קישורים נוספים
דבר החסידות – פרשת ראה
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ראה
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 10:13
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 900
ב"ה
דבר החסידות – פרשת ראה
פשט ברש"י
מכיוון שחודש אלול טרם נכנס, אפשר לפתוח ב"שיחת חולין":
פעם בפרוס חודש אלול העיר אב את בנו בהשכמה, באומרו:
- כיצד אתה ממשיך לישון, הלוא אפילו הדגים בים כבר רועדים!
- השיב הבן, תוך כדי שהתהפך לצד השני: "אילו היו הדגים נכנסים אל תחת השמיכה – גם הם לא היו רועדים כל כך"...
~~~
מהפסוק (יב, ג-ד) "ונתצתם את מזבחותם . . ואיבדתם את שמם מן המקום ההוא. לא תעשון כן לה' אלקיכם" – למדים חז"ל (בספרי) והובא ברש"י: "אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה. אמר רבי ישמעאל: וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות? אלא, שלא תעשו כמעשיהם ויגרמו עוונותיכם למקדש אבותיכם שיחרב".
הקשו מפרשי רש"י*: מדוע תמה רבי ישמעאל רק על החלק השני – "שישראל נותצין את המזבחות", ואינו מקשה על החלק הראשון – "וכי תעלה על דעתך שישראל מוחקין את השם?"?
ויש ליישב בפשטות:
בנוגע למחיקת השם – אין הדבר בגדר תמיהה גדולה כל כך, מכיוון שמצינו מצב (לצורך השקיית סוטה) שלא זו בלבד שמותר למחוק את השם, אלא שזו אף מצווה. לכן מביע רבי ישמעאל את תמיהתו רק לגבי נתיצת המזבחות.
באותה הזדמנות יישב הרבי דיוק נוסף בפירש"י זה:
בספרי כאן, שהוא המקור לדברי רש"י, מסיים רבי ישמעאל "ויגרמו עוונותיכם . . למקדש אבותנו שיחרב". מדוע אם כן משנה רש"י וכותב "למקדש אבותיכם שיחרב"?
והרבי מבאר:
דברים אלה נאמרו ע"י משה רבינו לבני דורו, הדור שעמד להיכנס לארץ. ומכך מובן ש"מקדש אבותיכם" אינו מתייחס לבית המקדש שעתיד להיבנות דורות רבים לאחר מכן אלא למשכן.
ולכן מובן הלשון "אבותיכם" – כי את המשכן בנו יוצאי מצרים, שהם האבות של אלה שנכנסו לארץ. ולא מתאים לומר "אבותינו" כי אבותיו של משה רבינו לא בנו את המשכן, כמובן.
משא"כ הספרי מדבר אל עם ישראל בכללות הדורות, ואז מתאים לקרוא לבית המקדש בשם "מקדש אבותינו".
שבת שלום וחודש טוב!
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!
מבוסס על: שיחת ש"פ ראה תשל"ו. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' קנז-ט.
______________
*) רא"ם, גור אריה, ועוד.