movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home הלכות שבת שאל את הרב שאלות בהלכה שמיטת כספים וכתיבת פרוזבול במוצאי שמיטה

שמיטת כספים וכתיבת פרוזבול במוצאי שמיטה

שמיטת כספים וכתיבת פרוזבול במוצאי שמיטה

// הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א //

נאמר בתורתנו הקדושה: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'...הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ..., כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ".

ישנה מצות עשה מהתורה להשמיט את כל החובות שחייב אדם לחבירו, שנאמר: "מקץ שבע שנים תעשה שמיטה וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו". בנוסף ישנה מצות לא-תעשה, בה הצטווינו שלא לתבוע חובות מהלווים לאחר שנת השמיטה, שנאמר בתורה: "לא יגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'", וישנה מצות לא-תעשה נוספת, שלא להימנע מהלוות לחבירו לפני שנת השמיטה, מתוך חשש שמא החוב יתאחר וישמט, ויהודי שנמנע להלוות לחבירו הלוואה בגלל שמיטת הכספים, עובר על איסור מהתורה. כולם חייבים במצוה, גם אנשים וגם נשים.

זמן השמטת הכספים הוא בסוף שנת השמיטה, בערבו של כ"ט אלול התשע"ה, כפי שנכתב בתורה: "מקץ שבע שנים" לוה המגיע להשיב את חובו לאחר שנת השמיטה, צריך המלוה (אם הוא לא עשה פרוזבול, כפי שנראה בהמשך), לומר לו "משמט אני את חובך ואתה פטור מלהחזירו", ואם הלווה מתעקש להחזיר את החוב, למרות שחלה עליו כבר שמיטת כספים, יכול המלווה לקבל את הכסף, שמשמעותו הוא שהלווה נותן לו אותם במתנה, ואמרו חז"ל במשנה (שביעית פ"י מ"ט) שהמחזיר חוב שעברה עליו שביעית, רוח חכמים נוחה הימנו.

כאשר המלווה לא עשה פרוזבול (עליו נכתוב בהמשך), כגון שהמלווה הוא חילוני, או כשידוע לנו שהמלווה שכח לעשות פרוזבול וכדומה, ישנם מקרים רבים בהם הלווה חייב להשיב לו את הלוואה, וכדלהלן: המלווה את חבירו למספר שנים (כמו הלוואה שצריכים להחזירה, למשל, לשנתיים) וסיום תקופה ההלוואה הוא אחרי שנת השמיטה, ההלוואה אינה נשמטת, משום שהמלווה לא יכול "ליגוש" את הלווה בתוך זמן ההלוואה, ושמיטת כספים נאמרה רק בכסף שניתן לגבותה כעת, במוצאי השמיטה. גם המוכר בחנות בהקפה, ולא קבע זמן לקונה מתי לשלם, שביעית אינה משמטת את החוב, בגלל שדרך החנווני למכור בהקפה החוב לאחר השמיטה. אבל אם קבע לו זמן לפרעון החוב, זה נחשב לחוב ונשמט בשביעית, ויש הסבורים שאם החנוני ערך סיכום של חובות הקונה, יצא מכלל "הקפת החנות" שאינה נשמטת, וחובו נחשב כחוב שהשמיטה משמטת אותו.

משכורת שאנו מקבלים ממקום עבודתנו, אינה הלוואה, ואינה נשמטת בשביעית, לכן גם אם המעביד שלנו לא עשה פרוזבול, הוא חייב לשלם לנו את המשכורת.

שביעית אינה משמטת חוב שנמסר לבית הדין, שהלווה מסר את שטרות ההלוואה לבית הדין ובית הדין הוא זה שגובה את ההלוואה מהלוה, כיון שהשמיטה משמטת רק "אשר יהיה לך את אחיך" חובות של אדם מחבירו, ולא חובות של בית דין. וכאן אנו מגיעים אל נושא הפרוזבול.

 

עושים פרוזבול בערב ראש השנה

הלל הזקן ראה שלמרות צו התורה שלא להימנע מלהלוות זה לזה, היו יהודים שהפסיקו להלוות כספים לפני שנת השמיטה, מחשש שמא הלווים לא יפרעו את חובם עד השמיטה והוא יפסיד את כספו, עמד הלל והתקין פרוזבול.

