movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

"סימנים" לראש השנה תשע"ה

בס"ד           "סימנים" לראש השנה תשע"ה

 

פרשת "ראה" חלה בשבת לפני ראש חודש אלול. וכמו בכל שבת לפני ראש חודש מברכים את החודש  אחר קריאת התורה.

 

    יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחודֶשׁ הַזֶּה לְטובָה וְלִבְרָכָה. וְתִתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים. חַיִּים שֶׁל שָׁלום. חַיִּים שֶׁל טובָה. חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה. חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה. חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמות. חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא. חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוד. חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם. חַיִּים שֶׁיְּמַּלֵא ה' מִשְׁאֲלות לִבֵּנוּ לְטובָה. אָמֵן סֶלָה:

    מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וְגָאַל אותָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אותָנוּ בְּקָרוב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנאמַר אָמֵן:

    ראשׁ חדֶשׁ פלוני יִהְיֶה בְּיום פלוני הַבָּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטובָה:

    יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּו בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה טובָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. לִשְׁמוּעות טובות. וְלִבְשׂורות טובות. (בחורף וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם). וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְלִגְאוּלָה קְרובָה וְנאמַר אָמֵן:

 

על איזה מלים יהיה הדגש..האנחה והדמעות?

שמתי לב כמה פעמים בפרשת ראה ביטוי מסויים כאילו הקב"ה מבקש..."ראה..שימו לב..קחו את זה לתשומת לבכם" כשאתם מברכים את החודש תחשבו על "המקום"  המיוחד שלי, שלכם.

 

 1)  דברים יב5: " כי אם אל המקום אשר יבחר "ה’" אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה "

  2)  דברים יב11: " והיה המקום אשר יבחר "ה’" אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ל "ה’""

3.)דברים יב21: " כי ירחק ממך המקום אשר יבחר "ה’" אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן "ה’" לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך "

  4)  דברים יד23: " ואכלת לפני "ה’" אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את "ה’" אלהיך כל הימים "

5)  דברים יד24: " וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר "ה’" אלהיך לשום שמו שם כי יברכך "ה’" אלהיך "

6)  דברים טז2: " וזבחת פסח ל "ה’" אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר "ה’" לשכן שמו שם "

7)   דברים טז6: " כי אם אל המקום אשר יבחר "ה’" אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים "

**    דברים יד25: " ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר "ה’" אלהיך בו "

**    דברים טו20: " לפני "ה’" אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר "ה’" אתה וביתך "

**    דברים טז7: " ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר "ה’" אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך "

**    דברים יב14: " כי אם במקום אשר יבחר "ה’" באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר

        אנכי מצוך "

**    דברים יב18: " כי אם לפני "ה’" אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר "ה’" אלהיך בו אתה ובנך ובתך                                

        ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני "ה’" אלהיך בכל משלח ידך "

**    דברים יב26: " רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר "ה’""

 

למה דוקא בשבת לפני ראש חודש אלול,"המקום" מקום המקדש מוזכר כלכך הרבה פעמים בקריאת התורה לפני ברכת החודש? אולי, משום..."רבי אליעזר אומר: "בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל" (ר"ה י"א ע"א),

 

"רבותינו, אנשי כנסת הגדולה, הקרובים לתקופת הנבואה, ועוד היו שלשה נביאים האחרונים, חגי, זכריה ומלאכי, שהיו נביאים ובעלי רוח הקודש, אשר ידעו, שירידה לגלות, יכולה להשכיח אותנו מה היינו, ומה צפוי לנו בחזרה לארצנו, הבטוחה ע"י אלוקי ישראל. וראו בספרי הנביאים הראשונים, הטפה לדורות אחרית הימים שאנחנו היום, ונבואות שלמות ממש מדברות אלינו...הקדימו וסידרו לנו סדר מופתי והכנה להתעוררותנו, ובזמן שנפתח את האזניים לחזור למקור מחצבתינו, עמדו ותיקנו לנו מיז בתמוז שלשה שבועות אשר קראו להם "תלתא דפרענותא", ואחריהם תיקנו "שבעה דנחמתא" בשבעת השבתות הקודמים לימים נוראים. ומיד ר"ה, יום הדין והתרועה! ושבת "שובה ישראל", יום הכיפורים, והתשובה בס"ה עשרת ימים. אחר כך חג הסוכות והושענה רבא, ולסוף שמיני עצרת, הסוגר וגומר בקבלת תורה מחדש, מאהבת השם ותורתו, ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה.

