מאמרים

מעשה מופלא שהיה בשומר שבת

מעשה מופלא שהיה בשומר שבת

שמעתי סיפור נפלא מאדם זקן תלמיד חכם ונאמן, שבימי נעוריו היה אביו מבוני עיר מסוימת בארץ ישראל, הוא בנה את עשרים הבתים הראשונים בעיר הזאת [בעוד שהחברה הגדולה סולל בונה בנתה שם באותו זמן עשרים וחמישה בתים בלבד]. מקום מגורי אביו היה אז העיר יפו. ההשקעה הגדולה ביותר בבנין היה אז המלט [בטון], כי הוצרכו לקנותו ולהביאו מחוץ לארץ תמורת הון רב. הלה הזמין כמות גדולה של מלט. המלט הגיע ביום שישי אחד שבתחילת הקיץ בחביות מגולות. והנה אחרי הצהריים של אותו יום שישי, כשכל המלט היה כבר מונח בשטח של הבניה והפועלים כבר חזרו לעיר מגוריו יפו, נתקדרו השמים בעבים, ובכל רגע היה עלול לירד גשם זלעפות, הופיעו הפועלים אצלו בבהלה והזהירוהו אודות כמות המלט הגדולה הנמצאת בחביות מגולות במקום הבניה, ואם ירד עליהם המטר יתקלקלו לגמרי וההפסד בממון יהיה בל ישוער, ואין לו ברירה אחרת למען הצלת ממונו אלא שהם יסעו לשם עם עגלות טעונות קרשים, לכסות את החביות היטב. אולם כפי הזמן שנותר להם עד שבת, בודאי לא ימלטו מחילול שבת חס ושלום.

אותו אדם היה ירא אלקים, וענה אותם נחרצות: אני אינני מוכר את השבת תמורת כל הון שבעולם! וכן אני מזהיר, ששום יהודי לא יחלל את השבת עבורי, גם לא בכדי להציל את כל רכושי שעלול לרדת לטמיון. ואמנם בליל שבת ירדו גשמים עזים בארץ, כך שהדבר היה ברור שכל הרכוש הגדול נאבד ונפסד. אולם יהודי יקר זה, ערך את שולחן השבת שלו בפנים מאירות, שר את הזמירות כרגיל, למד חומש ורש"י, ועסק באמירת תהילים כהרגלו כאילו שום דבר לא קרה ולא יקרה, כפי שאכן הורו חז"ל, שבשבת על האדם להרגיש כאילו "כל מלאכתך עשויה".

רק בצאת השבת, לאחר שהבדיל על היין, החל לבו נוקפו על ההפסד הגדול באיבוד הכמות הגדולה של מלט שעלתה לו בדמים ויגיעה רבה ועכשיו ירד הכל לטמיון. מיד נטל עגלה לנסוע למקום הבניה. אולם, כשהגיע לשם הופתע ונדהם ממראה עיניו – כל חביות המלט שלו היו מכוסות היטב בקרשים ופחים ואבנים כראוי וכיאות ולא נגרע ממנו דבר. הוא לא האמין למראה עיניו, ורצה למשש את הנס בידיו. הוא תחב ידו לתוך המלט והנה הוא יבש וטוב לשימוש, וחשב בדעתו, מי יודע אולי נשלחו מלאכי עליון לשמור על השקעתו הגדולה, ולכסות את חביות המלט השיכות לא שלא יזוקו במטר...

לאחר מכן נודע הדבר, שאנשי חברת סולל בונה אמנם שלחו אנשים לכסות את חביות המלט שלהם, אך בחשכת הלילה הגיעו הפועלים לשטח הבניה השיך לו וכיסו את החביות שהיו שיכות לו במקום לכסות את החביות של סולל בונה... וכך ניצל רכושו, ושומר מצוה לא ידע דבר רע (על דרך הכתוב באיוב כז, יז: "יכין [רשע] וצדיק ילבש") (ונכתב בספר).