movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חגים ימי אבל ותעניות הלכות תשעה באב

הלכות תשעה באב

הלכות תשעה באב / הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א [ פורסם בעיתון 'קוראים אלעד' בשנת התשס"ח]

יום שישי ערב שבת חזון
אפשר לטעום מעט ביום שישי ממאכלי השבת הבשריים, כדי לבחון האם התבשלו היטב1.

מותר ביום שישי לרחוץ פנים, ידים ורגלים במים חמים, ללא סבון, והרגילים לחפוף ראשם במים חמים בכל ערב שבת, מותר להם לחפוף בלי סבון (רמ"א ומשנ"ב). ולה"חזון איש" מותר להסתבן בסבון (הגר"ח קניבסקי).
הנוהגים לטבול במקוה טהרה בכל ערב שבת (ואינם מבטלים את הטבילה מפני עצלות או קור וכדומה), יכולים לטבול גם היום במים פושרים (משנ"ב). ומסופר שבמקוה בקרית צאנז (כמדומני), התרחצו בהם האנשים והסתבנו כדרכם בכל השנה, ולא מיהרו לטבול ולצאת. הגיע למקום הגה"ק מצאנז זצ"ל בעל "שפע חיים", ראה את הנעשה, ומיהר לסגור את "שיבר" המקלחות הראשי...

שתיית הבדלה במוצאי שבת זו
לדעת השולחן ערוך, מותר לשתות יין זה, אך הרמ"א כתב ש"נוהגים שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה, אלא נותנים את היין לשתות לתינוק, ובמקום שאין תינוק מותר לו בעצמו לשתות את ההבדלה". הילד שמקבל לשתות את יין ההבדלה צריך להגיע לגיל חינוך, אך שעדיין לא הגיע לגיל בו מבין הוא באבלות על החורבן וירושלים, ועליו לשתות את רוב כוס היין.2

האם יש איסור "ביטול תורה"?
מצינו בהלכה שאסור ללמוד תורה, המשמחת את לומדיה. אך מותר ללמוד דברים מעציבים, כספר איוב ואגדות החורבן. השולחן ערוך כתב שלא לומדים תורה, מפני שהתורה משמחת. ואילו המהרש"א (תענית ל') כותב שלא לומדים, כדי שלא להסיח דעת מהאבילות . וביארו האחרונים שלימוד דברים עצובים אינו גורם להסחת דעת מאבילות.
האם חייבים ללמוד דברים הרעים או שרק הרוצה ללמוד יכול לעשות זאת? – בשאלה זו נחלקו הראשונים והאחרונים. יש הסוברים שפטורים מתלמוד תורה בתשעה באב ויש אומרים שתשעה באב חייב בתלמוד תורה כבכל יום, רק צריכים ללמוד דברי תורה מעציבים.3 מובא גם בשם הגרש"ז אוירבך שפטורים ביום זה מתלמוד תורה.4 אמנם גדולים וחכמים רבים הכריעו שאין פטור ממצות תלמוד תורה.

קריאת ספרי שואה
לאור דברים אלו, בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל, נוכל להבין את עדות בנו שרבי שלמה זלמן זצ"ל קרא בתשעה באב בספר "יסופר לדור", על תולדות משפחה חרדית וקורותיה בשואה האיומה. הגרש"ז המליץ גם לבני ביתו לקרוא בספר זה. כמובן שאין לקרוא ספורי מעשיות או הסטוריה יהודית שאינה מעציבה.4