והנני מבאר בע"ה הכתוב "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", כלומר, שהגאולה האחרונה תהיה דומה בסדריה, כאותם סדרים שהביאו לימיאת מצרים, עד קבלת התורה.

"כימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות וכשם שגאולת מצרים התחילה בהכנתה בא' בניסן, והקב"ה הודיע למשה על צו המסירות נפש של שחיטת התועבה כאמור גם כאן אחרי השבוע השביעי של קבלת ישראל את מלכות שמים, יתקיים יום א' בתשרי,... וכמו ביציאת מצרים נתן להם הקב"ה עשרה ימים ללקיחת הטלה, ולתשובה אליו. גם כאן יתן לנו הקב"ה עשרת ימי תשובה (והיא הפטרת שובה) ועשור לתשרי יהיה במקום עשרה בניסן. ואז המלחמה של גוג ומגוג המנוהלת ע"י משיח צדקנו, וישועת ה' הבלעדית, תתחיל בטו בתשרי כמו טו בניסן, עם שבעים אומות, יהיו הולכים וכלים עד יום שביעי של סוכות, כמו שביעי של פסח בקריעת ים סוף, ששם כתוב כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם! ולכך נוטלים את הלולב סוד התפלה לשאת עינינו אליו, ויוצאים לסוכה "צלא דמהימנותא", תחת כנפי השכינה, בלי לפחד .... ולכך נקרא יום שביעי של סוכות "הושענא רבא", פירוש התשועה הגדולה אשר תהיה בו בע"ה, "ונסו יגון ואנחה". וראה זה פלא, הכתוב בחגי הנביא (פרק ב' א-ט) האומר, "כי דבר ה' נגלה אליו בשביעי, (תשרי) בעשרים ואחד לחדש (יום הושענא רבא), שמבשר על בנין הבית ובנין ירושלים למופת ודי בזה.

ואז תתקיים קבלת התורה בשמיני עצרת מיד אחרי הגאולה, ולא תדחה כמו שנדחתה ביציאת מצרים מיום שמיני של פסח, אל ששה בסיוון חמישים יום. אלא נקבלנה עכשיו מאהבה ושמחה רבה, בריקודים בכל אתר ביום טוב שמח ומתרונן: ""האהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם"

מסקנא: ידעו רבותינו שימי הגאולה השלימה יהיו ימים הנוראים, וכמו שנזכר חג הסוכות בדברי הנביא זכריה, וכן סידרו לנו רבותינו חוץ"מתלתא דפרענותא" (שלושת השבועות בין המצרים" ושבעה דנחמתא" ו"שבת שובה" סידרו גם הפטרת גוג ומגוג בשבת חול המועד של סוכות..."

(המקובל האלוקי הרב לוי סעדיה נחמני זצ"ל)

 

כנראה שהענין מאוד העסיק אותי שבבית הכנסת ושמתי לב למילים בקדושה של מוסף ...

"הן גאלתי אתכם אחרית כראשית...האם זה רמז ל"כא תשרי"?(אותן האותיות בסדר אחר).

 

בליל ראש השנה נהוג לאכול תמרים, תפוח בדבש, רמון, גזר, רוביא, כרתי, קרא, סילקא,ראש דג או כבש, דגים כסימנים בצרוף "יהי רצון" ..שיתמו שונאינו אויבינו ומשטינינו, שנהיה לראש ולא לזנב, שתגזור עלינו גזרות טובות, שירבו זכויותינו, והעיקר..שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.

מתוך סקרנות חיפשתי ומצאתי  פסוקים שיש בהם אולי רמז וסימן לתשע"ה בתוך האתר "יידישע וועלט" .למלים המודגשות יש אותה גימטריה כמו תשע"ה =775.

