אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים הליכות והלכות לחגי ישראל כשהמלך יורד לפגוש אותנו

כשהמלך יורד לפגוש אותנו

* בעיירה האמריקאית הבינו שכשהנשיא מגיע לביקור, צריכים להסתכל עליו ורק עליו. ומה איתנו? * הרב שמואל ברוך גנוט כותב לנו על מנהגי החודש היקר שלנו, מסביר מהו העניין ב"כרטיסי ברכה", מבאר את המיוחד בראשי התיבות של חודש אלול, מצטט את ההסברים על תקיעת השופר באלול ומנסה לתהות אחר קנקן עניין "תענית הדיבור" * אלול!!! *

וילונות לבנים

שבועוני העיירה האמריקאית הקטנה יצאו מגדרם בכותרות ענק לא שגרתיות. נשיא ארה"ב עומד לבקר בעיירה בעוד שבועיים ויקיים מפגש עם נציגי התושבים ופרנסי העירייה. ראש העיר רונלד בייקר זימן ללשכתו קבוצת אמנים, אנשי רוח ופעילים מקומיים וביקשם (עם משכורת חד פעמית גדושה ויפה...) לכהן כ"ועדת ההכנה" לביקורו ההיסטורי של נשיא ארה"ב. "מעולם לא ביקרה אצלנו אישיות כה דגולה וחשובה ואני מבקש מכם לתכנן יום ביקור שלא יישכח בבית- הלבן וגם לא אצלנו", פסק ראש העיר והחברים בועדה הנהנו בראשם והחלו לפעול במרץ ,להכין ביקור ממלכתי ברמה גבוהה. הם הכינו את מבואות העיר ועיטרוה בדגלי הלאום, רכשו שטיחים אדומים יקרים ודאגו לאיבזור יוקרתי בבית העירייה ובחדר הפגישות רחב הידיים, הוזמן כיבוד עשיר כיד המלך ונרכשו עשרות כסאות חדשים ויפים, לטובת המוזמנים והנכבדים שיצטרפו לפמליית הנשיא. הועדה המסדרת החליטה, לאחר דיון סוער ורציני, להרשים את נשיא ארה"ב בוילונות מפוארים ואומנותיים, שיוזמנו במפעל הוילונות הפועל בעיירה הקטנה. "החברה' ממפעל הוילונות יעבדו שעות נוספות ויכינו, יחד עם סקיצה והדרכה ממיטב האומנים שלנו, וילון יפהפה, שלא נראה מעולם בארה"ב כולה!", החליטו הנאספים והזמינו את עושי המלאכה. עובדי מפעל הוילונות המקומי הקשיבו להדרכות המפורטות והחלו בעבודת הרקמה העדינה, התפירה ותליית יהלומי- הדמה המנצנצים, שיפארו את הוילון המהודר והמרשים. התוצאה, שהגיעה לאחר עמל רב ושעות- שעות של עבודה מאומצת, היתה מרשימה ומדהימה. כל רואי הוילון עצרו את נשימתם בתדהמה ופלטו קריאות תדהמה מפיהם. הוילון, עטור בשבעת צבעי הקשת ובציורים מופלאים, זהר כאור נגוהות מופלא. היהלומים והנצנצים נצצו יחד עם קרני השמש והבהיקו כיהלומי הכתר האנגלי. הוילון היה יצירת מופת שאין כמותה, לא היה על כך שום חולק.

יומיים לפני בואו של נשיא ארה"ב התייצבו בעירייה אנשי סגל לשכתו של הנשיא האמריקאי הדגול, כדי לתאם את הביקור ההיסטורי ולעקוב מקרוב אחר ההכנות המקומיות. לאחר סיור מרשים שערכו המקומיים לפמליית הנשיא, נלקחה הקבוצה מעיר הבירה אל חדר האסיפות, שם הוצג בפניהם הוילון הנפלא ומשובב הנפש. האורחים הנכבדים הביטו בוילון ונשימתם נעתקה מרוב יופי והדר. לאחר שהתעשתו מההלם האומנותי נענעו אנשי סגל הנשיא את ראשיהם והודיעו בנחרצות: "אתם מורידים הרגע את הוילון ותולים במקומו וילון לבן פשוט, סתם וילון בצבע לבן".
"מדוע?" קפצו חברי הוועדה המכינה בתדהמה," האם הוילון אינו מקסים ומיוחד?"
ואנשי סגל הנשיא השיבו: "הוילון מיוחד במינו וכולם, אבל כולם, יביטו בו בתדהמה ובהתפעלות וזוהי בדיוק הבעיה. כי כשהנשיא מגיע לכאן ומכבד אתכם בבואו החשוב, עליכם, על כולכם, להעניק את מלוא תשומת הלב לנשיא, ורק לנשיא, לא לוילונות!".
מלך מלכי המלכים, נשיא העולם והכל בכל מכל כל, מגיע אלינו, יורד אלינו לביקור בן חודש ימים. בחודש זה עלינו להתרכז בו ורק בו, לא בשום "וילון" או הפרעה אחרת, חשובה ככל שתהיה. לא בכל יום אומר לנו הקב"ה ש"דרשו את ה' בהימצאו קראוהו בהיותו קרוב". הקירבה של חודש כסלו, תמוז או שבט, אינה רמת הקירבה והאהבה של חודש אלול. כאן ועכשיו אנו מתרכזים במלך, ואך ורק במלך, נקודה. והנמשל, וגם העבודה המעשית- ברורה לכולנו.

