הפינה לנוער
דבר החסידות – פרשת חוקת
- פרטים
- קטגוריה: פרשת חוקת
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:42
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 490
דבר החסידות – פרשת חוקת
כסיל יאבד הון
לרגל יום ההילולא הכ"ו, שאנו עומדים בעיצומו, אחרוג ממנהגי ואתכבד להגיש לפניכם רעיון הלקוח מ'מאמר' של הרבי לפרשתנו ['מאמרים' הם דברי חסידות עמוקים שרבותינו אמרו בעיתים מזומנים, בניגון מיוחד וכו'].
ולפני זה אשתף משהו מזכרונותיי כשזכיתי לשהות בצילו של הרבי בימי האור [כמאמר (ב"מ לח, א) "אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חבירו"]:
בילדותי בשכונת סי-גייט שבברוקלין היה לנו שכן, חסיד סאטמר (שאת שמו כמובן לא אפרסם).
פעם קיבל השכן הצעה מסוחר יהלומים להשקיע איתו בשותפות במסחר יהלומים, והרווחים שהובטחו לו היו עצומים.
לצורך כך, פנה לידידיו בבקשת הלוואות להשקעה. וגם לביתנו הגיע. אבא (ר' אליעזר ז"ל) הלווה לו סכום נכבד, אבל הציע לו שלפני שיכנס לעסק – הוא ממליץ לו בחום לשאול בעצת הרבי מליובאוויטש.
השכן בהיותו חסיד סאטמר לא רצה לשמוע בתחילה. אבל לאחר הפצרות הסכים להצטרף איתנו לחלוקת "כוס של ברכה" במוצאי אחרון של פסח ולבקש ברכה מהרבי.
וכך במוצאי החג, הצטרף אלינו בחשאי השכן הסאטמרי. וכאשר עברנו לפני הרבי, אמר שהוא נכנס לשותפות במסחר יהלומים. הרבי מיד הגיב שהדבר אינו כדאי (אינני זוכר מה היה הלשון במדוייק אבל התשובה היתה שלילית).
השכן יצא משם נזעם. הוא טען לאבא שהוא בכלל לא הגיע לשאול עצה רק לקבל ברכה, ולכן התשובה של הרבי לא מחייבת אותו וכו' וכו'.
הוא נכנס לעסק והשקיע בו את כל כספו (וכספי השכנים), ותוך שבועיים ירד כל הכסף לטמיון.
מאז כל פעם שהיה פוגש את אבא היה מפטיר לעברו "אוי איז דיין רבי געווען גערעכט..." [=אוי כמה הרבי שלך צדק...]
(במאמר המוסגר אוסיף, שעברו מאז למעלה משלושים שנה, ועד היום הוא לע"ע לא התאושש מהנפילה ההיא. אבא הזכיר לי את הסיפור לפני פטירתו. ואמר: למה אני מספר לך את זה ?אני לא מתכוון שתנגוש אותו. אלא, שאם תשמע שהוא זכה בלוטו – תדע שהוא חייב לך כך וכך...)
~~~
הפרה של משה רבינו
בריש פרשתנו (יט, ב) נאמר "דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה".
מפרש רש"י: "ויקחו אליך – לעולם היא נקראת על שמך, פרה שעשה משה במדבר" (במדבר רבה).
וצריך להבין:
א) הרי רק את הפרה הראשונה עשה משה, ולמה נקראות כל שמונה הפרות הבאות וגם הפרה העשירית שיעשה המלך המשיח (רמב"ם הל' פרה אדומה פ"א הי"א) כולן על שמו של משה?
ב) שמו של דבר מורה על עניינו ותוכנו. ואם כן קשה עוד יותר: הלוא עשיית הפרות היתה ע"י הכהנים [וגם פרה הראשונה נעשתה ע"י אלעזר הכהן, ופירוש "פרה שעשה משה" הוא לכאורה רק שנעשתה ע"פ הוראתו וציוויו] ומה נקראות על שמו של משה?
ונקודת הביאור בזה:
מבואר בחסידות, שהטעם שנאמר בפרה אדומה "זאת חוקת התורה" (ולא "זאת חוקת הפרה") – כי מצוה זו היא 'כללות התורה', ואחד הההסברים לכך הוא: כי היסוד של כל המצוות, גם אלה המובנות בשכל, הוא קבלת עול – "חוקה חקקתי גזרה גזרתי" (תנחומא פרשתנו, ג). ולכן פרה אדומה, שמייצגת את המצוות בלי טעם (עד שאפילו שלמה המלך לא ידע את טעמה) – היא היסוד של כל התורה – שבעצם כל התורה היא למעלה מטעם.
ועל פי זה מובן מדוע נקראת הפרה על שם משה, כי משה רבינו מסמל את תכלית הביטול, "ונחנו מה" (ולכן נקראת כל התורה "תורת משה עבדי" – עניין הביטול). והוא נותן את הכח לכל בני ישראל לעשות את המצוות בקבלת עול, שבאה מביטול.
אבל יש להקשות:
במדרש (במדב"ר פרשתנו יט, ו) נאמר: "אמר לו הקב"ה למשה: לך אני מגלה טעם פרה, אבל לאחֵר – חוקה".
ואם כן, מכיוון שמשה רבינו ידע את טעמן של כל המצוות כולל פרה אדומה – איך הוא נתן כח לבנ"י לקיים את המצוות באופן של "חוקה חקקתי גזרה גזרתי", הרי לו בעצמו לא היה לכאורה עניין כזה של 'חוק' בלי טעם?
אלא התשובה, שהיא הנותנת:
הרעיון שמשה היה צריך להעביר לבנ"י הוא: שאין הבדל בין פרה אדומה לכל המצוות, וכשם שפרה צריך לקיים בלי טעם – כך כל המצוות יש לקיים (קודם כל) מצד קבלת עול.
ועניין זה היה אצל משה בשלמות: שהוא ידע טעם פרה, ואעפ"כ היה בביטול בתכלית, ונחנו מה – הרי מזה ניתן הכח לכל בני ישראל שגם מה שמבינים יקיימו מתוך קבלת עול.
[ובדרגה גבוהה יותר: התכלית היא שגם כאשר מקיימים מצוות בקבלת עול – יונח העניין אצלו וייעשה חלק ממנו (ולא ישאר רק 'גזירה', שמנותק ממנו ומרצונותיו). וע"י שמשה ידע טעם פרה, היינו שהביטול דקבלת עול נמשך גם בהשגה שלו – ניתן הכח לכל אחד מישראל שהאמונה והקבלת עול שלו יונח גם בשכל שלו]
שבת שלום!
מבוסס על: מאמר ד"ה וידבר גו' זאת חוקת התורה, י"ב תמוז ה'תשכ"ט (הוגה ע"י הרבי בתמוז תנש"א ונד' בספר המאמרים מלוקט ח"ה עמ' שטו ואילך. ובהוצ' חדשה ח"ד עמ' כב ואילך וגם בתורת מנחם סה"מ מועדים י"ב-י"ג תמוז עמ' ג ואילך). כאן הובאו רק נקודות קצרות מתחילת וסיום המאמר. ובמאמר מתבארים הדברים בעומק ובהרחבה על דרך החסידות.