אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים הליכות והלכות לחגי ישראל ספירת העומר כשרוב הסיכויים שלא ספר

ספירת העומר כשרוב הסיכויים שלא ספר

ספירת העומר כשרוב הסיכויים שלא ספר

 

--- הרב הגאון הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א ---

 

נשאלתי ע"י הרה"ג רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, מח"ס "גם אני אודך", בדבר יהודי שסבור בתשעים אחוז שלא ספר אמש ספירת העומר ויש לו כעשר אחוז שאכן ספר כהלכה. האם עליו לספור בלילות הבאים בברכה. שאלה זו נוגעת למעשה לרבים, שיש להם ספק האם ספרו או לא, אך אינם בטוחים בעצמם שהספק שלהם נחשב בכלל לספק, כי רוב הסיכויים שלא ספרו.

 

א] ידועה היא מחלוקת התוספות והבה"ג (המובאת בתוס' מנחות סו, א), האם מצות ספירת העומר נחשבת למ"ט מצוות נפרדות או מצוה אחת מתמשכת (ועי' בספרנו דבר למועד בבירור דעותיהם ואכמ"ל), והאם כשלא ספר יום אחד, יכול להמשיך ולספור בברכה בלילות הבאים. השו"ע (תפט,ז- ח) כותב: "שכח ולא בירך כל הלילה, יספור ביום בלא ברכה. אם שכח לברך באחד מהימים, בין יום ראשון בין משאר ימים, סופר בשאר ימים בלא ברכה; אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר, יספור בשאר ימים בברכה", עכ"ל.

 

ב] ראשית, ישנו היבט פסיכולוגי לנושא. כאשר יהודי מסתפק האם ספר אמש והוא מסתפק האם הספק שלו בכלל מוגדר לספק, כשרוב הסיכויים שלא ספר כהלכה, צריך קודם כל לבדוק האם הספיקות שלו נובעים מתוך עצבנות יתר וחשש שמא חלילה יספור בברכה שלא כהלכה, ומתוך כך הוא מסתפק ודן בספיקותיו האם הם בכלל בגדר ספק.

 

מנגד, ישנם יהודים אחרים, שבכל סיטואציה דומה, היו מכריעים בבירור שהם לא ספרו. רק מכיון שיודעים הם שאם אכן יחליטו שלא ספרו, ייאלצו להמשיך את הספירה בכל הלילות ללא ברכה, ולצאת מאחרים ידי חובה, וכדי בזיון וקצף- לכן הם בוחרים לרמות את עצמם שאולי באמת ספרו, ורק שכחו שספרו, וכל כיוצ"ב.

 

בשני דוגמאות קוטביות אלו כדאי שהרב המורה יכיר את השואל ויבחון את רמת הספק שלו. אנו נדון בשאלה בה פתחנו את הנושא, ונתהה באופן עקרוני וכללי, האם כיש לאדם הסתברות גבוהה שלא ספר, מול הסתברות נמוכה שספר, האם יכול להמשיך ולספור בברכה.

 

ג] השו"ע נשען בהכרעתו הנ"ל ע"ד התרומה"ד (סי' לז, הו"ד בב"י). התרומה"ד שם כתב שכשמסתפק האם שכח לספור באחד הימים, ישוב ויספור בברכה אף בלילות הבאים. ואף שכששכח בודאי לספור יום אחד, אנו נוגים כהבה"ג ששוב אינו סופר בברכה, מ"מ בספק סומכים על דעת התוספות וסיעתו שאם לא ספר יום אחד, ממשיך לספור בברכה. ומסביר התרומה"ד שבספק סומכים על דעתם, משום שהאור זרוע כתב בשם הראבי"ה שספיה"ע בזה"ז דאורייתא "ופסק מתוך כך, דהבעיות דלא איפשיטא בתלמודא אזלינן בה לחומרא לגבי ספירה, וצריך לחזור ולספור כמו גבי ספק אמר אמת ויציב, ספק לא אמר, חוזר משום דאורייתא היא, כל זה כתב ראבי"ה. וא"כ בנ"ד נמי, מצוה הוא לספור מתוך הספק, שלא ספר הלילה שעבר, ואע"ג דהתוס' במנחות ואשיר"י בשם ר"י פליגי בהדיא בהא, וסבירא להו דספירה בזמן הזה אינו אלא מדרבנן, זכר למקדש, הא אינהו נמי סבירא, דכל לילה מצוה בפני עצמה, וא"כ שפיר סופר בברכה, ומי מזקיקני דבהא ניזול בתרייהו ולא בהא, ולדקדק כולי האי, מאחר דכתבו הגאונים דהזכרת השם בברכה לבטלה, אינו אלא מדרבנן", עכ"ל.

