קישורים נוספים
דבר החסידות – פרשת תשא
- פרטים
- קטגוריה: פרשת כי תישא
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 22:54
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 430
ב"ה
לע"נ אבי מורי ר' אליעזר ב"ר משה יעקב ז"ל זילבר. נלב"ע ועש"ק תשא, י"ט אדר ה'תש"ע ומ"כ בחלקת חב"ד שע"י ציון רבי פינחס בן יאיר, צפת עיה"ק. ת.נ.צ.ב.ה.
דבר החסידות – פרשת תשא
"זה יתנו"
[אחרי מיטתו של המשפיע הרב משה מרדכי ארנשטיין ע"ה, צפת עיה"ק:]
פעם ניגש בחור לרב ארנשטיין, ושאל אם הוא יכול לרכוש ספרי קודש מכספי המעשר שלו.
- ענה לו הרב ארנשטיין: "אתה לא רוצה שהקב"ה יעשה לך את אותו הדבר" (=היינו, שבמקום לתת לך פרנסה ימיר את זה בתחליף אחר...)
תשובתו הקצרה והקולעת השפיעה עלי מאוד, העיד הבחור.
(מפי הר' מיכאל לי, עיה"ק צפת)
~~~
בתחילת פרשתנו (ל, יג) מצווה התורה: "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש". מהמילה "זה", בגימטריא י"ב, לומד רבן יוחנן בן זכאי בירושלמי (שקלים פ"א ה"ג) שכל שנים-עשר השבטים חייבים במחצית השקל, גם שבט לוי.
ולכאורה תמוה:
א) איזו ראיה יש מתיבת "זה" שמדובר בי"ב השבטים כולל שבט לוי? אולי הכוונה לי"ב השבטים כפי שהם מופיעים ברוב התורה, היינו, ששבט לוי לא נמנה ובמקומו מתפצל שבט יוסף למנשה ואפרים?
ב) הירושלמי ממשיך ומפרש את הפסוק הבא (לשיטת ריב"ז) "כל העובר על הפקודים" – "כל דעבר בימא", כלומר, כל מי שעבר בים-סוף. ולא מובן מה הקשר של מחצית השקל לקריעת ים סוף?
מסביר הרבי:
מצינו בדברי חז"ל* שתיבת "זה" מיוחדת להקב"ה, "זה א-לי ואנוהו". והטעם: כי "כל הנבראים משתנים – מה שהיה אתמול אינו היום ומה שהוא היום אינו למחר, ולא יצדק עליו לומר 'זה הוא', אבל הקב"ה אין לפניו שינוי כמו שכתוב (מלאכי ג, ו) "אני ה' לא שניתי" (ערכי הכינויים ערך 'זה' וראה מהרש"א מנחות נג, א).
ומטעם זה נאמר הלשון "זה" גם על שנים-עשר השבטים, כי מאותו פסוק "אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם" לומדת הגמרא (ב"ב קטו, ב) "גמירי דלא כלה שבטא" [=מקובל אצלנו ששום שבט לא יכחד ח"ו].
ואם כן מובנת היטב ראיית הירושלמי שגם שבט לוי חייב במחצית השקל ;כי נצחיותם של השבטים המרומזת בתיבת "זה" (בדומה לקב"ה) נאמרה על "בני יעקב" הכוללים גם את לוי, ולא את מנשה ואפרים שהם נכדי יעקב.
ועל כך מוסיף הירושלמי "כל דעבר בימא" – כי הפסוק "זה א-לי" נאמר בקריעת ים סוף, והרי הים נגזר לשנים-עשר גזרים כנגד י"ב שבטים (רש"י תהלים קלו, יג), ומובן שגם שבט לוי זכה למעבר משלו בים סוף! ועל אותו משקל הוא גם כן חייב במחצית השקל.
*
ועדיין ניתן להקשות:
הרי מחצית השקל באה ככפרה על חטא העגל**, ושבט לוי הלוא לא חטא בעגל, ומדוע נזקק לכפרה?
ויש לפרש, על פי דברי חז"ל (ע"ז ה, א) שבשעת מ"ת ניתנה לישראל "חרות ממלאך המוות" וע"י העגל ניטלה מהם 'חרות' זו. ולכן נאמר "ולא יהיה בהם נגף", כי אחרי חטא העגל שוב התאפשר להיות בהם "נגף" ח"ו.
ועל פי זה מובן מדוע גם שבט לוי הוצרכו במחצית השקל; כי אף שלא נזקקו לכפרה על חטא העגל, אבל התוצאה השפיעה גם עליהם, ששוב לא היתה 'חרות ממלאך המוות' והוצרכו ל"כופר נפש" ככל ישראל כדי ש"לא יהיה בהם נגף".
שבת שלום!
מבוסס על: רשימות חוב' קלו-ז. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תקמא-ג, תקלב-ג.
______________
*) ראה ב"ב טז, ב. סנהדרין מב, א. מנחות נג, א. ועוד.
**) ירושלמי שקלים פ"ב ה"ג – מאמרו של רבן יוחנן בן זכאי, שהוא עצמו בעל הדעה שגם שבט לוי חייב במחצית השקל, כנ"ל.