כרטיסי ברכה בחודש אלול

במנהגי מהר"ש, אחד מספרי מנהגי אשכנז הקדומים ביותר, נכתב שצריך (כן, הלשון הוא: "צריך") לכתוב מילות ואיחולי ברכה לכתיבה וחתימה טובה, כמו "כתיבה וחתימה טובה" או: "תולה ארץ על בלימה- יטיב לכם כתיבה וחתימה", באגרות ומכתבי שלום שאדם כותב איש לרעהו בחודש אלול. מנהג זה הובא גם במנהגי המהרי"ל, ב"באר היטב" ובכל ספרי ההלכה והמנהג, כאשר בליקוטי מהרי"ח כתב על מנהג זה רמז נאה לפי הפסוק "וישאלו איש לרעהו", שהם ראשי התיבות "אלול".  בספר "שערי יששכר" כותב שישנם שנהגו לאחר "כתיבה וחתימה טובה" כבר מט"ו באב, כש"חמישה עשר באב" בגימטריה: "כתיבה וחתימה טובה".
מהו ההסבר במנהג זה? מדוע הראשונים כתבו בנחרצות שהכותב לחבירו מכתב שלומים והתעניינות, צריך, פשוט צריך, לכתוב לו גם "כתיבה וחתימה טובה"? איזה חיוב יש בדבר? יתכן שהטעם בדבר הוא שהדבר דומה לאדם שיש לו משפט מוות וחיים בעוד חודש ואילו חברו מתעניין במכתבו אליו בדברים פעוטים אחרים, כדוגמת מצב הרוח שלו, המכונית או מזג האוויר והתמונות שצילם בחופשה האחרונה... כאשר יש לנמען המכתב משפט של חיים ומוות, בריאות ופרנסה, צחוק ודמע, נחת ושפע ועוד ועוד, ואילו כותבי המכתב מתעסקים בשלומו השגרתי ובחייו החדגוניים, מבלי להזכיר ולאחר הצלחה וכתיבה וחתימה טובה למשפט הדין הגדול, הרי זה מוכיח על טיפשותו של כותב המכתב, או על חוסר אמונתו במשפט.

לדברי ידידי הרה"ג ר' אהרן פרנקל, הטעם בזה הוא שהרי חלק מספרי קדמונינו כתבו שבראש השנה לא ראוי שאדם יתפלל על צרכיו הפרטיים, פרנסתו ויתר עסקי החולין היומיומיים. ואחרי ראש השנה ויום כיפור, הרי הכל נכתב ונחתם. אם כך, כעת ורק כעת זהו הזמן להתפלל בעצמנו ולאחל לחברינו איחולי 'כתיבה וחתימה טובה' על השנה החדשה שבוא תבוא...  

וכעת נשים לב לדבר מעניין. חיפשתי בכל ספרי ההלכה והמנהג שהתעסקו בעניין זה, ואף אחד מהם לא כתב שישנו עניין או מנהג לשלוח מכתבי וכרטיסי ברכה מיוחדים לאיחולי שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה. כל אשר נכתב בהלכה הוא שמי שבין כה וכה שולח מכתב ידידות ושלום לחבירו, שיוסיף גם איחול לבבי לשנה החדשה. אך אין שום איזכור על שליחת מכתבי איחולים בלבד. האם זה אומר שכדאי לחדול משליחת כרטיסי הברכה? מסתבר שלא כדאי להפסיק, כי מדוע שנחדול מלברך את קרובינו ואהובינו לקראת השנה החדשה, אפילו באופן מיוחד?!...

