movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

תכנית ההתחזקות

תכנית ההתחזקות

קטעים מתוך מאמר של גידי שפרוט, ב-ynet

נסעתי לסוף שבוע בצפון. לבית קטן עם גג אדום בלב מושב מירון, בית שבו מצווה להיות בשמחה. מין יקום חלופי שבו שרים מסביב לשולחן האוכל ורוקדים אפילו כשאין ממש מקום לרקוד. בית של נ־נחים, כמו שהציבור החרדי קורא לאלה מבין חסידי הרבי נחמן מברסלב שמפיצים את תורת ה"אין יאוש בעולם כלל". יומיים אחר כך הצטרפתי אליהם גם באותה קרחנה מוכרת המתובלת במוזיקה ובקריאות "נ נח נחמ נחמן מאומן" ברחבי תל אביב. אבל זה היה רק הקינוח: העיקר היה לפגוש נ־נחים נחים. להתוודע אליהם כשהוואנים המקושטים שלהם חונים ליד הבית, וכשאין רמקולים שמשמיעים טראנס או קהל שמעודד אותם להמשיך. לברר אם באמת מדובר בדוסים שמחים ומגניבים, או שהשמחה היא רק תחפושת שמסתירה עוד מחזיר בתשובה מהמניין.

 


דגדוגים של טראנס התחילו להציף את הרחוב

 

בגלל שאני כזה בנאדם שלילי, נפתח במה שהם לא: הם לא התנשאו מעלי או הטיפו לי ולא ניסו להסביר לי מה רע בעולם שלי או מה טוב בעולם שלהם. חוץ מלעשות לי כבוד ולהעלות אותי לקריאת תורה בשבת בבוקר, מעמד שלא הייתי בו מאז הבר מצווה, הם לא נתנו לי שום יחס מיוחד. זאת היתה שבת שגרתית בבית של אורי ונטע אליאב במירון, בית של אנשים צנועים שעוסקים בהפצת בשורת השמחה לעם ישראל ומארחים בשבת מפיצים אחרים. הייתי עוד אחד מהאורחים, לא מישהו שמשתיקים לידו את הילדים כשהם משתוללים. למעשה, כשיצאה השבת שיחקנו יחד כדורגל במגרש השכונתי. לא מכסחים שם, ואם אתה מפיל מישהו אז מיד כשמסתיימת ההתקפה אתה רץ אליו וצועק "מחילה, לא התכוונתי". אני לא ממציא.

 

והיה ממש כיף. לא רק הכדורגל: הכל. זה בטח נשמע לכם מדאיג, אבל נהניתי מהשבת הזאת. לא היו שם בחורות, סמים, אלכוהול או טלוויזיה. הסלולרי שלי היה כבוי כל השבת, ולא התגעגעתי בכלל לנפלאות הדור השלישי שלו. לא עישנתי אפילו סיגריה אחת, ובאורח פלא לא היה לי קשה עם זה. הייתי מוקף בזרים שלא שמעו על "בלייזר", ושהשיחה המועדפת עליהם בארוחת הבוקר היא באיזה מקווה טהרה המים יותר קרים, ולא הרגשתי זר (אם כי נושא השיחה באמת היה מוזר). כולם מסביבי היו חוזרים בתשובה שחיו פעם בעולם הלא שמח שלי, וערקו אל חיים לאור תורתו של רב שהלך לעולמו אי שם בתחילת המאה ה־19 באוקראינה. היה לי כל כך טוב איתם, שחשבתי — וזה בטח נשמע לכם ממש מדאיג — שאולי כדאי גם לי לזנוח את הבלי העולם הזה, ולחצות את הקווים לאותו מקום שאליו הלכו כל החוזרים.

