קישורים נוספים
דבר החסידות – פרשת תצוה
- פרטים
- קטגוריה: פרשת תצוה
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 22:54
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 492
ב"ה מוקדש לזכות הרב משה מרדכי בן מרים שליט"א, מחשובי משפיעי חב"ד, הזקוק לרחמי שמים מרובים, לרפואה שלמה וקרובה!
דבר החסידות – פרשת תצוה
מה בין רימונים לתפוחים?
מעשה באחד מחסידיו של רבי יואל מסאטמר שלא זכה לפרי בטן. לאחר הפצרות רבות מרבו – אמר לו: עליך ללכת לרבי מליובאוויטש, הוא יוכל לסייע לך.
היהודי הגיע עם זוגתו לרבי וביקשו את ברכתו, והרבי הפנה אותם לרופא מסויים, שלאחר מכן אכן הגיעה הישועה דרכו וביתם התמלא בבנים.
לימים סיפר היהודי להרה"ח חיים מאיר בוקיעט ז"ל, ראש ישיבת "ליובאוויטשער ישיבה" בפלטבוש, שבטרם נפרד, אמר לו הרבי:
- כמדומני שלאחרונה היה יארצייט בסאטמר, שבו נוהג האדמו"ר לשאת דברים ולערוך סיום. אולי תואיל לחזור על איזה 'וורט' ששמעת מהאדמו"ר במעמד זה?
- השיב היהודי: שהרבי שלו ערך סיום על מסכת חגיגה, והתעכב על הנאמר בסוף המסכת שהאור של גיהנום אינה שולטת בפושעי ישראל, שמלאין מצוות כרימון דכתיב "כפלח הרמון רקתך". בין השאר תמה: אם הם 'פושעי ישראל' – כיצד ניתן לומר עליהם שהם 'מלאים מצוות כרימון'?
פני הרבי החווירו, רעד קל נראה בפניו הק', עד שאותו יהודי התחרט על הדברים שאמר, והרבי הגיב:
- אף אני למדתי את הגמרא בחגיגה, ולי היה קשה בדיוק להיפך: אם הם מלאים מצוות כרימון – כיצד שייך לכנותם פושעי ישראל?
(מפי הרב מרדכי מ. לאופר, 'התקשרות' גליון תצז, בשם הרב פייביש וואגעל, משלוחי הרבי בלונדון, ששמע זאת ממחותנו הרב בוקיעט ז"ל שאותו יהודי סיפר לו את זה)
~~~
בפרשתנו, במעשה המעיל של הכהן הגדול, נאמר (כח, לג): "ועשית על שוליו רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב, ופעמוני זהב בתוכם סביב".
מפרש רש"י, שהרמונים היו "עגולים וחלולים", ואח"כ מבאר שאין פירוש "בתוכם" שהפעמונים היו בחלל של הרמונים, אלא "ביניהם סביב; בין שני רמונים פעמון אחד, דבוק ותלוי בשולי המעיל".
הרמב"ן חולק על רש"י ולדעתו הפעמון היה בתוך הרמון, והוא מקשה על רש"י: אם כן ש"לא היו הרמונים משמשים כלום" והיו שם רק לנוי – "למה היו עשויים כרמונים חלולים, יעשם כמין תפוחי זהב"?
משיב עליו הרא"ם (=רבינו אליהו מזרחי): "לא ידעתי למה בחר התפוחים יותר מן הרמונים?", כלומר מאיזו סיבה חושב הרמב"ן שהתפוח יותר נאה מהרימון (שלכן לדעת רש"י שהם לנוי יעשם תפוחים)?
ויש לומר: ששאלת הרמב"ן מבוססת על כך שכבר מצינו במשכן שהשתמשו בתפוחים לנוי – במנורה היו כפתורים לנוי, ורש"י מפרש "כמיןתפוחים"!
אבל זה עצמו דורש ביאור:
א) מדוע קשור "נוי" דווקא עם "תפוחים" ולא עם "רמונים"?
ב) מדוע אכן, לדעת רש"י, היו על המעיל רמונים ולא תפוחים כמו במנורה?
מסביר הרבי:
אנו מוצאים שבני ישראל נמשלו לתפוחים וגם לרמונים, אבל ההבדל ביניהם הוא:
תפוח – רומז על בני ישראל כאשר הם בדרגה גבוהה, כנאמר (שיר השירים ב, ג) "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים", ודורשת הגמרא (שבת פח, א) "למה נמשלו ישראל לתפוח? לומר לך: מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע".
הרימון – לעומת זאת, רומז על יהודים הנמצאים בשפל המצב: "כפלח הרמון רקתך" (שם ד, ג) – "אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרמון" (ברכות נז, א).
לכן מובן, שבמנורה, הרומזת על בני ישראל הזוהרים ומאירים [וכידוע גם (לקו"ת ר"פ בהעלותך) ששבעת קני המנורה רומזים על שבע דרגות של עובדי ה'] – שם מתאים שהכפתורים לנוי יהיו בצורת תפוחים. משא"כ בשולי המעיל, הרומז על בנ"י שהם בדרגה נחותה [ראה "דבר החסידות" 83 – תצוה תשע"ד] – שם מתאים שיהיו רמונים!*
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טז, תצוה שיחה ב (עמ' 336 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 357 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תקיד-טו.
______________
*) והרמב"ן הסובר שגם בשולי המעיל ראוי להיות תפוחים לנוי (ולא רמונים) – יש לומר: שבניגוד לרש"י המפרש פשוטו של מקרא, הרי בפירוש הרמב"ן, בנוסף לפשט, ישנם גם "דברים נעימים . . ליודעים חן" (לשון הרמב"ן ב"פתיחה" לפירושו עה"ת בסופה). וע"פ פנימיות התורה גם יהודים אלה שהם "בשולי המעיל" הם בבחינת "תפוחיזהב" כי בפנימיותם הם צדיקים ("ועמך כולם צדיקים").