פרטים

קטגוריה: סיפורים לשבת

פורסם בשני, 13 יולי 2020 20:10

נכתב על ידי Super User

כניסות: 538

מזה תקופה אני מעצבת, מאיירת וכותבת פליירים לזיכוי הרבים עבור הארגונים 'כתר מלכות' ו'נפשנו' בעיקר בנושא חיזוק הצניעות והקדושה בעם ישראל. סירבתי לקבל תשלום כספי עבור עבודתי ואני עושה אותה לשם שמים. בזכות הפליירים נשים רבות התחזקו וקיבלו על עצמן קבלות בצניעות. כמובן לא רק בזכותי, אני רק השתמשתי בכישורים שקיבלתי מאיתו יתברך ברוב חסדיו. אלא בזכות כל השותפים למצווה, בזכות התורמים הנדיבים לעלויות הדפוס, בזכות תלמידי החכמים שהגהו את התכנים, בזכות המפיצים שמחלקים את הפליירים, בזכות כל מיני רעיונאים ורעיונאיות וכמובן בזכות תמיכתו של בעלי היקר. על אחד מהפליירים האחרונים שהפקנו כתבתי לעילוי נשמת מס' נפטרים. לא חשבתי שיש תועלת ממשית בכתיבת השמות, אלא מספיק רק לומר או לחשוב, אך חשבתי שזה בוודאי לא מזיק. כתבתי בספונטניות ושכחתי.

הבוקר התעוררתי מחלום מפעים. חלום על מכר מן העבר שנפטר לפני כ-4 שנים צעיר ורווק. אמו של המנוח, עופר בן מרים (שיהיה הסיפור לעילוי נשמתו) סיפרה לי בזמנו שיצא לקנות גבינה במכולת ולא חזר. הוא נפל מאחד הבניינים הגבוהים ולא ידוע אם איבד עצמו לדעת, נדחף על ידי מן דהוא או מעד ונפל. כשבוע לפני פטירתו התקשר אליי המנוח והשאיר הודעות בתא הקולי שהוא חייב לשוחח איתי בדחיפות כי הוא מדוכא ונואש. אך לדאבוני לא מצאתי את הפנאי להתקשר אליו חזרה טרם פטירתו. מובן שהסקתי את המסקנה שהוא קפץ והתאבד.

והנה בחלומי מתקשר אליי המנוח טלפונית ואני שואלת אותו: "איך אתה מתקשר אליי, הלא נפטרת מן העולם ואתה מת?", והמנוח משיב לי בשמחה רבה: "רק רציתי להגיד לך שהפליירים שלך עושים רעש גדול בשמים". שמחתי לשמוע את הדבר ושוב שאלתי: "אבל אתה מת אז איך אתה יכול להתקשר אליי?" והמנוח חזר ואמר: "אני יכול, ורק רציתי להגיד לך שהפליירים שלך עושים רעש גדול בשמים". שאלתי: "איך נפטרת?", המנוח ענה: "הם לא יכולים לספר את זה". לא הבנתי את התשובה, מי אלה הם? מה זאת אומרת לא יכולים? הוא ענה תשובות לא ברורות ורק חזר שוב ושוב על אותו משפט: "רק רציתי להגיד לך... וכו'". שאלתי בתמיהה, שהרי הבחור לא שמר תורה ומצוות ואיך יתכן שהוא כל כך מאושר: "איפה אתה? מה אתה עושה?" ידעתי שאנשים שחיללו שבתות ולא קיימו מצוות ובפרט אם התאבדו לא נמצאים בגן עדן, בלשון המעטה. הוא ענה באושר ובשמחה גדולה: "אני לומד תורה! ורק רציתי להגיד לך שהפליירים שלך עושים רעש גדול בשמים". לאחר ששיחת הטלפון נותקה מצאתי את עצמי באותו בנין ממנו נפל ובאותה קומה. לפתע הגיע בחור לא מוכר שהיה ברור שהוא היה איתו בשעת המקרה. שאלתי אותו מה קרה שם. הוא סיפר שהוא ועופר הרכיבו ביחד משהו, בו בזמן שהוא מספר אני רואה את הסיטואציה, לא ברור לי מה הרכיבו בדיוק, איזשהו רהיט. ואז, הוא מספר, "ביקשתי מעופר שיחזיק רגע ואני אלך להביא את החלק (או הכלי) שחסר, עופר היה אמור להחזיק את הדפנות מלמעלה אבל הוא החזיק מלמטה והמשקל גרם לו לחוסר שיווי משקל ונפל. אם הוא היה מחזיק מלמעלה זה לא היה קורה. אני לא דחפתי אותו, אני הלכתי להביא משהו". כך הצטדק לפניי.

בבוקר כשהקצתי משנתי, תיכף ומיד ניגשתי נרגשת לחפש על גבי הפליירים אם אכן כתבתי את שם המנוח. מצאתי את שם המנוח על אחד הפליירים האחרונים - לעילוי נשמת עופר בן מרים. פיתרון החלום היה פשוט, הפליירים פעלו את פעולתם ועופר נכנס ללמוד בישיבה של מעלה וגם זכיתי שהראו לי משמים שעופר נפל מהחלון ולא התאבד. כנראה שבדרך למכולת פגש מישהו שביקש ממנו עזרה וכנראה שהייתה סיבה להעלים את זהות הבחור שהיה עם עופר באותה קומה, אחרת מן הסתם היה נמצא חשוד ברצח, ועופר שידע את חפותו לא רצה ככל הנראה לגרום לו להסתבך ולכן רק אמר "הם לא יכולים לספר את זה".

כמובן שקיבלתי מוטיבציה גדולה להמשיך בעבודת הקודש ויהי רצון שיהיה סיפור זה לחזרתם בתשובה שלימה של כל בני ובנות ישראל ולגאולה שלימה מהרה.

• חלום
• צניעות

• קודם
• הבא