קישורים נוספים
סיפור של חלום
- פרטים
- קטגוריה: חדשות לקראת שבת
- פורסם בחמישי, 03 דצמבר 2020 15:49
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 614
סיפור של חלום
החגים והמועדים וגם שבתות רבות של ימי ילדותי עברו עלי בבית סבי וסבתי, בשכונת הדר הכרמל בחיפה. שם היינו משחקים בגן שטרוק ובגן בנימין ובעוד גינות. אל בית סבי וסבתי שברחוב השילוח היינו מגיעים בערב שבת וחג, ושם היינו שוהים במהלך החג והשבת, יחד עם עוד דודים ובני דודים. הנשים היו מדליקות נרות, ואחר כך עורכות עם הילדות את השולחן לסעודה, והגברים היו הולכים לבית הכנסת. כשהיו חוזרים, היינו כולנו סועדים ביחד סביב שולחן גדול, ובחגים סביב שלושה שולחנות מחוברים, ואחרי הסעודה היינו מפנים את חדר האוכל, שהיה הופך לחדר שינה של הבנים, והסלון היה הופך לחדר שינה של הבנות, עם שמיכה גדולה פרושה על השטיח, כמו במחנה קיץ.
סבי וסבתי יקים היו, ועלו מגרמניה אחרי ליל הבדולח, באחת האוניות האחרונות. ובשכונתם, מרחק של כמה דקות הליכה, היה בית הכנסת היקי "אהבת תורה", בו התפללו ביחד פרופסורים ופועלים, עם שלל צבעי בגדים וכיפות, ומארצות מוצא מגוונות, שהמשותף לכולם היה הנאמנות המוחלטת לנוסח התפילה ולמנהגי יוצאי גרמניה. לכל תפילה היה ניגון משלה, לכל ברכה, לכל פסוק, ניגונים שעברו מדור לדור. ואמנם מפעם לפעם הכניסו הצעירים ניגונים חדשים אותם למדו בישיבות שלהם, והיקים היו שרים בעקבותיהם. לדוגמא, בשמחת תורה, הכניסו הצעירים את הניגון הספרדי של "האדרת והאמונה - לחי עולמים" וכל המבוגרים היו שרים איתם ביחד. ואולי אני טועה ודוקא ניגון זה של "האדרת והאמונה" הוא ניגון יקי מסורתי? יתכן, ואם מישהו מהקוראים יודע, אשמח לשמוע על כך!
גם על שמחת תורה יש הרבה מה לכתוב. ילדים קטנים היינו, מגיעים לבית הכנסת מצוידים בשקיות, עוברים מאדם לאדם ואוספים שלל ממתקים, סוכריות וופלים מכל הסוגים. אחר כך היינו חוזרים עם שקיות עמוסות בדברי מתיקה. מתוקה היא התורה ואשרי מי שזוכה לטעום ממנה.
כך היו חוויות ילדותי, ולכן אין זה פלא שעד היום חוזרת אני אל הנוף של חיפה בתוך חלומותי.
וכך גם בלילה אחד, לא מזמן, (ואולי היה זה כבר לפנות בוקר) מצאתי את עצמי בערב חג בעיר חיפה, מחליטה שהפעם אלך להתפלל בבית הכנסת החסידי, ופוגשת חברות מימי ילדותי, ומארגנת כמה סידורים אחרונים לקראת החג. ואז הגענו בחלומי אל בית כנסת אחד, באיזור אחר של חיפה, והגבאי שם סיפר לנו שעכשיו יש סביבו הרבה הרבה בתי כנסת חדשים שנפתחו. והנה אנחנו בתוך קניון, ובתוכו, במתחם המרכזי, בית כנסת גדול, וכולו מלא מתפללים חדשים, וכיפותיהם לבנות, מתארגנים לקראת תפילת החג, מתרגשים להיכנס פנימה.
ומחוץ לבית הכנסת, בתוך אותו קניון, עוד חנויות קטנות יותר שהפכו אף הן לבתי כנסת לעת מצוא, וגם בהן, מתפללים חדשים, בכיפות לבנות, מתארגנים לקראת תפילת החג, על פי כל כללי ההלכה.
וגם בין בתי הכנסת, בפרוזדורים, יש עוד מניינים מאולתרים של מתפללים חדשים בכיפות לבנות גדולות שמתארגנים לקראת התפילה, שתהיה למהדרין מן המהדרין.
יצאתי משם בחלומי וכולי מרוגשת, אך ניסיתי להסתיר את התרגשותי. מחוץ למתחם ראיתי שאין זה קניון רגיל, אלא מרכז מסחרי קטן, ושהמתחם המרכזי אינו סתם מתחם, אלא הוא חנות מרכזית של מוצרי יודאיקה ורקמה, שבשבתות וחגים משמש כבית כנסת. וכל אלו לא הסתירו את התרגשותי.
בעזרת ה', עוד יבואו ימים וניכנס כולנו פנימה. ובתי הכנסת יהיו של כולנו. והתפילות, תפילות אבותינו ואבות אבותינו, יהיו גם תפילותינו ותפילות בנינו ונכדינו.
בעזרת ה' עוד יבואו ימים ונהיה כולנו, כל עם ישראל, יהודים עם כיפות מכל הסוגים, מאוחדים סביב בתי הכנסת. חדשים וותיקים, יוצאי כל הארצות, נתאחד סביב ספר התורה השלם, ונרקוד ונשמח ונודה לאבינו שבשמים שהביאנו עד הלום.