 

והראבי"ה עצמו הוסיף וכתב: "ואע"פ דברכה לאו דאורייתא, כיון דספירה דאורייתא וכו', לאו מילתא היא לברך בלא ברכה ומשום ברכה לבטלה ליכא", עכ"ל.

 

נמצא שלד' התרומה"ד ישנו ספק האם הלכה כהתוס' או כהבה"ג, וגם א"נ כהבה"ג, ישנו ספק האם ספיה"ע מהתורה או מדרבנן, ולכן כיון שהמסתפק בספק מהתורה חייב להמשיך ולספור, ואם סופרים- יספרו כבר עם ברכה. ולפי"ז עדיין מכלל ספק לא יצאנו, שכיון שכל טעם תרומה"ד נשען על הצד שספק בספירה יתכן שהוא ספק דאורייתא, א"כ אם לא ברור לנו שכשרוב הסיכויים שאין כאן כלל "ספק", א"כ יתכן ואינו בכלל "ספק דאורייתא". 

 

ד] ואמנם המשנ"ב בשם הפר"ח ושאר אחרונים ביארו את דין השו"ע, שבספק ממשיך לספור בברכה, כך: "יספור בשאר ימים בברכה - דאיכא ספק ספיקא, שמא לא דילג כלל, ואת"ל שדילג, שמא הלכה כאותן פוסקים דכל יום הוא מצוה בפ"ע. וה"ה בכל דבר שדינו לחזור ולספור בלי ברכה מחמת ספק, אם לא חזר וסיפר יספור שארי לילות בברכה", עכ"ל.  ולא הזכירו הם כלל את נושא ספק ספיה"ע מהתורה או דרבנן. וכ"נ לכאו' מד' הב"י שהעתיק את דברי התרומה"ד מבלי להעתיק חלק זה. (ואמנם בביאור הגר"א הבין שהשו"ע פסק כד' תרומה"ד כפשוטם, כפי שהבאנו לעיל, וע"כ הקשה דהא קי"ל שאף שבספק דאורייתא עושים המצוה מספק, אך לא מברכים ע"ז. ובאמת היא מחלוקת בפוסקים ואכמ"ל). ונמצא שלהבנת האחרונים, יש כאן ס"ס שמא לא דילג, וגם אם דילג, אפשר שההלכה שמברך בלילות הבאים גם אם דילג. ובזה לכאו' י"ל שכל ספק, ולו ספק קל, מצטרף הוא אל הספק הראשון, אף אם הספק השני אינו אלא ספק מועט. ובפוסקים עסקו בזה פעמים רבות וכתבו שכשיש שני צדדים שקולים ומצטרף אליהם צד קל, כבר אי"ז ספק השקול ואזלי' בתר הצד הנוטה יותר, ואכ"מ מקוצר היריעה והזמן.

 

ה] וביותר שהביאו בשם הגרשז"א זצ"ל בהליכות שלמה שנראה שהשו"ע פסק להלכה כדעת החולקים על הבה"ג, שכל יום מימי הספירה מתקיימת מצוה בפני עצמה, ורק לענין הברכה חוששים לדעת הבה"ג ואם לא ספר יממה אחת, סופר בלא ברכה. ומשום כך כאשר ספק נוסף מצטרף לשכחתו, אף ספק שאינו נחשב לספק-ספיקא מושלם בהלכות 'ספק ספיקא', שוב יכול לספור בברכה.

 

ולפי"ז נראה שמתורצות קושיות הבית שלמה ועוד אחרונים כיצד ניתן לברך בספק אם סָפר או לא, והרי אינו ס"ס המתהפך, וכן הקשו דהא קי"ל דבס"ס לא מברכים. ולפמשנ"ת א"ש. ולפי"ז כאשר מצטרף ספק קל שספר כהלכה, שוב יכול להמשיך ולספור בברכה.

 

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

לוח אירועים


תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הגאון הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואת רועי בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 13051325

אתר השבת