תקיעת שופר- פעם
לימוד המוסר- היום

בראש חודש אלול אמר הקב"ה למשה רבנו לעלות אליו השמיימה, כדי לקבל את הלוחות השניות, ואז העבירו שופר במחנה להודיע על עלייתו של משה לשמים. חז"ל אומרים שהקב"ה עלה בתרועה זו ("עלה אלוקים בתרועה ה' בקול שופר") ושמסיבה זו תיקנו חכמים לתקוע בראש חודש אלול בכל שנה ושנה (פרקי דרבי אליעזר). לפי דברים אלו תוקעים בשפר רק בראש חודש אלול, אך הראשונים (הרא"ש בסוף מסכת ראש השנה) כתבו שתוקעים בשופר בכל חודש אלול, כדי להזהיר את העם לשוב בתשובה ובכדי לערבב את השטן.
מה הקשר שבין תקיעת השופר שהודיעה לעם ישראל שמשה עולה לקבל שוב את הלוחות, לתקיעת השופר של חודש אלול, שנועדה להזהיר את העם לשוב בתשובה? ומדוע האלוקים התעלה בשופר זה, שנועד לכאורה רק לשמש כצפירה, לפרסם שידעו בבירור את זמן עלייתו של משה השמיימה?
ספרי המחשבה מסבירים שהטעות של בני ישראל בספירת ארבעים היום בהם שהה משה בשמים, לא נבעה מטעות בחשבון בלב, אלא מתוך רצון פנימי בלתי מודע לגרום לעצמם לטעות שכזו. לפיכך תקיעת השופר בזמן עליית משה השמיימה לא נועדה רק לפרסם את זמן עליתו אל ההר, אלא כדי לעוררם לתשובה ולהוציא מליבם את הרצון לטעות. הקב"ה התעלה באותו שופר בכך ששינה את הנהגתו ממידת הדין למידת הרחמים על ידי התעוררות לתשובה, שנגרמה על ידי השופר ("עלה אלוקים"- מידת הדין, "בתרועה", על ידי התעוררות, "ה'"- מידת הרחמים, "בקול שופר"- על ידי השופר). ומדוע אנו תוקעים בכל החודש? מפני שלבני ישראל שבמדבר, בני דור דעה, היה מספיק לשמוע תקיעת שופר אחת כדי לגרום להם להתעורר ולשוב בתשובה, אך אנו צריכים תקיעה בכל יום ויום כדי להתעורר.
חכמי המחשבה מסבירים שאדם הוא עבד של הַשִגרה וקשה לו באופן טבעי להשתנות ממנהגו אתמול ושלשום. לשם כך צריכים לזעזע את האדם ולכן בא השופר. רבי ישראל מסלנט כותב במכתבו שבעוד שבדורות הקדמונים הצליחה תקיעת השופר לזעזע את האדם ולעוררו משנתו ומטרדותיו ולפקח על מעשיו, הרי שבדורות שלנו השופר אינו מעורר דיו לתשובה ואנו צריכים לזעזע את עצמנו על ידי כח לימוד המוסר. "בזמנים הקדומים הספיקה רק תקיעת השופר להרעיד ולשבור את קשיות העורף, אך היום קשיות העורף היא כה גדולה, עד ששופר לבדו אינו מספיק לזה", מחרה אחריו המשגיח רבי חיים פרידלנדר זצ"ל.

אני לאומן ואומן לי...

הקדמונים והפוסקים הביאו מספר רמזים לראשי התיבות של חודש אלול, כמו: "אני לדודי ודודי לי", שהתשובה מקובלת להיות ליבו קרוב אל דודו בתשובה, ואז דודו קרוב לקבל את תשובתו מאהבה. ומל ה' אלוקיך "את לבבך ואת לבב זרעך", שהם ראשי תיבות אלול, או: "איש לרעהו ומתנות לאביונים", לרמז שצריך להרבות בימים אלו בצדקה, חסד וסיוע "בין אדם לחבירו". וכן: "אנה לידו ושמתי לך", הנאמר בערי המקלט של רוצחים בשגגה, לרמז שזהו הזמן לכפר על השגגות שבעוונותינו כפי שערי המקלט קולטים את הרוצחים הללו.
וצריך להדגיש כנראה שהקדמונים הביאו דווקא רמזים לראשי תיבות "אלול" מתוך פסוקים, ולא סתם כך. שהרי "אלול" הוא ראשי תיבות לעוד מאות משפטים, כמו "אני לאומן ואומן לי", "אני ללמוד ורק ללמוד", "אני לראובן וראובן לשמעון", ועוד כהנה, ואם כן- מה המיוחד ברמזים שהביאו רבותינו קדמונינו?? אלא בהכרח שהמעלה המיוחדת ברמזיהם נעוצה בכך שהם ראשי תיבות של פסוקים בדווקא.

