קישורים נוספים
דבר החסידות – פרשת שלח
- פרטים
- קטגוריה: פרשת שלח
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:42
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 867
ב"ה
דבר החסידות – פרשת שלח
"וברוח שפתיו ימית רשע"
אדמו"ר מהר"ש [=רבי שמואל, דור רביעי לנשיאי חב"ד] הלך פעם ל'אהל' בליובאוויטש [=ציון אביו אדמו"ר הצמח-צדק], ובבואו צחק מאוד ואמר לחתנו הרב משה ליב גינזבורג:
- "המרגלים נתארך לשונם עד טבורם (רש"י פרשתנו יד, לז). האם יש צורך דווקא עד הטבור? מספיק עד הסנטר!"
לאחר זמן נודע, שבאותו זמן נסעו משלחת מה'משכילים' לפטרבורג, ובראשם משכיל בשם ברגמן, להיפגש עם השר לענייני השכלה, לשכנעו להחדיר את שיטת ההשכלה בחוגי בני ישראל.
כשנכנסו לראיון, פתח ברגמן את פיו, והוציא את לשונו, ולא יכל להחזירו. מיד לקחו אותו לניתוח ולא הועיל, וימות...
ויהי הדבר לפלא.
(ע"פ "רשימת היומן" (מרשימות הרבי, עם פענוחים) – עמ' עדר-ערה)
~~~
למה לא זיתים ותמרים?
בפרשתנו (יג, כג), בסיפור המרגלים, נאמר "ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאוהו במוט בשנים ומן הרמונים ומן התאנים".
מפרש רש"י: "הא כיצד? שמונה נטלו אשכול, אחד נטל תאנה ואחד רימון. יהושע וכלב לא נטלו כלום, לפי שכל עצמם להוציא דיבה נתכוונו: כשם שפריה משונה – כך עמה משונה".
וצריך להבין:
א) למה הביאו המרגלים דווקא פירות אלו (ענבים, תאנה ורימון) ולא משאר פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל?
ב) איך יתכן שיהושע וכלב לא נטלו כלום, הרי היה להם ציווי מפורש ממשה רבינו (יג, כ) "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ"!
ג) בהמשך, על הפסוק "ויהס כלב גו'" (יג, ל) כותב רש"י "צווח ואמר: וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם? השומע היה סבור שבא לספר בגנותו...". וקשה איך יכלו בנ"י לחשוב שכלב שותף לעצת המרגלים, בשעה שהוא ויהושע לא נטלו פירות יחד איתם?
מבאר הרבי, שקושיא אחת מתורצת בחברתה:
כוונתו של משה רבינו בציווי "ולקחתם מפרי הארץ" היתה להראות את מעלתה ושבחה של ארץ ישראל. ולכן הוצרכו להביא דווקא פירות שיעוררו התפעלות מיוחדת, והם – פירות שלא היו מצויים אצל בנ"י במדבר (כי פירות שרגילים בהם, גם אם מביאים משובחים יותר – אינם מעוררים התפעלות כ"כ).
ולכן:
חטה ושעורה – היה לבנ"י עוד במצרים, ואדרבה: גם כאשר היה רעב בכל הארצות באו למצרים לקנות תבואה.
זית שמן – הזית עצמו הוא מר (כל' חז"ל (רש"י נח ח, יא): "מרורין כזית"), וכל שבחו הוא בגלל השמן היוצא ממנו, והרי גם במדבר היו זקוקים לשמן זית עבור המנורה [ויש לומר שהשיגו אותם מתגרי אומות העולם*], וגם בו לא היה משום חידוש כ"כ.
דבש (תמרים) – מפורש במקרא (בשלח טו, כז) "ויבואו אילימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים". הרי זה גם כבר היה להם.
ואם כן מובן, שאחרי שנטלו המרגלים "אשכול ענבים . . ומן הרמונים ומן התאנים" – כבר לא נשאר ליהושע וכלב מה להביא.
ומה שנצטוו "ולקחתם מפרי הארץ" – אינו ציווי פרטי על כל אחד ואחד מהם, כ"א ציווי כללי למרגלים שיביאו מפרי הארץ. ולכן לא חיסרו יהושע וכלב כלום משליחותם [והטעם שלא הזדרזו בכל זאת להדר ולקיים בעצמם את שליחות משה, מבאר רש"י: שברגע שראו שהמרגלים מתכוונים לנצל את הפירות באופן הפכי מכוונת משה – כדי להפחיד את בנ"י – כבר לא מיהרו להשתתף בזה**].
וממילא נפלה גם השאלה השלישית – כיצד חשבו בני ישראל שכלב יאמר כמותם אף שלא נטל פירות? – כי הם לא העלו על דעתם שהסיבה היא מפני שאינו רוצה להשתתף ב"עצת מרגלים", כי אם סיבה 'טכנית' שפשוט לא נותר לו מה להביא...
על פי זה יתורץ גם דיוק הכתוב בפרשת חוקת (כ, ה), שבני ישראל התלוננו על שהביאום "אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע, ותאנה וגפן ורמון" ומדוע לא הזכירו "זית שמן ודבש"?
וע"פ הנ"ל מובן: התלונה שם היתה: (א) שאין להם מה לאכול, ועל זה אמרו "לא מקום זרע", היינו שאין חטה ושעורה. (ב) שגם מה שהבטיחו להם – ארץ טובה, היינו עם פירות חדשים שלא היו להם מקודם – גם את זה אין להם.
ו"זית שמן ודבש" היו להם גם במדבר כנ"ל (שמן להדלקת המנורה ו"שבעים תמרים" באילים).
שבת שלום!
מבוסס על: התוועדות ש"פ חוקת ה'תשמ"ה סעיף כח ואילך (נד' בתו"מ התוועדויות תשמ"ה ח"ד עמ' 2419 ואילך). וראה ביאור באופן אחר קצת (מיוסד על ב' השיטות בסוטה לד, א) בלקו"ש חלק לח עמ' 48 ואילך. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' ר-רב.
______________
*) ראה גם יומא עה, ב.