movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

מילה של תוכי

מילה של תוכי

מקור: אתר ברסלב

בוקר אחד, החל התוכי קורא: ''שמע ישראל
ה' אלוקינו ה' אחד!'' נתנאל לא האמין למשמע
אוזניו. הוא קפא על מקומו. 'האמנם קראה
הציפור קריאת שמע?' שאל את עצמו.
דניאל אביר מתגורר באחד מפרברי העיר בני ברק. חזית הבניין שלו פונה לעבר העיר המאוכלסת בצפיפות. אולם מאחורי הבניין משתרע שדה פתוח, רחב ידיים.

דניאל אוהב את מיקומו של ביתו, המשלב את היתרונות הטמונים במגורים בקרב קהילה דתית גדולה, יחד עם המרחבים של השדות הסמוכים.

אחת הסיבות לכך שדניאל מעדיף את המרחבים הללו, היא שהם נוחים לו ולחיות המחמד שלו. דניאל לא מגדל בביתו כלב או חתול. יש לו תוכי גדול ירוק כנף ופטפטן! אמנם, בדרך כלל לא תמצאו חיות מחמד בבתים דתיים, ובודאי שלא תוכים, אולם דניאל אוהב ציפורים מכל הסוגים. וכאשר מתגוררים בבית בקצה העיר, פחות אנשים עלולים להיות מוטרדים מפרצי הקרקורים הרעשניים, התוקפים את התוכי לפעמים.

כאשר רכש דניאל את התוכי שלו, הוא החליט ללמדו מילים או ביטויים שיתאימו לסביבה הדתית בה הוא גר. לאחר אילוף ממושך וסבלני, למד התוכי לומר ''גוט? שאבעס?'' ו''שמע ישראל'', ובתשובה לשאלה: ''מה שלומך?'' היה משיב, ''ברוך השם''.

מדי פעם הוטרדו, אמנם, שכניו של דניאל מקרקוריו של התוכי, אולם ההנאה שנגרמה לילדי השכונה מן הציפור המשעשעת, פיצתה אותם על המהומה והרעש.

יום אחד, עלה דניאל על גג ביתו, לבדוק את דוד השמש שלו. זרם המים נחלש לאחרונה, ודניאל רצה לחסוך את התשלום לטכנאי, לכן החליט לנסות ולתקן את התקלה בעצמו. הוא עמד על הגג, והתוכי ישב על כתפו, כרגיל. בעוד התוכי מקרקר בקול: ''ברוך השם! גוט שאבעס! שמע ישראל!'' ניגש דניאל לביצוע מלאכת התיקון, בשיטת ''עשה זאת בעצמך''.

בעוד הוא מתעסק עם צינורות המים, פרץ לפתע זרם מים רותחים והקפיצו לאחור. הוא אמנם היה זריז דיו כדי להינצל מכוויות שעלולות להיגרם מזרם כזה, אבל התוכי נבהל כהוגן, והתעופף הרחק מן המקום. במרחק של קילומטר וחצי בערך, במגרש כדורגל שומם, צנח התוכי, המום ומטושטש.

באותה עת, פסע לו נתנאל אלחנן לצד המגרש, כאשר הבחין לפתע בערמת נוצות בצבע ירוק עז. הוא התקרב כדי לבדוק במה מדובר, ונדהם למראה התוכי, שהיה אמנם חי, אך חלש מאוד. נתנאל הוא אדם עדין וחובב טבע מטבעו, ומיד החליט לקחת את התוכי לביתו, ולטפל בו עד שיתחזק. המחשבה השנייה שהתעוררה בו היתה: כמה ישמחו ילדיו הקטנים למראה התוכי. ללא היסוס, אסף נתנאל בידו את התוכי התשוש, ולקח אותו לביתו.

לאחר מספר ימי טיפול מסור בבית משפחת אלחנן, התחזק התוכי, ולקראת סוף השבוע שב לקרקר במלוא הביטחון. חלפו שבועיים נוספים והוא החל ''לדבר''.

בוקר אחד, החל התוכי קורא: ''שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!'' נתנאל לא האמין למשמע אוזניו. הוא קפא על מקומו. 'האמנם קראה הציפור קריאת שמע?' שאל את עצמו. לאחר מספר דקות, קיבל תשובה. התוכי שב על דבריו. ובכן, הוא לא טעה! הציפור אכן קראה קריאת שמע!