"פרוזבול" הוא קיצור של המילה "פרוזבולטי", המורכבת מהתיבה "פרוז"- תקנה, "בולי"- עשירים, "גוטי"- עניים, שהלל תיקן תקנה לטובת העניים, שהעשירים ימשיכו להלוות להם ותקנה לטובת העשירים, שהעניים לא ילוו מהם והלוואתם תישמט על ידי השביעית. הלל לא תיקן תקנה חדשה, אלא הרחיב את התקנה מהתורה, לפיה המלווה יכול למסור את שטרותיו לבית הדין, והלל הרחיב את התקנה בכך שמסירת הודעה לבית הדין על חובותיו נחשב כאילו מסר את שטרי החוב לבית דין, ועוד- שפרוזבול מועיל אף על חובות שבעל פה, שמעיקר הדין לא ניתן למוסרם לבית הדין. מלוה שרוצה שלא ישמטו חובותיו, יעשה שטר פרוזבול עד ראש השנה של השנה השמינית. בשטר הפרוזבול כותב המלוה שהוא מוסר לדיינים, שכל חוב שיש לי, שאגבנו על ידכם, כל זמן שארצה, והדיינים או העדים חותמים על השטר. ישנם מספר נוסחאות לשטר זה, נוסחאות קצרות או ארוכות יותר, ואני אתיק כאן את נוסח השטר שכתב מרן ה"חזון איש" זצ"ל בעצמו: "מוסרני לכם הרב שמואל הלוי רב דזכרון מאיר שליט"א והרב משה יצחק ב"ר יהושע זאב שליט"א והרב רפאל יצחק בה"ר ר' נחמן שמואל הדיינים היושבים כעת בזכרון מאיר, שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, באתי על החתום יום ה' כ"ח אלול תשי"ב פה זכרון מאיר, נאום אברהם ישעיהו באבי מורי ורבי הגאון ר' שמריהו יוסף".

יהודי שיש לו חוב ישן, שכבר כתב עליו פרוזבול בשמיטה הקודמת, כתבו הפוסקים שאינו צריך לשוב ולעשות פרוזבול נוסף על חוב זה. ויש המחמירים שיעשה שוב פרוזבול.

כפי שכתבנו, בפרוזבול מוסר האדם את שטרותיו לבית הדין. לדעת מרן ה"בית יוסף", בית הדין בו כותבים וחותמים את הפרוזבול, צריך להיות בית דין חשוב, של תלמידי חכמים הבקיאים בהלכות, שהתקבלו על ידי רבים מבני העיר, ואילו לדעת הרמ"א מספיק בית דין של שלשה, ובלבד שיהיו אנשים כשרים, כאשר עדיף שיהיו אלו בני תורה. ואכן, השבוע ושבוע שעבר פורסם בעירנו שבתי הדין בעיר עורכים, בשעות שנקבעו מראש, שטרות פרוזבול לכל דורש, כאשר ניתן לכתוב שטרות כאלו גם היום, יום חמישי, מחר יום שישי ובערב ראש השנה, בפני חברי בתי הדין בעירנו.

גם המקפידים על כתיבת הפרוזבול בפני בית-דין חשוב, נהגו להקל שסידור הפרוזבול עצמו לא יהיה בפני בית-דין, אלא אומר בפני העדים שהוא מוסר את החוב, ושני עדים (או שלשה) חותמים שהמלוה מסר את חובותיו לבית דין חשוב, והדיינים אינם צריכים לדעת על מסירת חוב זה. כך נהג מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, בפני שלשה אנשים, כדי שגם סידור הפרוזבול יהיה בפני שלשה, הם בית דין, ושלשה אנשים אלו מאשרים שהמלוה מסר את שטרותיו לבית הדין החשוב שבאותה העיר.

בספר "דיני שביעית" מובא בשם מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שאשה שיש לה חשבון בנק נפרד, שלבעלה אין רשות בכסף זה, תערוך פרוזבול בעצמה, וגם מועיל שבעלה יעשה פרוזבול בעבורה מדין "זכיה", ועליו להודיע לאשתו שהוא עשה פרוזבול בעבורה. אפשר גם לסדר פרוזבול באמצעות שליח, וצריך לכתוב בשטר הפרוזבול שפלוני אלמוני השליח הגיע לפנינו בשליחות פלוני הלווה. הבד"ץ בראשות הגר"נ קרליץ שליט"א פירסמו שנשים רבות מפרישות לקופות גמל ולקרנות השתלמות ו"חוק הפנסיה" קובע שלבעל אין כלל שייכות לכסף זה, ולכן האשה צריכה לערוך פרוזבול מלבד בעלה. בנוסף, מציעים בבי"ד של הגר"נ קרליץ שליט"א, האשה יכולה לחתום בבית הדין שהיא ממנה את בעלה כשליח לערוך פרוזבול בעבורה, ובבית הדין הוכן שטר מיוחד, שטר זוגי בו נכתב ש"כל חוב שיש לי ולמשלחי". שטר הרשאת שליחות הוא גם מבעל לאשתו ולכן אם הבעל טרוד ולא מוצא זמן לכתוב פרוזבול, יכול הבעל למנות את אשתו כשליחה עבורו. בבד"ץ זה הכינו שטר הרשאה מעניין. ישנם מקרים של בני זוג מבוגרים שהבעל כבר אינו בדעה צלולה רח"ל וישנו "אפוטרופוס טבעי" של אחד מבני המשפחה, שהוא אחראי על הכסף של החולה. או למשל ראש ישיבה האחראי על ממון הישיבה, להם הכינו בבית הדין הבני- ברקי, וגם בבד"צ אלעד, שטר מיוחד עבור מורשה חתימה, היכול לעשות גם שטר פרוזבול.