 

השנה הייתי מצרפת את הפסוקים  לסימנים  עם הדגש על "המקום" של פרשת ראה. כסימן לגאולה השלמה.(הוספתי  קצת מפירושי חז"ל להסבר הפסוקים.)

 

1.שנת היא נפלאת בעינינו לפ"ק (תהילים קיח, כג)

רש"י "מאת ה' היתה זאת" - כך יאמרו הכל.

מלבי"ם :"מאת ה' היתה זאת, והיא נפלאת בעינינו", כי היה עפ"י נס ופלא.

מצודת דוד:"מאת ה' וגו'" - ולא בכח ידינו."היא נפלאת" - הדבר ההיא נפלאת היא בעינינו ולא נוכל לדעת איך היתה גאולה שלמה כ"כ מה שלא יורה עליו הטבע

מצודת ציון:"נפלאת" - מכוסה ונעלם כמו והוא פלאי (שופטים יג)

2.שנת יחננו ויברכנו יאר פניו לפ"ק(תהילים סז,ב)

מצודת דוד:"יאר פניו" - יראה לנו פנים מאירות ושוחקות."יחננו" - יעשה עמנו חנינה

3.שנת ה' יברך את עמו לפ"ק (תהילים כט,יא)

מלבי"ם:"ה' עוז לעמו יתן", לא יגע רע בישראל, בהפך הם ישיגו עי"ז עז ותעצומות, "וה' יברך את עמו בשלום", שעי"כ נחרבו הרשעים הנלחמים עמהם והיה להם שלום מני צרים,

4.שנת ציון הר קדשי לפ"ק (תהילים ב,ו)

5.שנת אליה התשבי הוא לפ"ק(מלכים ב, א,ח)

6.שנת אשר דבר ביד אליהו לפ"ק (מלכים א, יז,טז)

7.שנת ברוכים אתם לה' לפ"ק(תהילים קטו,טו)

מלבי"ם:"ברוכים", וחוץ ממה שה' זכרנו יברך חוץ ממה שיברך אותנו ע"י הזכירה שיזכור אותנו, "אתם ברוכים לה'" מכבר ... מצד שהוא "עושה שמים וארץ", ר"ל לא כדעת הגוים שהזכיר שחשבו שהשמים וארץ הם עשוים ועומדים מכבר ..והם לבדם מנהיגים את העולם ופועלים בארץ, רק ה' הוא "עושה" תמיד "שמים וארץ", שהוא מחדש בהם בכל יום מעשה בראשית...ומנהיג אותה בהנהגה מיוחדת השגחיית לפי הזכות והמעשה..

מצודת דוד:"ברוכים" - אתם תהיו ברוכים לה' העושה שמים וארץ ור"ל יברך אתכם ויחזור ויברך

8.שנת ויעלו כל בני ישראל לפ"ק

9.שנת אור חדש על ציון לפ"ק (ברכת  יוצר אור..לפני קריאת שמע)

אור שברא הקב'ה בששת ימי בראשית ולא היה העולם כדאי להשתמש בו, גנזו לצדיקים לעתיד לבא' ועל האור הזה אנו מבקשים שהקב'ה יחדש לנו.ואור זה שגנזו הקב'ה, נגנז בתורה.

 

10.**** .שנת ירושלם הנה מלכך יבוא לפ"ק****

גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת.(זכריה ט,ט)

רש"י:"הנה מלכך יבוא לך" - .... מלך המשיח....\"י

מלבים:"גילי מאד בת ציון.. הנביא ראה עתה את המלך המשיח עומד לפני ה', והוא אומר בשם ה' כי עתה "ראיתי בעיני כי מלכך יבא לך", שה' וכן הנביא המדבר רואה אותו במראה החזון איך בא לגאול את ישראל, ועז"א "שבת ציון תגל מאד" על הנסים שיתחדשו שם בכל עת, "ובת ירושלם" ששם מושב ההמון עם, "יריעו" תרועת שמחה על ראות פני מלכם, ומבאר שתגיל "מפני שראיתי בעיני כי מלכך יבא לך והוא צדיק ונושע" בה', אינו נושע ברוב חיל רק ע"י צדקתו

 

המשכתי לחפש עוד "סימנים" ..  פסוקים הכוללים ארבעה מלים רצופות עם האותיות תשע"ה.

