קישורים נוספים
דבר החסידות – פרשת יתרו
- פרטים
- קטגוריה: פרשת יתרו
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:28
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 375
ב"ה
דבר החסידות – פרשת יתרו
ברכה ל'חוזר'
בקשר ליום הולדתו התשעים של ה'חוזר' הגה"ח הרב יואל כהן שליט"א, ט"ז שבט תש"פ, לאויוש"ט:
את הכח והברכה להיות 'חוזר' טוב, קיבל הרב יואל בחג השבועות הראשון שלאחר קבלת הנשיאות, ה'תשי"א, וכך מתואר המעמד:
- הרבי פנה להת' יואל כהן [שהיה עדיין בחור] ואמר לו לומר 'לחיים'.
- אח"כ נתן לו עבור אביו [הר' רפאל נחמן הכהן] "שיהיה בעל פרנסה".
- אחר כך ציווה לו לקחת עוד הפעם, פעם שלישית, באמרו לנוכחים "אז ער וועט נעמען וועט ער געדיינקען" [=כשיקח ('לחיים') אזי הוא יזכור (את שיחות הקודש והמאמר)...
(ע"פ עתון כפר חב"ד גליון 1843, יו"ד שבט שבעים שנה, עמ' 102)
~~~
יתרונו של יתרו
בפרשתנו מסופר על מעמד הר סיני ומתן תורה.
וצריך להבין:
א) כיצד זה שפרשה כה חשובה ויסודית נקראת רק על שם יתרו (ואפילו לא כמו פרשת בשלח, שנקראת גם 'שבת שירה'), שלכאורה הוא חלק טפל בפרשה, ולא על שם המאורע המרכזי והעיקרי של עם ישראל – מתן תורה?
ב) יתרה מזו, בזהר (ח"ב סז, ב) נאמר, שעד שלא בא יתרו והודה להקב"ה לא ניתנה התורה לישראל, ורק כשבא יתרו ואמר "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים" – אז "אסתלק קוב"ה ביקריה עילא ותתא ולבתר יהב אורייתא בשלימו". ותמוה: איך יתכן שכל מעלתם בקודש של משה ואהרן ושישים ריבוא לא היה מספיק שתינתן התורה, והיה חסר רק שיבוא יתרו ויאמר "עתה ידעתי גו'"?
ויש לבאר בהקדים קושיא נוספת:
פרשתנו פותחת "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה", וקשה: מה משמיענו הכתוב בהוספת "כהן מדין", ובפרט לפי פירוש המדרש (שמו"ר פ"א, לב) שהיה כהן לעבודה זרה, קשה: וכי באה התורה לספר בגנותו של יתרו [ובפרט שמתוכן פרשתנו נראה שהכוונה להיפך – לספר בשבחו של יתרו]?
אלא, שהיא הנותנת!
הטעות של עבודה זרה (כפי שמאריך הרמב"ם בריש הל' עכומ"ז) התחילה מכך שעובדיה החשיבו את הכוכב או המזל בתור ממוצע בינם לבין הקב"ה עד שחשבו שיש למזלות כח וממשלה ח"ו. אבל האמת היא שממוצעים אלה בטלים לקב"ה כגרזן ביד החוצב בו.
והנה, כשם שישנם ממוצעים בעוה"ז – כמו"כ יש מלאכים 'ממוצעים' בעולם היצירה ובעולם הבריאה, ככתוב (קהלת ה, ז) "כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם", וגם בהם יש את האזהרה לדעת שהם רק כגרזן ביד החוצב בו, ואדרבה: ככל שהממוצעים הם יותר נעלים – עלולים יותר לטעות בהם.
ואם כן, כאשר אומרים שיתרו "היה מכיר בכל ע"ז שבעולם" (רש"י יח, יא) – פירושו שהיתה לו הבנה והשגה בכל הממוצעים שבכל העולמות העליונים [אלא שבהיותו כהן מדין טעה והכירם כממוצעים שיש להם כוח ושלטון וזוהי עבודה זרה].
וכאשר יתרו הגיע והכיר בגדולתו של הקב"ה ובא להתגייר – זה הביא ליתרון אור בקדושה, מעבר לכל מה שהיה לפני כן, ועל דרך הנאמר בזהר (ח"ג מז, ב) על הפסוק (קהלת ב, יג) "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות" – שה"יתרון" בחכמה דקדושה בא דווקא ע"י בירור החכמה דלעומת זה [=של הסטרא-אחרא].
וזו היתה ההכנה הכי מתאימה למתן תורה, שענינה להפוך את העולם הגשמי לדירה לו יתברך. היינו שלא תשאר כטענת המלאכים "תנה הודך על השמים", אלא שעולם הזה יהפך לקדושה. ולדוגמא בחיי היום יום: שהתורה משפיעה על כל הנהגת האדם, ממתי שניעור – שמתחיל ב"מודה אני לפניך", ואח"כ תפלה ולימוד התורה, באופן כזה שכל ענייני הרשות, אכילה ועסקיו הגשמיים, חדורים בקדושת התורה, ועל ידי זה נעשה לו ית' דירה בתחתונים.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יא יתרו שיחה א (עמ' 74 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). בשילוב איזה פרטים מחלק ד בהוספות (עמ' 1271 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 250 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' שט-י.