קישורים נוספים
דבר החסידות – פרשת שמיני
- פרטים
- קטגוריה: פרשת שמיני
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:37
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 603
ב"ה
דבר החסידות – פרשת שמיני
מיומנו של עבד נאמן
אחרי מיטתו של מזכירו של הרבי הגה"ח הרב יהודה לייב גרונר, שנלב"ע במגיפת הקורונה, בערב חג הפסח:
החורף, ביקרה קבוצת נשים ב-770 וביקשו מהרב גרונר לספר להן משהו מהרבי, וכך סיפר:
פעם הגיעה אשה למשרדי, נסערת כולה, וביקשה לפגוש את הרבי.
הסברתי לה שכרגע הרבי ספון בחדרו ואינו מקבל אנשים.
האשה התעקשה שמדובר בפיקוח נפש, כי גילו לאביה ל"ע גידול בראש, וכל מה שהיא צריכה זה שהרבי יגיד לה שתי מילים: "רפואה שלמה".
נכנסתי לרבי, ומסרתי את דבריה. הרבי ביקש ממני למסור לה שני דברים:
א) מדוע היא הגיעה אלי? הרי היא יודעת שמעולם לא עסקתי ברפואה אלא שהיא מאמינה שהקב"ה נתן לי כח לברך. אם כן עליה להאמין שכשאני אומר שאינני יכול לקבל אנשים – אין בזמן כזה אין כל טעם לנסות להיכנס.
ב) ובעניין אביה – זו סתם טעות של הרופאים, אין לו שום דבר. ואין צורך אפילו לאחל לו "רפואה שלמה".
לאחר זמן מה היא הגיעה שוב למשרדי, הפעם בפנים שמחות, וסיפרה שבתחילה הרופאים התייחסו בהסתייגות לדבריה, אבל לבסוף נאלץ הרופא להודות שהוא לא מוצא כלום...
וחיוך של עונג וגעגוע התפשט על פני הריל"ג בסיימו את הסיפור.
(מתוך הקלטה שפורסמה אחר פטירתו)
~~~
ביטול גמור לרב
בפרשתנו (י, ב) מסופר על נדב ואביהוא: "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אותם. ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימותו לפני ה'".
מפרש רש"י: "ותצא אש – רבי אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן. רבי ישמעאל אומר: שתויי יין נכנסו למקדש. תדע, שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו שתויי יין למקדש".
והדברים תמוהים (כפי שהקשו המפרשים*):
א) הרי סיבת מיתתם של בני אהרן מפורשת בכתוב: "ויקריבו לפני ה' אש זרה", ומדוע נזקק רש"י לסיבות אחרות?
ב) הסיבות שרש"י מביא (שהורו הוראה, שהיו שתויים) אינן מתאימות לפשט הכתוב (שהקריבו אש זרה), והרי רש"י בא לפרש 'פשוטו של מקרא' (בראשית ג, ח ועוד).
ג) מדוע מעתיק רש"י את המילים "ותצא אש", בעוד שפירושו נסוב על סיבת מיתתם ("לא מתו כו'") ואם כן היה לו להעתיק את המילים "וימותו לפני ה'" [או לפחות להוסיף "וגו'", כדרכו בכגון דא]?
מבאר הרבי, שהיא הנותנת:
לרש"י היה קשה לשון הכתוב "ותצא אש"; הרי ביטוי זה נאמר ממש זה עתה – שני פסוקים לפני זה: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח וגו'" ושם היה זה אירוע של השראת השכינה ושמחה עצומה – "וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם", ואם כן, כיצד יתכן שהתורה תשתמש באותו הלשון ("ותצא אש מלפני ה'") לעניין מנוגד בתכלית – היפך רצון ה' ועונש על זה**!?
אלא ודאי, מסיק רש"י, שגם כאן עצם הקטרת הקטורת הביאה לידי גילוי שכינה, ולכן משתמש הפסוק שוב בביטוי "ותצא אש" כי הקטורת עצמה היתה רצויה. ומה שנאמר "ויקריבו . . אש זרה" צריך לומר שאין הכוונה כפשוטו שאש הקטורת היתה זרה, אלא כמו שפירשו חכמים: שהורו הלכה בפני משה רבן, היינו שההקרבה היתה מעין "הוראת הלכה" בפני משה, כיון שלא צוה אותם על זה וזה גרם לה להיחשב כ"אש זרה"***, או סיבה אחרת צדדית: "שתויי יין נכנסו למקדש".
ההוראה מכל זה בעבודת ה':
למרות שמדרגתם של נדב ואביהוא היתה נעלית ביותר, עד כדי כך, שמשה אמר לאהרן "שהם גדולים ממני וממך", והקב"ה קרא להם "בקרובי" – בכל זאת נענשו מפני העדר ה'ביטול' הראוי לרבם – שהורו הלכה בפניו.
ומזה, שאל יאמר אדם מישראל: למדן אני ות"ח הנני, ואיך אהיה בטל לרב ולחכות שיורה לי ההלכה בתורה, וכן ב"הליכות עולם" (סוף מס' נדה) והדרך אשר אלך בה בעבודת ה'? והלא בכוחי להורות לעצמי!
– כי מי לנו גדול כנדב ואביהוא, ובכל זאת זה היה כל חטאם – "לא מתו בני אהרן אלא שהורו הלכה בפני משה רבן".
ולכן בעל דעה זו הוא רבי אליעזר, כי הוא בעל המימרא (ברכות כז, ב ועוד) "האומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל", היינו שצריך להיות בתכלית הביטול לרבו, ועד שזה מביא גילוי שכינה לישראל.
שבת שלום וחודש טוב!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יב, שמיני שיחה א (עמ' 49 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" ויקרא (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' קכו-ז. וחשוב לנו להדגיש שכאן הובא רק תמצית של שתי נקודות מהשיחה, וכדאי מאוד לעיין במקור ולהתענג מאותיות הרב, דבר דבור על אופניו, בהרחבה ועומק נפלאים.
______________
*) בגור אריה (למהר"ל מפראג) פירש שרש"י בא לתרץ את סיבת מיתתם הפתאומית של בני אהרן, ובדברי דוד (לט"ז) מבאר שרש"י בא לתרץ את כפילות הלשון ("ותאכל אותם . . וימותו לפני ה'").
אבל לפי פירושים אלה בא רש"י להוסיף עוד טעמים על מיתתם בנוסף לטעם המפורש בכתוב, וזה אינו מיושב לכאורה עם לשון רש"י שכתב "לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן"!
_______________________________