movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

אלול בעולם היהודי

אלול בעולם היהודי 

** 'אשמורות' אצל יהודי תימן, השתטחות על קברי עשרת הכהנים במרוקו, סליחות לספרדים, וריבוי בלימוד התורה- לכולנו...** קצת על מנהגי אלול בעולם היהודי** הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט  שליט"א**

השתטחות הצדיקים בחודש אלול במרוקו

הרה"ג רבי אברהם אסולין שליט"א, מתלמידי החכמים היקרים בעירנו, העוסק רבות בהדרת כתבי חכמי מרוקו, מספר לנו כך: מדי שנה בפרוס הימים הנוראים בחודש אלול, - בט"ו לחודש, היו בני הכפר מתאספים בבית העלמין, שם על פי המסורת שהייתה בידם היו קבורים במערה עשרה כוהנים מתקופה קדומה, ומסביב לאותה מערה בנו את בית העלמין.

באותו יום היו נוהגים לבנות אוהלים במקום ולשחוט כבשים לכבוד הצדיקים. כך נהג גם הצדיק רבי משה ועקנין רבה הראשון של הכפר, במהלך ההילולא היה רבינו הסבא קדישא סידנא רבינו אלמליח, המכונה 'דדא חזן', יושב וקורא תהילים וזוהר יחד עם כל בני הכפר, ילדי הכפר ותלמידי רבינו היו מצטרפים לתפילות, כאשר בחודש אלול היו גדולי מרוקו  מרבים בתעניות.

שנה אחת ירדו רבי 'דדא חזן'  ובני הכפר כהרגלם לעבר בית העלמין לעריכת ההילולא. בינתיים התפללו הילדים על קברו של רבי משה ועקנין ע"ה. לפתע הבחינו הילדים במים שיוצאים מקברו של רבי משה, הילדים שנבהלו נורא החלו לזעוק בקול - מים מים, רבי 'דאא חזן' מיהר להגיע למקום ומיד נפסק הזרם. מן העניין לציין, כי ידוע היה במרוקו, שכאשר המים זורמים מן הקבר הרי זו סגולה להצלחה וישועה. 

ריבוי בלימוד התורה

רבנו ר' אהרן ב"ר יעקב הכהן מנרבונה שבפרובנס (נוהגים לכנותו ר' אהרן הכהן מלוניל, אך הוא היה כנראה בן העיר נרבונה), כתב בספרו הנודע 'כלבו', שבחודש אלול יש להרבות בלימוד תורה יתר על שאר ימות השנה, זאת מפני שכן בשמואל (א, ג, יד) נאמר: "אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ובמנחה", ודרשו חז"ל (ראש השנה יח, א): "בזבח ומנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בדברי תורה". ואפילו עוון חילול ה', שאינו מתכפר לא בתשובה ולא ביום הכיפורים ולא ביסורים עד שימות, מכל מקום בתורה הוא מתכפר (וראו שערי תשובה שער ד אות טז).

אמירת תהילים

כתב המשנה ברורה: "נוהגין בכל יום של ימי החול מראש חודש אלול ואילך אחר התפלה אומרים בצבור עשרה מזמורי תהילים... ובימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים כדי לגמור התהלים פעם שלישית קודם יום הכיפורים [מטה אפרים]". ומדוע אומרים תהילים בחודש אלול? כי על ידי כך משלימים את אמירת כל ספר תהלים פעמיים לפני ראש השנה. בספר תהלים יש מאה וחמישים פרקים, ובקריאתו פעמיים - נאמרים שלוש מאות פרקי תהלים, כמניין "כפר" (מטה אפרים שם). טעם נוסף הוא כי ראשי התיבות של המלים: "ויאמרו לאמר אשירה לה'" הם "אלול", לרמוז שבחודש אלול יש להרבות באמירת פרקי תהלים שהם שירות ותשבחות לבורא עולם (לקוטי מהרי"ח). בעולם החסידות הקפידו על ענין זה וגדולי האדמורי"ם כתבו דברים נשגבים על ענין אמירת התהילים בחודש אלול.

סליחות בכל החודש

בני עדות המזרח משכימים לקום מידי בוקר לאמירת סליחות במשך כל חודש אלול ועד ליום הכיפורים (טור סימן תקפא בשם רב האי גאון). זאת משום שבראש חודש אלול נצטווה משה לעלות שוב ההרה כדי לקבל את לוחות הברית השניים, לאחר שהקב"ה נתרצה להפצרות משה למחול לעם ישראל על חטא העגל. שהות משה בהר, שהחלה בראש חודש אלול, ארכה ארבעים יום. היא נסתיימה איפוא בעשירי בתשרי, הוא יום הכיפורים, וביום זה נאמר: "ויאמר ה' סלחתי כדבריך". בני ישראל נהגו בכל אותם הימים בצום ובתענית עד שביום הכיפורים סלח להם ה'. לכן ימים אלו נקבעו לדורות כימי רצון ורחמים, בהם מרבים באמירת סליחות (רב האי גאון שם). והנה טעם נוסף ומעניין: כשם שאמרו חז"ל "דורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום" (פסחים דף ו ע"א), כמו כן ראוי להקדים שלשים יום קודם ר"ה להרבות בתפילה ותחנונים ולעורר הלבבות לתשובה (חיבור התשובה למאירי עמ' 260).