כִּי אֵל רַחוּם יְהוָה אֱלהֶיךָ לא יַרְפְּךָ וְלא יַשְׁחִיתֶךָ וְלא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם (דברים ד, לא)

רש"י :"לא ירפך" - מלהחזיק בך בידיו ולשון לא ירפך לשון לא יפעיל הוא לא יתן לך רפיון לא יפריש אותך מאצלו 

    תהלים פרק כט פסוק ט

 (ט) קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת֘ וֽיֶּחֱשׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ  כּלּוֹ אמֵר כָּבֽוֹד:  (יא) ה֗ עז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה֓ יְבָרךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלֽוֹם:

רש"י:-"קול ה' יחולל אילות" - יפחיד ויחיל לעתיד את הרשעים שה' עומדות עכשיו בחוזק כאילות ..."ויחשוף  יערות" - .. כלומר יפשוט מכבודם המשולים כעצי היער .."ובהיכלו" - שיבנה כולו אומר כבוד הכל יקלסוהו שם ויאמרו ה' למבול ישב בגדולתו יחידי וגם עתה וישב ה' לבדו מלך לעולם והאלילים כליל יחלוף אבל לעמו יתן עוז וברכת שלום...

מלבי"ם:-"קול", מן הרעש הזה "התחוללו האילות ונחשפו היערות", החי וכל צומח, בכל זה נשמע קול ה' ודברו, קול ה' בכל כח, אבל "בהיכלו כלו אומר כבוד", ...דממה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשו":

מצודת דוד:-"ובהיכלו" - וכל הבאים בבית המקדש יאמרו הנה עתה נראה כבודו.."ויחשוף יערות" - כי ישבר ויפיל כל עצי היערות ... והכל הוא דרך משל על מפלת העכו"ם

תהלים פרק לז פסוק לה

 (לד)  קַוֵּה אֶל־ה֨ וּשְׁמר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: (לה)  רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן: (לו) וַיּֽעֲבר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ  וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלא נִמְצָא: (לז) שְׁמָר־תָּם וּרְאֵה יָשׁר כּֽי־אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלֽוֹם:

מלבי"ם :-"ראיתי". והגם שראיתי שיקרה לפעמים שיש "רשע עריץ". והוא "מתערה" בעוה"ז בבנים ובבנות ובעושר "כאזרח רענן" שהוא מלא שרשים וענפים וסעיפים, בכ"ז:

מצודת דוד:-"רשע עריץ" - החזק ברשע

  .  תהלים פרק צא פסוק ח

 (ז) יִפּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לא יִגָּשׁ: (ח) רַק בְּעֵינֶיךָ תַבּיט וְשִׁלֻּמַת  רְשָׁעִים תִּרְאֶה: (ט) כִּי־אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ:  (י) לא־תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנגַע לא־יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ:

מלבי"ם:-"רק, מה שתביט בעיניך" ותראה את הנופלים סביב לך ותעיין בזה, ואז "תראה" כי הוא "שלומת רשעים", שה' משלם להם את ענשם בהשגחה, וע"כ לא יגע רע בצדיקים המושגחים לטובה:

    תהלים פרק קג פסוק ה

(ג) הַסּלֵחַ לְכָל־עֲוֹנֵכִי הָרפֵא לְכָל־תַּחֲלֻאָֽיְכִי: (ד) הַגּוֹאֵל  מִשּׁחַת חַיָּ֑יכִי הַמְעַטְּרכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים: (ה) הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ  כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי: (ו) עשֵׂה צְדָקוֹת ה' ומִשְׁפָּטִים לְכָל־עֲשׁוּקִים:  (ז) יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילֽוֹתָיו:

לשמוח על הזכות לעשות תשובה (אראל סגל הלוי)

ברכי, נפשי, את ה' - המשורר קורא אל הנפש שלו, השקועה בצער ובעצבות על חטאיה, ואומר לה לברך את ה' בשמחה; וכל קרביי את שם קדשו - המשורר קורא אל קרביו, אל חלקיו הפנימיים המרגישים ייסורי מצפון, וקורא להם להתעלות מתוך הייסורים, להתקדש ולהתחבר אל ה'.

