אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת שלח

ב"ה

דבר החסידות – פרשת שלח

 

לראות ולא להאמין...

 

מספרים, שפעם שמעו חסידים שנמצא יהודי זקן, שזכה לראות במו-עיניו את הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק.

נסעו אליו החסידים וביקשו שיספר להם על הצדיק.

ביטל הזקן במחי-יד את התלהבותם, וכך סיפר:

בצעירותי הייתי בעל-עגלה והסעתי חסידים לליז'נסק. אני כשלעצמי לא עניין אותי הרבי ולא נכנסתי אליו, הייתי שוהה באכסניא וכשסיימו החסידים את ביקורם – היו קוראים לי והייתי מסיע אותם בחזרה.

פעם כשבאו לקרוא לי לנסיעה חזור – גיליתי לחרדתי שהסוסים והעגלה נעלמו! הייתי בהלם; הם היו כל פרנסתי ולא ידעתי מה לעשות עכשיו...

יעצו לי החסידים: תיכנס לרבי ותספר לו את צרתך.

בלית-ברירה נכנסתי לרבי אלימלך וסיפרתי לו על הגניבה. אמר לי הרבי: "לך למקום פלוני בקצה העיירה ושם מאחורי האורווה תמצא את העגלה והסוסים שלך!" ואכן כך היה.

שאלו אותו השומעים: נו, ומה חשבת על הרבי? (התפעלת מרוח הקודש שלו?)

ענה האיכר: בוודאי לא חשבתי שהרבי גנב, אבל בטח הוא היה שותף של הגנבים...

~~~

בפרשתנו, לאחר חטא המרגלים, נאמר (יד, כב-ג) "כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אותי זה עשר פעמים . . אם יבואו אל הארץ" מפרש רש"י: "זה עשר פעמים – שנים בים ושנים במן ושנים בשליו וכו' כדאיתא במסכת ערכין".

וקשה: מדוע מנה רש"י רק ששה מתוך עשרת הנסיונות, ודילג בדברי הגמרא, כי בערכין (טו, א) נאמר גם "שנים במים" (לפני המן והשליו) ואח"כ "אחד בעגל ואחד במדבר פארן". ואם רצה רש"י לקצר יכל להסתפק ולכתוב "שנים בים וכו'" ותו לא, ואם כבר כןפירט ששה נסיונות – מדוע כבר לא פירט את כל העשרה*?

מבאר הרבי:

רש"י הבין מלשון הפסוק "כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי גו'", שטענתו של הקב"ה לבני ישראל לא היתה על עצם זה שניסו אותו, אלא על כך שתוך כדי שהם ראו ניסים גלויים – הם ניסו אם ביכולתו לעשות דברים נוספים!

[ומזה מובן גם כן, שמה שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ – לא היה בתור עונש, אלאתוצאה של חוסר אמונתם, כי מכיון שכיבוש ל"א מלכים דרש ניסים שלמעלה מהטבע – לכן אנשים כאלה שגם כשרואים ניסים עדיין מסופקים ביכולת ה' אינם ראויים לכך, כי הלוא גם אחרי כל הניסים ימשיכו לבדוק את יכולת ה']

על-פי-זה מובן מדוע רש"י מזכיר דווקא את ששת נסיונות אלה:

א) שנים בים – ["אחת בירידה ואחת בעליה . . שהיו ישראל אומרים כשם שאנו עולים מצד זה כך מצרים עולים מצד אחר" – גמ' שם]: כלומר, שבאותה שעה שישראל היו עדים לנס המופלא של קריעת ים-סוף – היו מסופקים אם הקב"ה הצליח להציל אותם באמת!

ב) שנים במן – ["אל תצאו ויצאו, אל תותירו ויותירו"]: המן הרי היה נס גלוי, בריאה חדשה; "לחם מן השמים", ואז באותו מן עצמו כשהקב"ה אמר לא להותיר – ניסו אותו והותירו, אמר להם לא ללקוט בשבת ויצאו ללקט!

ג) שנים בשליו – ["בשליו ראשון ובשליו שני"]: אחרי שנה שלמה שבני ישראל קיבלו מידי יום מן בבוקר ושליו בערב (כבר מימי 'השליו הראשון' בפרשת בשלח)** – הם באים ושואלים (ב'שליו השני' בפ' בהעלותך) "מי יאכילנו בשר", כלומר, שהם מסופקים אם הקב"ה יכול לתת להם תוספת בשר (כפי שרש"י בגמ' שם מסביר את תביעתם)!

ולכן מעתיק רש"י דווקא את ששת נסיונות אלה, כי הם מבארים ומדגישים את דבריהפסוק "הרואים את כבודי ואת אותותי . . וינסו אותי".

ההוראה מכך: על כל יהודי להתבונן באותות שהקב"ה עשה, עם בני-ישראל בתור כלל ועם כל אחד בתור פרט, באופן שתחדור בו ההכרה בניסי ה' שבכל יום עמנו. עד שנגיע ל"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז, טו), בקרוב ממש.

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כג, שלח שיחה ג (עמ' 104 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 121 ואילך). העיבוד בסיוע "ביאורי החומש" במדבר ח"א (היכל מנחם תשע"ב) עמ' רכח-ט.

 

______________

*)  ומה שרש"י הוסיף "כדאיתא במסכת ערכין" – מובן. כי ישנן שיטות נוספות איך למנות את עשרת הנסיונות (ראה אבות דרבי נתן רפל"ד. רמב"ם בפי' המשניות אבות פ"ה מ"ד). והטעם שרש"י נקט דווקא את שיטת הגמ' בפשטות היא: כי שני הנסיונות של מעשה קרח ו"תפלו על המן" (המוזכרים באדר"נ) אירעו אחרי* מעשה המרגלים, שהוא הנסיון העשירי (כי "וינסו אותי זה עשר פעמים" נאמר כאן במרגלים).

**) לשיטת רש"י בערכין שם ריש ע"ב (וכן מוכח מסתימת רש"י בפ' בשלח, שלא פירש שהשליו היה רק לזמן קצר). וכ"ה ברמב"ן בשלח טז, יב. ועוד.

__________________

*) כי מה ש"תפלו על המן" היינו הסיפור דפ' חקת (כא, ה), וכמפורש בפירש"י דברים (א, א ד"ה בין פארן) – ולא דבהעלותך (יא, ד) [שהוא חלק מנסיון דשליו שני]. וכן מחלוקת קרח – ראה רש"י קרח טז, ד. אבל ראה פרש"י דברים שם ד"ה וחצרות. מפרשי רש"י קרח ודברים שם. שפ"ח ריש פרשתנו.


 

לוח אירועים


תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הגאון הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואת רועי בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 13016144

אתר השבת