ישיבה בכסאות בבית ובאוטובוס
השולחן ערוך פוסק שיושבים בבית הכנסת על הקרקע או על כסא קטן, בכל זמן אמירת הקינות, עד חצות היום. והפוסקים התחבטו להבין מדוע מותר לשבת על כסא רגיל לאחר חצות היום. המשנה ברורה כותב שמכיון שישיבה בארץ אינה חמורה כל כך, לכן הקילו לאחר חצות. הגר"מ שטרנבוך שליט"א5 בא ברעיון חדש, לפיו צריך לשבת על הקרקע דוקא בשעה שמתאבלים, ומכיון והאבילות באה לידי ביטוי בשעת אמירת הקינות וקריאת מגילת איכה, לכן צריכים לשבת אז. אמנם התקשתי שאם אכן כנים דבריו, מדוע כתב המשנ"ב לשבת על הארץ החל מתפילת ערבית, אשר איננה חלק מהקינות והאבלות. ואולם מצאתי ב"שבלי הלקט" שכתב: "יש מקומות שנהגו לשבת על הארץ מיד שאומר החזן "והוא רחום", ויש שאין נוהגין עד אחר תפילת לחש והקדיש, שאז יושב על הארץ".
מדברי חז"ל במסכת סופרים למדנו הגדרה חדשה למושג הישיבה על הרצפה. וכך נאמר שם:6 "ויש שמשנים את מקומם ויש שיורדים מספסליהם למטה". נמצא שלדבריהם עלינו לשנות את מקום ישיבתנו הקבוע בביהכנ"ס והירידה לארץ נחשבת כשינוי מקום. כ"כ הלבוש והמטה יהודה, שהישיבה על הקרקע או על כסא נמוך נחשבת כשנוי מקום, כדרכם של אבלים.
ולפי כל האמור, (חוץ מדברי המשנ"ב), אין ענין להחמיר ולא לשבת על כסא באוטובוס, במכונית וכדומה. שהרי הנסיעה אינה זמן אמירת קינות וגם אין דין ב"החלפת מקום" ברכב. רק עדיין צריך להבין מדוע צריך לשבת על הרצפה (או בכסא נמוך) בבית, שלא בשעת אמירת הקינות, אם כנים הדברים שדוקא בשעת הקינות החמירו בדבר.וצריך לומר שגם בבית עלינו לקונן ולהתאבל. או שהחלפת מקום בבית אינה נחשבת לשינוי מקום (משום שאדם יושב בכל פינה בביתו).
וכאמור, לטעם המשנ"ב נראה שצריך לשבת על כסא נמוך גם בכלי רכב ובכל מקום. אמנם אפשר לומר שמאחר ואם נחייב לשבת נמוך גם באוטובוס ומכונית, יצטרך הנוסע לעמוד, לא חייבו אבל לעמוד ולשבת כרגיל.  וראיתי בספרי פוסקי זמנינו שאפשר להקל לשבת על כסא בנסיעה בכלי רכב, גם בליל תשעה באב.7

בזבוז הזמן
מדברי הפוסקים אנו למדים שאין להסיח את הדעת מהאבילות ביום זה. על כן כתב השולחן ערוך שלא ללכת ולטייל בשוק, כדי שלא לבוא לידי שחוק, קלות והיתול. המשנה ברורה זועק מרה על זורקי ה"בובקעס" בבית הכנסת, שהרי לעולם אסור להקל ראש בביהכנ"ס וכל שכן בתשעה באב, בשעה שעם ישראל מקוננים על חורבן הבית. ה"מאמר מרדכי" דן להקל ולהתיר אפילו ללמוד בתשעה באב, כי הבטלה הביאה לשיעמום, לקלות ראש ולצחוק. מזה נבין שאין שום היתר להתעסק בדברי הבל שונים וקריאת עיתונים, המסיחים את הדעת מאבילות החורבן. נשנן לעצמנו את דברי חז"ל, ש"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה וכל שאינו מתאבל על ירושלים, אינו זוכה ורואה בבניינה".
(עמוד זה ניתן לקרוא בתשעה באב).

מוצאי תשעה באב
1. ישנם נוהגים ליטול ידיים כנטילת שחרית, מאחר שלא נטלנו ידים כראוי בבוקר (בן איש חי). להגר"א נועלים נעלים רגילות ומברכים "שעשה לי כל צרכי".
2. בשנה שבה תשעה באב חל במוצ"ש, עושים הבדלה במוצאי תשעה באב, מבדילים על כוס יין אך לא על בשמים ונר. את היין ישתה המבדיל בעצמו (שו"ע ומשנ"ב תקנ"ד).
3. להנוהגים כהרמ"א: עד חצות היום של יום העשירי לא אוכלים בשר ושותים יין, לא מתרחצים,ומכבסים ומסתפרים. גם לא מנגנים בכלי שיר. למי שקשה לו, ניתן להקל ברחיצה, יותר מ"תשעת הימים". (שו"ע תקנ"ח ופוסקים). (ומדברי הגרש"ז אוירבך זצ"ל במעדני שלמה עמוד נ"ב אולי משמע שאפשר להקל לרחוץ גם בחמין בשעת הצורך, עי"ש).
הנוהגים כהשו"ע: אסורים רק בבשר ויין, עד סוף יום העשירי. ו"שהחיינו" לא מברכים לכו"ע.

