מאמרים

מכתבה של שלומית

מכתבה של שלומית  
 

מכתב של אישה בגיל העמידה. 


יום שישי בצהריים, ואני כותבת על עצמי. ראיתי כבר מכתבים אישיים של בנות, ועכשיו תורי.

ואני חיה. לכאורה. הולכת. עובדת. לומדת. פועלת. חרוצה. ומשהו בתוכי מת. גוויה מהלכת. וזו הצוואה שלי.

פעם הייתי צעירה. בחורה. יפה וחרוצה. חכמה. מבריקה. מצטיינת. אבל היו לי חברות לא כל כך טובות. חברות שהכניסו בי ארס. מחשבות לא נכונות. תקוות לא נכונות. סדר עדיפויות מעוות.


ליצר הרע יש כח. והגדול מחברו, יצרו גדול ממנו. אסור לשכוח זאת. ואני הייתי צעירה וטיפשה. חשבתי שאני חכמה אבל הייתי טפשה מאוד והלכתי אחרי היצר הרע שלי, שאמר לי כל מיני דברים שגויים. וחטאתי. ואת התשלום אני משלמת עד היום, בתשלומים ארוכים וכואבים עד מאוד.


לא כיבדתי את עצמי, ועד היום אני סובלת מכך שלא מכבדים אותי.


הסתובבתי עם בנים שחשבו על עצמם. על ההנאות של עצמם. על ההנאות המיידיות. חשבתי שיש לי אהבה אך לא היתה זו אלא אהבה התלויה בדבר. אהבה שהתנדפה יום אחרי שהתחתנתי עם מישהו שחשבתי שהוא אוהב אותי אבל אני זלזלתי בעצמי ולכן גם הוא זלזל בי. ורק אחרי החתונה אפשר לגלות זאת.


היום, בגיל שבו מתחילים להופיע הקמטים, והשערות מתחילות כבר להלבין, אני רואה את חברותי, אלו שהלכו בתלם, אלו שאז זלזלתי בהן, והן מאושרות. מוקפות בילדים, עם בעל שיושב והוגה בתורה, וילדים שלומדים תורה, ובית מואר ומלא באהבה, אחוה, שלום ורעות, וחן. הרבה חן.


ואני יודעת שאצלי אין את כל זה. יש רק צער וכאב, עלבונות וזלזול. כל כך הרבה זלזול.


ואני יודעת: סוף מעשה במחשבה תחילה. אם הייתי מביטה מראש ורואה את הסוף של המסלול בו בחרתי, אולי הייתי מצליחה לבחור אז אחרת.


בת ישראל יקרה, אחות שלי, פתחי את העיניים. הביטי. אותם נערים מנוערים ממצוות שנוהים אחרייך, לא אותך הם אוהבים אלא את הרושם, את הבושם, את העור. הרצון שלהם לעשות מה שאסור, מוכיח שהם לא מכבדים אותך. שהם לא מכבדים את קדושתך, את פרטיותך, את אישיותך כבת של מלך. ואחרי שיקבלו את שלהם, או שיזרקו אותך, או שהם עלולים להתנהג איתך כמו עם שפחה, כמו עם בובה, כמו עם קליפה של שום.

חשבי על עצמך: את בת של מלך.את יפה. יש לך נשמה טהורה שהשם נתן בך. התבונני בנשמה שלך. הקשיבי לה. ולכי אחרי מה שהיא באמת רוצה. תשקיעי בעצמך. תהיי יפה, מטופחת, וצנועה. תשמרי על עצמך, על יופייך הפנימי. על תמימותך, על צניעותך.

אל תלכי אחרי עצות אחיתופל של חברות רעות לב, שלפעמים הקנאה מדברת מגרונן ולפעמים הטיפשות ולפעמים סתם רוע. לכי אחרי דרך שהוכיחה את עצמה כבר אלפי שנים. דרך שנתן לנו בורא העולם. דרך של תורה ומצוות ומעשים טובים וקדושה. וקדושת הבית.


ככל שתשמרי על עצמך, על יופייך. על טהרתך הפנימית, כך את נוטעת את השורשים לבית שתשרה בו שכינה, שתהיה בו קדושה, שתהיה בו שמחה כל הימים. אל תסתפקי בפחות מזה. כי את בת של מלך, ואת ראויה לאהבה אמיתית. את ראויה לבחור שיאהב אותך בגלל מה שאת. ויכבד את קדושתך. ותקימו ביחד בית שיהיה בנין עדי עד, עם יסודות חזקים ואיתנים, יסודות שהעניק לנו בורא העולם, והם המקנים חיי נצח, ואהבת נצח, ושלום.


שלך באהבה,

שלומית.