 

חשבתי עליהם הרבה מאז, על החוזרים הגדולים כמו אורי זוהר, ועל מתחזקים כמו מאיר אריאל עליו השלום ואהוד בנאי עליו הברכה. חשבתי שאם הם מצאו משהו בחיקה החמים של הדת היהודית, אז בטח גם אני יכול למצוא. אני יודע שזה נשמע כאילו שטפו לי את המוח במים של הבבא סאלי במושב הקטן שצמוד לקברו של רבי שמעון בר יוחאי, אבל באמת מצאתי היגיון בצורה שבה התנהלו הדברים בשבת הזאת. היה שם איזון נעים בין מטלות לצרכים. אפילו התעוררתי מוקדם כדי להתפלל, וזה כשלעצמו נחשב בעיני לנס.

 

אתם מבינים, אני בנאדם עצל שלא יכול למצוא שום סיבה הגיונית להתעורר לפני זריחת השמש. כל מי שמכיר אותי יודע שלפני תשע אסור להתקשר אלי, ושאחר כך — למרות שאני מגלה סימני עירנות — לפחות עד 11 אין עם מי לדבר. אנשים שמתעוררים מוקדם חשודים בעיני, כי אני מניח שהם הולכים לישון מוקדם, ומכאן אני מסיק שאין להם חיים. אבל באותה שבת התעוררתי מוקדם. קמתי כמו כולם לתפילת שחרית שתוזמנה כך שאת "שמע ישראל" אמרנו בדיוק כשעלתה השמש מחוץ לבית הכנסת. הצלחתי להתעורר מוקדם יותר מהשעה שבה התעוררתי בטירונות, כי מיד אחרי הזמירות והריקודים שחתמו את ארוחת הערב הדשנה, הלכתי לישון. כן, כמו בנאדם שאין לו חיים. השעה היתה בערך עשר, ובהיעדר טלוויזיה, בחורות או אמצעי בידור אחרים, מצאתי את עצמי לבד במיטה, בחדר חשוך שאסור להדליק בו את האור — ובאורח פלא גם הצלחתי להירדם.

 

מיד אחרי קריאת שמע של שחרית התיישבנו לאכול את הקיגל המסורתי של שבת בבוקר. לאכילת הקיגל, שהוא ארוחת הבוקר הכבדה ביותר שעיכלתי מימי, יש מטרה אחת — לשגר אותך חזרה למיטה כדי שתישן עד שיעירו אותך לארוחת הצהריים. כך מקיימים למעשה שתי מצוות שבת חשובות ביותר במכה אחת: אכילה ושינה. כמו שכתבתי קודם, איזון נעים.

 

זה לא היה רק האוכל או השינה או התפילות שנערכו בבית הכנסת הצנוע שבחצר הבית. זאת היתה האווירה השמחה, או שאולי המילה הנכונה היא משועשעת. לפעמים המתפללים התחרו ביניהם מי שר את התפילה בקול יותר רם. לפעמים הם נתנו לאילן, החזן מירושלים, לנגן את התפילה בניגון האשכנזי שלו, והוסיפו קולות. ביום שישי, אחרי כניסת השבת, הם רקדו ושרו במעגלים מסביב לבית הכנסת, ובארוחת הבוקר גם רצו מסביב לשולחן דאחקות על דוסים ועל גיידמאק.

 

אבל מתחת לשירים, לשמחה, לקפיצות ולריקודים, מצאתי שם שקט. מין שקט כזה שיכול להגיע רק אחרי שמישהו אחר כבר החליט בשבילך מה סדר היום, מה מותר ומה אסור. מין מנוחה אמיתית שלא מצאתי בשום צימר עם ג`קוזי, ובשום סוף שבוע רגוע או פרוע בעיר.

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב דב בן שושנה (קוק) שליט"א, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א הרב נחום אליעזר בן שרה מרים (רבינוביץ) שליט"א הדס בת אורה לרפואה שלמה, יוסף מרדכי בן תהילה שמחה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה לרפואה שלמה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19507773

אתר השבת


מאמרים אחרונים