ועוד, שיש לזה רמז בפסוק "אני לדודי ודודי לי" (שה"ש ו, ג), ראשי תיבות - אלול, וסופי תיבות - מ'. כנגד ארבעים הימים שמראש חודש אלול ועד יום הכיפורים שבהם התשובה מקובלת להיות לבו קרוב אל דודו בתשובה ואז דודו קרוב לו לקבל תשובתו מאהבה (משנה ברורה שם. ועי' קישו"ע סי' קכ"ח ס"א רמזים נוספים בשם האריז"ל). הכף החיים מסביר שהספרדים אומרים סליחות בכל החודש, כדי לתקן את עוון המרגלים שהצטבר במשך ארבעים יום בהם המרגלים תרו את הארץ (כף החיים סימן תקפא ס"ק יד). טעם נוסף: כנגד ארבעים יום של יצירת הוולד (שם).

יהודי תימן מכנים את הסליחות בשם "אשמורות", על שם שעת אמירתן באשמורת, (היכל עבוה"ש ח"ב עמוד קנד).

כרטיסי 'שנה טובה'

סבתא כה נרגשת. הנה, דודי, חדוי, גילה ושלמה כתבו לה כרטיסי ברכה, לכבוד השנה החדשה. כמה נחמד!!...
רבינו ר' שלום ב"ר יצחק מנוישטט היה מחכמי אוסטריה במאה הי"ד. שנים רבות שימש כרב וראש ישיבה בווינה, ומשם עבר לנוישטט, שם נפטר לאחר שנת קע"ג.  הוא היה רבו המובהק של רבינו המהרי"ל, רבי יעקב הלוי מולין, של רבי ישראל מקרמז בעל הגהות אשר"י, של רבי יצחק אייזיק טירנא בעל ספר המנהגים ועוד גדולים. אחרוני הראשונים באשכנז מביאים את דבריו ומסתמכים עליהם בקביעת מנהג אשכנז בנושאים רבים. ספר המנהגים שלו, מנהגי מהר"ש, נכתב בידי תלמידיו לאחר פטירתו. והנה בספרו מנהגי מהר"ש, נכתב שצריך (אכן, הלשון הוא: "צריך") לכתוב מילות ואיחולי ברכה לכתיבה וחתימה טובה, כמו "כתיבה וחתימה טובה" או: "תולה ארץ על בלימה- יטיב לכם כתיבה וחתימה", באגרות ומכתבי שלום שאדם כותב איש לרעהו בחודש אלול. מנהג זה הובא גם במנהגי המהרי"ל, ב"באר היטב" ובכל ספרי ההלכה והמנהג, כאשר בליקוטי מהרי"ח כתב על מנהג זה רמז נאה לפי הפסוק "וישאלו איש לרעהו", שהם ראשי התיבות "אלול".  בספר "שערי יששכר" כותב שישנם שנהגו לאחר "כתיבה וחתימה טובה" כבר מט"ו באב, כש"חמישה עשר באב" בגימטריה: "כתיבה וחתימה טובה".
מהו ההסבר במנהג זה? מדוע הראשונים כתבו בנחרצות שהכותב לחבירו מכתב שלומים והתעניינות, צריך, פשוט צריך, לכתוב לו גם "כתיבה וחתימה טובה"? איזה חיוב יש בדבר? יתכן שהטעם בדבר הוא שהדבר דומה לאדם שיש לו משפט מוות וחיים בעוד חודש ואילו חברו מתעניין במכתבו אליו בדברים פעוטים אחרים, כדוגמת מצב הרוח שלו, המכונית או מזג האוויר והתמונות שצילם בחופשה האחרונה... כאשר יש לנמען המכתב משפט של חיים ומוות, בריאות ופרנסה, צחוק ודמע, נחת ושפע ועוד ועוד, ואילו כותבי המכתב מתעסקים בשלומו השגרתי ובחייו החדגוניים, מבלי להזכיר ולאחר הצלחה וכתיבה וחתימה טובה למשפט הדין הגדול, הרי זה מוכיח על טיפשותו של כותב המכתב, או על חוסר אמונתו במשפט.

לדברי ידידי הרה"ג ר' אהרן פרנקל, הטעם בזה הוא שהרי חלק מספרי קדמונינו כתבו שבראש השנה לא ראוי שאדם יתפלל על צרכיו הפרטיים, פרנסתו ויתר עסקי החולין היומיומיים. ואחרי ראש השנה ויום כיפור, הרי הכל נכתב ונחתם. אם כך, כעת ורק כעת זהו הזמן להתפלל בעצמנו ולאחל לחברינו איחולי 'כתיבה וחתימה טובה' על השנה החדשה שבוא תבוא...  

וכעת נשים לב לדבר מעניין. חיפשתי בכל ספרי ההלכה והמנהג שהתעסקו בעניין זה, ואף אחד מהם לא כתב שישנו עניין או מנהג לשלוח מכתבי וכרטיסי ברכה מיוחדים לאיחולי שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה. כל אשר נכתב בהלכה הוא שמי שבין כה וכה שולח מכתב ידידות ושלום לחבירו, שיוסיף גם איחול לבבי לשנה החדשה. אך אין שום איזכור על שליחת מכתבי איחולים בלבד. האם זה אומר שכדאי לחדול משליחת כרטיסי הברכה? מסתבר שלא כדאי להפסיק, כי מדוע שנחדול מלברך את קרובינו ואהובינו לקראת השנה החדשה, אפילו באופן מיוחד?!.. 

ואגב, מעניין לציין שרבנו מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א אינו מוסיף את המילים 'כתיבה וחתימה טובה' במכתבי תשובותיו שבחודש אלול. (אם כי, יש לציין, ישנם כאלו הזוכים לקבל ממנו מכתב מיוחד בו מאחל ומברך מרן שליט"א: "כתיבה וחתימה טובה" או "כתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים"). מסתבר שמרן הגר"ח שליט"א סבור שצריך לאחל איחולי שנה טובה דוקא באגרות שלומים, בהם כותבים וכותבים, ולא במכתבי תשובות עניינים ביותר, לפעמים בעלי מילה אחת בלבד.

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16425997

אתר השבת