צום לאישה מניקה
מותר למניקה לחדול לצום, כשיש צער לתינוק שאין לו מה לאכול, או ע"י שינוי בטעם החלב (ברכי יוסף תקנ"ד ה'). והאשה אינה צריכה להפסיק להניק בערב תשעה באב ולתת לו תחליפי חלב, מטרנה וכדומה. אלא מניקה היא כהרגלה ואוכלת על פי דין בתענית כפי הצורך (אורחות רבנו ח"ב בשם מרן החזו"א), וכן הורה הגרש"ז אוירבך זצ"ל, (ספר הלכות בין המצרים להגרמ"מ קארפ, עמוד ק"כ). ובספר פסקי תשובות כתב כך בזה הלשון: בשם החזו"א מובא שהורה למניקות לשבור הצום כשהתינוק אוכל רק ממנה ואין לה די חלב, אף שאין סכנה לתינוק ואינו חולה כלל. וכן כשקיים חשש שיפסק חלבה מחמת הצום, מותר לה לשבור הצום ואינה צריכה לנסות לתת לתינוק תחליפים, כי לדעת הרופאים יש צורך גדול בחלב אם, וגם קיים חשש לקילקול המעיים, עקב שינוי מהזנת האם לתחליפים שונים. ויעויין שם שציטט מדברי הגר"י זילברשטיין ב"תורת היולדת" שלעניין יום כיפור מקילים ביונק רק עד גיל שישה חודשים.


צום לאישה מעוברת
בתשעה באב לא צמים חולים שאין בהם סכנה, ואשה מעוברת אינה נחשבת בכללות לחולה. הריון אינו מחלה, ברוך ה'. לכן כתוב בשולחן ערוך שמעוברת רגילה צמה. 

אך כאשר מעוברת סובלת מתופעות לא רגילות בכל יום, כמו הקאות מרובות, סחרחורת מיוחדת, רעבון גדול, כאב ראש לא שגרתי, שתנוח עשרים דקות-חצי שעה, ואם עדיין אינה חשה בטוב, שתפסיק לצום ותשתה.

במעוברת ישנו גם חשש לעובר, ולכן אם האשה חשה רעבון גדול, אם כן גם העובר רעב וסובל, אזי שתפסיק לצום.

כאשר האשה מקיאה (בד"כ יותר מפעם אחת, וכמובן השאלה באיזה שעה הקיאה) וישנו חשש לאיבוד נוזלים, שתשתה.

מעוברת שיש לה צירים מוקדמים ולא שגרתיים, שתפסיק לצום, אלא אם כן היא באמצע החודש התשיעי, שאז יכולה היא כבר ללדת. לפני אמצע התשיעי, אנו לא רוצים שתלד, ולכן שתשתה (שמעתי מהגר"י פרנקל בשם הגר"ש ואזנר שליט"א).

כמובן שצריך בכל זה שיקול דעת רציני. לא למהר להתיר ולא למהר לאסור, ועדיף כמובן להתייעץ עם רב תלמיד חכם, נבון ופיקח.

מקורות
1. מקור חיים, שו"ת התעוררות תשובה, הגר"ש ואזנר.
2. שו"ע ונו"כ תקנ"ד.
3. ר"ח פלאגי במועד לכל חי, מטה יהודה סי' תקנד, והוכיחו מדברי הריטב"א מו"ק טו,ב. שבלי הלקט שמחות כו. שו"ת חכם צבי ק'. ערך השלחן (הספרדי). כף החיים תקנד, י. קובץ דרכי הוראה במאמרו של דודי הגרא"ש מאיר שליט"א, עמוד סח.
4. ספר עלהו לא יבול עמוד קצח.
5. מועדים וזמנים חלק ה' סימן שמ"א.
6. פי"ח ה"ז.
7. "ועלהו לא יבול" עמוד ר, הלכות ביהמ"צ להגרמ"מ קארפ שליט"א.

 

 

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18455761

אתר השבת


מאמרים אחרונים