ברכי, נפשי, את ה', ואל תשכחי כל גמוליו - 'נפשי, את זוכרת את חטאייך וזה מצער אותך, אבל אל תשכחי גם את כל הטובות שה' גמל עמך מתוך חסד ורחמים'.

'ברכי את ה' על כך שהוא נותן לך אפשרות ללמוד ולעשות עוד ועוד מעשים טובים הממלאים אותך בשמחה; ברכי את ה' על כך שתתחדש כנשר נעורייך"

  .  תהלים פרק קו פסוק יח

 (יז)  תִּפְתַּח־אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן ותְּכַס עַל־עֲדַת אֲבִירָם: (יח) וַתִּבְעַר־אֵשׁ בַּעֲדָתָם  לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים

    .  תהלים פרק קיא פסוק ט

 (ט) פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ  צִוָּה־לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמֽוֹ: (י) רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב  לְכָל־עשֵׂיהֶם תְּהִלָּתו עמֶדֶת לָעַד:

מלבי"ם:-"פדות", ר"ל שע"י הפקודים האלה "שלח פדות לעמו", שעל תנאי זה פדה אותם שישמרו את הפקודים... כן קיום הברית לעולם הוא רק ע"י שמירת הפקודים, כמ"ש ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו:

מצודת דוד:-"צוה" - על כי צוה להם התורה הנתונה בברית המתקיימת לעולם ובעבור קבלתה שלח הפדות."קדוש וגו'" - ולזה קדשם במצותיו למען תהיה יראת ה' על פניהם

  .  תהלים פרק קיט פסוק צ

*** (צ) לְדר וָדר אֱמֽוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וֽתַּעֲמד:  (צא) לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כּי הַכּל עֲבָדֽיךָ:

(שמעתי מאחי אשר שליט"א שהגימטריה של כל הפסוק...למשפטיך עמדו היום ..' שווה ל"ראש השנה")

      תהלים פרק קמד פסוק יד

(יב) אֲשֶׁר בָּנינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִית מְחֻטָּבוֹת תַּבְנית  הֵיכָל: (יג) מְזָוינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזּן אֶל־זַן צאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת  בְּחוּצוֹתֵינוּ: (יד) אַלּוּפֵינוּ מְסֻבּלִים אֵין־פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחבתֵינוּ: (טו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַֽשְׁרֵי הָעָם שֶׁהאֱלהָיו: .(בפסוק זה יש גם "ה- תשע"ה)!

מלבי"ם:-"אשרי", מוסב למ"ש אשר בנינו, ר"ל ע"י שבנינו כנטיעים וכו' ויש לנו כל המעלות האלה "אשרי העם שככה לו", אולם עקר האושר שלנו הוא מה שה' אלהיו, כי כל זה בא לנו ע"י מה שה' מתהלך בתוכנו, והוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן מרעיתו:.

  ישעיהו פרק נב פסוק א

****עוּרִי עוּרִי לִבְשׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַם עִיר  הַקּדֶשׁ...

מלבי"ם :"עורי עורי". הכל נגד מ"ש עורי עורי לבשי עז זרוע ה', והוא משיב עורי את, בך הדבר תלוי.. ."לבשי עזך ציון"..  שם היה הבהמ"ק והכהונה והסנהדרין והמלכות, שזה העז הפנימי...

                 

 שנה טובה ומבורכת בכל מכל כל הרמזים וכל הסימנים לשנת תשועה וגאולה, אמן.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב צבי ישראל (טאו) בן ייטע פיגא שליט"א, הרב דב בן שושנה (קוק) שליט"א, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א הרב נחום אליעזר בן שרה מרים (רבינוביץ) שליט"א הדס בת אורה לרפואה שלמה, יוסף מרדכי בן תהילה שמחה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה לרפואה שלמה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19317768

אתר השבת


מאמרים אחרונים