המגמה הכללית מצביעה על שיפור, כפי שהרב דסלר אומר - הרף עולה. כבשנו חלק אחד בסולם, ואנחנו עולים הלאה, אין סוף לעלייה, השמיים הם הגבול, ונקודת הבחירה עולה למקום גבוה יותר. 

מה שברור וחשוב לדעת, שכל אישה באשר היא מסוגלת להצליח. כמובן, הכול בסייעתא דשמיא, אבל חוץ מזה, נדרשים הרבה רצון, החלטה נחושה, בניית ארגז כלים, ושוב רצון והרבה הרבה תפילה!

אני אומרת לכל אישה ואישה באופן אישי: 'היי חזקה, ואל תתייאשי, שבע ייפול צדיק וקם. קומי, התאמצי, ובעזרת ה' תראי ברכה!"


הזכות להכין:

* "סגולה לבנים, להיזהר ולהזהיר על תוספת שבת בער"ש ובמוצ"ש" (האר"י ז"ל). "ויזכו תמיד המתחזקים במצווה זו לבנים גדולי ישראל" (משנה ברורה).

* "הברכה הגשמית לששת ימי המעשה יורדת דווקא מכח תוספת שבת - מן החול על הקודש" (הבן איש חי).

* "ומסתברא דבימים הקצרים, כל מה שיכול להקדים ההכנה ביום חמישי, עדיף" (משנה ברורה).

* "וזו עיקר מצוות יום השישי, ההכנה כדי לקבל למחר את הנוראות והנפלאות של שבת קודש... וכפי מידת הרצון והציפייה, באה אחר כך השראת הקדושה במתנה ממנו יתברך (הרב פינקוס זצ"ל).

 
באה שבת, כמו מלכה

טיפים מעשיים להתארגנות נבונה:

* משימות ויציאות - תורים, שיעורים קבועים, משלות חד שבועיות בעבודה וכדו' - רצוי לקבוע לימי תחילת השבוע.

* קניות - כיצד לא תשכחי דברים חשובים בקנייה השבועית? בעת ההכנות לשבת החזיקי בהישג יד דף ועט, עדיף להניחם במקום קבוע או להצמיד למקרר, ותוך כדי הבישול צייני כל מוצר העומד להיגמר, ובעצם תצטרכי ממנו לבישולי השבוע הבא. 

* בישול והקפאה - אוהבת שכל האוכל יהיה טרי טרי? כדאי לדעת שתבשילים רבים מאוד נשמרים היטב בהקפאה, כאשר הם מוקפאים ומופשרים כראוי. תוכלו לבדוק מה טעם התבשיל לאחר ההקפאה, כאשר בעת ההכנה לשבת תקפיאי דוגמית קטנה, ותטעמי ממנה במהלך השבוע. מומלץ להכפיל את כמות המתכון בכל הכנה - הגדלת הטרחה והזמן מועטה לעומת התועלת הכפולה!

* חלות - אין תחליף לריח החלות הנאפות ביום שישי, בהחלט, אבל אפשר לקבל חלות טריות, בלי להשקיע את הזמן הכרוך בכך ביום שישי. ראשית, תוכלי להכין את הבצק בחמישי, להכניס למקרר בתוך אשפתון קשור בקצהו, ולקלוע בבוקר את הבצק הקר. יוצא מעולה! יותר מזה, תוכלי להכין את החלות בתחילת השבוע, קלועות ומוכנות לאפייה (כולל הביצה והשומשום) ועטופות בניילון נצמד. בעת ההוצאה, הסירי את הניילון הנצמד מיד, אל תחכי להפשרה (עלול להידבק). התפיחי עד הכפלה והכניסי לתנור. 

* מתכונים חדשים - קיבלת מתכונים חדשים ומעניינים? נחמד לנסות, אך ממש לא מומלץ ביום שישי... ביום שישי הכיני רק מאכלים שבהם את מיומנת ורגילה.

* ריכוז פעולות דומות - אל תקצצי בצל ותקלפי ירקות לכל תבשיל בנפרד, אלא בצורה מרוכזת (הכיני רשימת מאכלים ופעלי לפיה). התחילי (אפילו יום-יומיים מראש) בקיצוץ בצל וטיגונו, העמדת סיר ביצים, קילוף ירקות, בישול סיר תפודים.

* כביסות - מעדיפה מאוד סל כביסה ריק בשבת? אולי תוכלי להסתפק בהעמסת המכונה והפעלתה במוצאי שבת? אולי תתירי לעצמך שימוש חד-שבועי במייבש וכדו'. 

* ילדים - ביום שישי תני לילדים לאכול מיד בכניסתם הביתה. ילדים שבעים יאפשרו לך להמשיך בהכנות; ילדים רעבים לא יתנו לך לעשות כלום!!! (נדנודים, מריבות, בכי...). קחי את זמן ההאכלה הזו בחשבון מראש!

* עזרה - כיצד תשתפי ילדים בהכנות לשבת? תלי על המקרר טבלה שבה התפקידים הנדרשים והזמן המשוער לביצועים. כל ילד יבחר כרצונו. אפשר גם באופן של תלישת רצועות מדף המשימות. יש ילדים הנהנים לשלוף פתק מגולגל, כעין גורל, ולגלות מה התפקיד שנפל בחלקם... גם אצל ילדים ניתן להעלות מוטיבציה על ידי נתינת משמעות וערך רוחני לעזרה. 

* תמרור לתזכורת - את שעת הדלקת הנרות ושעות סיום המטלות שקבעת, רשמי בלורד שחור על דף, והצמידי למקרר. כל מי שיעבור, יראה ויחיש צעדיו...

















 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הגאון הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה עבור רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 13857410

אתר השבת