תענית דיבור= 650,600 תעניות

רבי איצלה בלאזר זצ"ל נפרד מכל ידידיו שבעיירת המרפא האירופאית בערב ראש חודש אלול, לחץ את ידיהם ואיחל להם בחום לבבי "כתיבה וחתימה טובה". -"הרב נוסע מאיתנו היום?", שאלו ידידיו של גאון המוסר. "לא"- התנצל רבי יצחק זצ"ל- "אני לא מדבר דברים בטלים בחודש אלול ולכן אני נפרד מכם כבר עתה".
לא רק ר' איצלה פטבורגער נהג "תענית דיבור" בכל חודש אלול, אלא גם גדולי מוסר רבים ונוספים וגם מאות בני ישיבות ואברכים, החוסמים את פיהם בתקופה יקרה וקדושה זו ולא מדבירם כלל (או לא מדברים כלל בשעות הלימוד אלא רק בבית) דברים שאינם דברי תורה וקדושה, מוסר והלכה. מרן ה"חפץ חיים" כותב שאם אנו נסתום את פינו מדברים אסורים ודברים שאינם נחוצים, אזי הקב"ה ישיב לנו מידה כנגד מידה ויסתום את פיות משטיננו ומקטרגינו בשעת המשפט והדין.
תופעת "תענית הדיבור" היתה נפוצה שנים רבות בריכוזי קהילות בני עדות המזרח, כאשר עם הוצאתה של חוברת "קונטרס היחיאלי", של רבי יצחק אלפייה זצ"ל, שעסקה בנושא חשוב ויקר זה, פשט המנהג, ובפרט בימי השובבי"ם וגם בימים אחרים במהלך השנה. רבי יצחק אלפייה זצ"ל, מרבני ירושלים של מעלה, כתב בשם ספר "חמדת הימים" ועל פי דברי ה"נועם אלימלך", שתענית דיבור שווה באיכותה ל- 650,600 תעניות, ומשום כך הרבה הוא לעודד את העניין ולהפיץ את קונטרסו על תענית דיבור וסדריו בריכוזי יהדות רבים וחשובים. וכן, יש לציין את דברי הגר"א ז"ל מוילנא באיגרתו בשם המדרש ש"כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו, זוכה בשבילו לאור הגנוז, שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער", ומי אינו רוצה לזכות למדרגות שכאלה, בפרט בימים אלו, בהם אנו צריכים זכויות ורחמים?!
נמשיך להתחזק בכל העניינים כפי כוחותינו למעלה מכוחותינו, והקב"ה יעזרנו שנכתב ונחתם בספרם של צדיקים גמורים, לשנה טובה ומאושרת.

 

מסגרת

"שיבדקו את המזוזות"/ הרב שב"ג

הפוסקים כתבו שמן הראוי לבדוק את התפילין והמזוזות בימי חודש אלול, בפרט אם ישנו ריעותא וחשש לתפילין ולמזוזות. -לפני כשנה פנתה אלי משפחה כאובה, שבתה לא הצליחה למצוא את זיווגה עד כה, למרות שהבת מבוגרת- יחסית ועושה השתדלויות רבות כדי למצוא חתן בן תורה כלבבה. בני המשפחה ביקשו שאפנה אל מו"ר מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, כדי שיברך את בתם שתמצא את זיווגה בנקל. הבטחתי להם לבקש עצה וברכה ממרן שליט"א ואכן, במכתב שאלות שכתבתי למרן הגר"ח שליט"א הוספתי גם לכתוב על הבת, ששנותיה חולפות מבלי שעדיין זכתה לבנות בית נאמן בישראל. כעבור שלושה ימים הגיעה תשובתו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א. "שיבדקו את המזוזות", כתב הגר"ח בנוגע לבקשת הברכה. עידכנתי את בני המשפחה, שאכן מיהרו לבדוק את מזוזות הבית.
חלפו מספר חודשים והם מתקשרים אלי שוב. "בדקנו את המזוזות בבית ושום דבר לא זז", הצטערו.
"האם בדקתם את כל המזוזות בבית? את כולם?" שאלתי אותם והם נזכרו שלא. את מזוזת הכניסה הם לא בדקו. "נמסור גם אותה לבדיקה", הם הבטיחו ומיהרו, כעבור יומיים, למסור את המזוזה לבדיקה.
באותו יום, בו הוחזרה המזוזה האחרונה מהבדיקה, הגיעה הצעת שידוכין נפלאה והמדוברת התארסה כעבור שבוע, מקימה בית נאמן בישראל.

{פורסם בעיתון 'קוראים אלעד', אלעד, אלול התשס"ט, ומובא כאן ברשות הכותב לע"נ הרב מיכאל גנוט זצ"ל}

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הגאון הרב אהרן יהודה לייב בן גיטל פייגא בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת טובה בת חנה מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רננה בת רות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל, ולרפואת הילל רפאל בן יעל בתוך שאר חולי ישראל ולרפואה שלמה עבור רועי עובדיה בן שולמית רעות בתוך שאר חולי ישראל, לרפואת אשר ורפאל בני שמחה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לתהילה יהודית בת רינה ולחזרה בתשובה לעידן בן שולמית וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת אביבה בלה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 13850965

אתר השבת