אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

דבר החסידות – פרשת יתרו

דבר החסידות – פרשת יתרו

 

מתן תורה – מציאות חדשה

 

הרב שניאור-זלמן גוראריה, מחסידיו הנאמנים של הרבי, היה ירא-שמים גדול ומקפיד על קלה כבחמורה. במיוחד היה זהיר לקיים את מה שכתוב בצוואת רבי יהודה החסיד.

בין היתר נאמר שם, כי אדם שעזב את הבית ולא הגיע למחוז חפצו – אַל לו לשוב לביתו. לכן היה ר' זלמן נוהג שגם אם שכח דבר-מה בבית – לא היה סב על עקבותיו בשום צורה שהיא.

פעם, נסע לשדה-התעופה לבצע שליחות מסויימת שקיבל מהרבי. אולם בבואו לשדה התברר לו כי הטיסה נדחתה ליום המחרת.

ר' זלמן שהבין כי עליו לשוב לביתו כלעומת שבא – לא ידע את נפשו, הרי זה נגד צוואת ר"י החסיד! הוא טילפן איפה למזכירו של הרבי, הרב חדקוב, ושאל כדת מה לעשות?

תשובתו של הרבי לא אחרה לבוא, והיא: שילמד פרק תניא ואז יוכל לשוב לביתו, שכן כשלומדים פרק תניא "ווערט מען אן אנדער מענטש" [=נהיים אדם חדש]...

("בכל ביתי נאמן הוא" – תולדות רש"ז גורארי', עמ' 318)

~~~

בפרשתנו, במעמד הר סיני, נאמר (יט, יז) "ויתיצבו בתחתית ההר".מביא רש"י את דברי הגמרא (שבת פח, א) "מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים את התורה, מוטב. ואם לאו – שם תהא קבורתכם".

וצריך להבין (כפי שמקשה התוס' שם, ד"ה כפה), הרי כבר הקדימו נעשה לנשמע בה' בסיון, כמפורש בסוגיית הגמרא שם, ומדוע היה צריך למחרת בבוקר לכפות עליהם הר כגיגית, הרי קיבלו את התורה מרצונם הטוב?

שאלה נוספת: במכילתא פרשתנו (יט, י) יש מחלוקת מתי בנה משה מזבח והקריב קרבנות וזרק על בנ"י הדם: לדברי תנא-קמא היה זה בה' בסיון (כשיטת הגמרא בשבת הנ"ל) אבל לדברי ר' יוסי ברבי יהודה "בו ביום נעשו כל המעשים" – כלומר בו' בסיון בבוקר, יום מתן תורה.

וקשה, הרי הגמרא אומרת (שבת פו, סע"ב) שלכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל, ואם כן – כיצד זה יכלו בנ"י לטבול* ולהזות הדם לשם גיור בשבת, הרי הלכה פסוקה היא ברמב"ם ושו"ע (יו"ד סי' רס"ח ס"ד) שאין מטבילין גר בשבת**?

אלא הדבר יובן, על-פי מה שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות (חולין ספ"ז): שאחרי שניתנה תורה, הנה גם המצוות שנצטווינו בהם לפני זה, אין אנו מקיימים אותן מפני הציווי שנאמר אז, אלא מפני שנצטווינו בהן מפי הגבורה בהר סיני.

ועל פי זה יוצא שכל-זמן שלא ניתנה תורה – לא היתה 'חלות' אמיתית לכל מה שבני-ישראל קיבלו על עצמם ולכל המעשים שעשו, כיון שזו היתה הגדרה אחרת – מצב של 'לפני מתן-תורה'.

ואם-כן נמצאנו למדים, שהגיור האמיתי של בנ"י היה רק במתן-תורהעצמו כאשר נאמר להם מפי הגבורה "אנכי ה' אלקיך וגו'", וממילא מובן שכל המעשים של 'גירות' כמו טבילה והזאת דמים שעשו לפני מתן-תורה (אפילו באותו היום) לא היו בגדר של גירות הלכתית, ולכן יכלו לעשות אותם בשבת.

לכן גם מתורץ מדוע כפה עליהם הר כגיגית, כיון שכל מה שאמרו "נעשה ונשמע" ביום האתמול – הרי זה היה כפי שהם 'תפסו' את עניין התורה והמצוות, אבל ברגע שנהייתה מציאות חדשה של מ"ת מפי הגבורה – נדרשה קבלה מחדש (לגיור האמיתי), ולכן כפה עליהם הר כגיגית בשעת מתן תורה!

וע"פ זה יומתק מדוע דווקא מ"ת נחשב גירות של עם ישראל, למרות שכבר על יציאת מצרים נאמר (ואתחנן ד, לד) "לקחת לו גוי מקרב גוי" [ובפרט שישנן דעות שכבר מזמן האבות יצאו מגדר של בני-נח***] – כיון שמ"ת פעל עליהם התחדשות גמורה עד שנעשו מציאות חדשה "כקטן שנולד דמי", ומאז ואילך ניתן הכח לבנ"י להתקשר ולהתחבר לקב"ה – "אותי אתם לוקחים" (תנחומא אמור יז) ע"י לימוד התורה וקיום המצוות.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לג, חג השבועות שיחה ב (עמ' 26 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "דבר-מלכות" השבועי עמ' נה.

 

______________

*)  דכיון שהטבילה היתה "כדי לקבל הזאה" (תוד"ה דאין הזאה – יבמות מו, ב), מסתבר שהיתה בסמיכות להזאה.

**)  והרי כבר נצטוו על השבת במרה (שבת פז, ריש ע"ב. ירושלמי ביצה פ"ב ה"א. רש"י בשלח טו, כה. ועוד) או באלוש (ירושלמי ביצה שם. סדר עולם פ"ה. ועוד).

***)  ראה בארוכה פרשת דרכים דרך האתרים דרוש א'. בית האוצר (להר"י ענגל) כלל א. וש"נ.

ובבית האוצר שם (סוף אות ח), דמהך מימרא דכריתות (ט, רע"א) שאבותינו נכנסו לברית במילה טבילה כו' – מוכח בפשיטות שמקודם לכן (מ"ת) הי' להם דין ב"נ. ולהעיר מאוה"ת משפטים (כרך ח) ע' ג'מב.

 

לוח אירועים


תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הגאון הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואת רועי בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 11963181

אתר השבת