כפי שכבר נכתב ב"קוראים אלעד" בשבוע שעבר, פרוזבול עוזר רק לחובות שהיו קיימים בזמן כתיבת הפרוזבול, אך חובות שהתחדשו לאחר מכן- צריכים פרוזבול חדש. לכן בעלי עסקים או סתם יהודים טובים שחייבים להם כסף עד כניסת ראש השנה, צריכים לעשות פרוזבול נוסף לחובות אלו. בבד"ץ הגר"נ קרליץ מעניקים לנו  עצה נוספת. בעל מכולת, למשל, יכול לתלות שלט גדול על דלת חנותו, לפי "כל המוצרים שנרכשים כעת, זמן הפרעון הוא אחר ראש השנה", וממילא- השמיטה אינה משמטת חובות אלו.

לגבי חובות בבנק, כתבו על כך מאמרים רבים ויש בכך מספר דעות. לדעת הגר"נ קרליץ שליט"א, למרות שהבנק פועל לפי "היתר עיסקא", אך הכסף הוא "חצי מלוה חצי פקדון" ויש הסוברים שחצי מלווה משמט, וצריך לעשות פרוזבול על זכות-יתר בבנק. אדם שמקבל צ'ק בימים שלפני ראש השנה מאדם חילוני, שלא עושה פרוזבול וכספו מופקד בבנק מלפני ראש השנה, ואם כך, חצי מהכסף נשמט. אם הוא אדם אמיד שיש לו סכומם גדולים מופקדים בבנק, אין בעיה בכך. אך אם הוא לא מהעשירון העליון, ישנה בעיה שהוא מוציא מהצ'ק סכום ששמט ובבית הדין של הגר"נ קרליץ שליט"א כתבו שישנו הידור שלא לקחת צ'ק מחזור חדשי אחד אחרי ראש השנה.

לא כותבים פרוזבול אלא אם כן יש ללווה קרקע, וטעם הדבר, שאז החוב נחשב כגבוי כיון שקרקע אינה נגזלת והיא עומדת בחזקת הבעלים וכשמסר חובותיו לבית דין, הרי הקרקע בחזקת בית דין. ויש הסוברים שמפני שחכמים מתקנים תקנות רק על מקרים שכיחים, ואין זה שכיח שמלוה ילווה כסף ללווה שאין לו קרקע. אם אין ללווה קרקע, המלוה אינו יכול לכתוב פרוזבול, ולכן ישנם שנהגו לכתוב בשטר הפרוזבול שהמלוה מקנה ארבע אמות מקרקעותיו ללוה, אך ישנם שלא נהגו לעשות כך, הואיל ולא חוששים שמא אין ללווה קרקע, שהרי לכל אדם יש לפחות ארבע אמות בקרקע המושאלת או המושכרת לו ומספיק בקרקע זו. רבנו הגרש"ז אוירבך זצ"ל הורה שבחורי ישיבה שאין להם ארבע אמות משלהם, נחשב שיש להם ארבע אמות לגבי פרוזבול, מאחר שיש להם רשות השתמשות ללינה והנחת חפציהם במקום לימודם. (ואפשר פשוט שהאבא יקנה ארבע אמות בדירתו לבניו בחורי הישיבה). ואגב, כדאי שגם בחורי ישיבות צעירים יערכו שטר פרוזבול. הרי גם בחורי ישיבות מלווים זה לזה הלוואות קטנות.

אם לווינו הלוואה גדולה מהגמ"ח השכונתי, גמ"ח "חניכי הישיבות" או מהגמ"ח בכולל והתברר לנו שאחראי הגמ"ח שכח לעשות שטר פרוזבול, הבה לא נשמח במיוחד, ההלוואה לא נשמטה... הלוואה שנלקחה מקופת גמ"ח אינה נשמטת, אך מכל מקום לכתחילה כדאי שגם אחראי על גמ"ח יעשה פרוזבול (הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זי"ע בספר דיני שביעית שבהוצאת 'דגל ירושלים').

מותר לכתוב פרוזבול בלילה. מותר לכתוב פרוזבול לפני דיינים הקרובים משפחתית ללוה או למלוה, אך אסור שהדיינים עצמם יהיו קרובים זה לזה, שבמקרה כזה הדיינים לא יכולים להיחשב כבית-דין.

וכרגיל, השכחנים, גם להם צריכים לדאוג. מי ששכח לכתוב פרוזבול ונזכר בערב ראש השנה בשעה שאינו יכול לכתוב, אם הוא יודע מהו פרוזבול, יכול למסור פרוזבול בעל פה בפני שלשה אנשים.

ראוי לשמור את שטר הפרוזבול שיהיה קיים עד סוף שנת השמיטה. מותר לגבות חוב על סמך פרוזבול שאבד, ואפילו נאמן המלווה לומר שהיה לו פרוזבול ונאבד, בגלל שכולם נוהגים לכתוב פרוזבול.

(פורסם בבטאון 'קוראים אלעד').

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17976856

אתר השבת