לאחר שלושה ימים של קריאות אלו, הרגיש נתנאל שהוא המום. ''אלישבע'', פנה לאשתו, ''האם חשבת על כך שאפילו אני לא קורא קריאת שמע – והנה לפני יצור - ציפור הקוראת קריאת שמע כל יום!''

נתנאל לא יכול היה להירגע. למרות שלא היה דתי, ומעולם לא היה דתי, ידע מספיק כדי להכיר את מילות קריאת שמע. והמחשבה שציפור אומרת אותן הטרידה אותו ולא נתנה לו מנוח. לבסוף, אמר לאלישבע שהוא חושב להתפלל בבוקר בבית הכנסת המקומי, כדי לומר קריאת שמע בבוקר. (לעיתים נדירות השתתף בתפילות, וכך ידע שקריאת שמע נאמרת בכל יום).

להפתעתו, לא רק שאלישבע הסכימה לכך, היא בהחלט עודדה אותו. ''כמובן שעליך ללכת!'' אמרה, ''התוכי יכול לומר 'שמע' בבית, אבל רק יהודי יכול ללכת לבית הכנסת!''

ואמנם, נתנאל הלך לבית הכנסת, והרגיש שם כל כך טוב, עד שהחליט לשוב למחרת.

תוך זמן קצר, הפך לאחד מן המתפללים הקבועים במניין של הבוקר. לבסוף, החל נתנאל להרגיש מבוכה כאשר הסיר את הכיפה מעל ראשו בתום התפילה, לאחר צאתו מבית הכנסת. יום אחד השאיר אותה על ראשו, ושוב – להפתעתו – ביטאה אלישבע את הסכמתה.

וכך, בהדרגה, החליטו השניים לסעוד סעודת ליל שבת עם המשפחה, כולל נרות דולקים וקידוש. מנהג זה הוביל אותם לרצות לשמור שבת כהלכתה, ולבסוף להרחבת ידיעותיהם ביהדות.

צימאונם לדעת עוד ועוד הביא את משפחת אלחנן לסמינר של ''ערכים'' לזוגות צעירים. עבורם, חיזק הסמינר את המחויבות אותה חשו עוד קודם לכן. בסמינר הושמעו הרצאות שונות מפי צוות ''ערכים'', וכן התקיימו סדנאות שונות, אותן ניהלו מתנדבים מקומיים. אחד מהם היה דניאל אביר.

במהלך ההפסקה הקצרה, הסתובב דניאל בין המשתתפים וערך היכרות קצרה אתם. הוא הציג עצמו בפני כל אחד, וכאשר נתקל במישהו מן הסביבה, הזכיר את התוכי שנעלם לו. ''האם ראית במקרה תוכי ירוק? לפני מספר חודשים אבד לי...''

כאשר שמע נתנאל את דניאל שואל אנשים על התוכי, הבין מיד שבודאי זהו התוכי החדש ''שלו''. הוא לא אמר לדניאל דבר, משום שלא רצה להחזירו, אך יחד עם זאת בירר והשיג את שמו וכתובתו של דניאל.

למחרת, שוחח נתנאל עם רב בית הכנסת שבשכונתו. ''כבוד הרב, האם עלי להחזיר את התוכי? כולנו מחבבים אותו כל כך, ואשתי ואני קשורים אליו במיוחד, משום שדרכו מצאנו את הדרך חזרה ליהדות''.

הרב התיישב והסביר לו באורך רוח כי השבת אבדה הינה מצוה חשובה מן התורה (דברים כב: א-ג). ''בתקופה זו הינך לומד ומתחזק בקיום המצוות, ולכן'' הטעים הרב, ''עליך להתייחס לכך כהזדמנות נפלאה לקיים מצוה חדשה. "בנוסף לכך", הוסיף הרב ואמר, ''ציפור זו היא שהביאה לכך שכל בני משפחתך התקרבו ליהדות. האמנם אין זה מן הצדק שתקיימו את מה שהתורה מלמדת אתכם, ותשיבו את התוכי לבעליו החוקיים?''

נתנאל הסכים. למחרת, הביא את התוכי לדניאל, והסביר לו את השתלשלות העניינים.

דניאל שמח מאוד על כך שהתוכי הושב לו, אך יותר מכך שמח כאשר נודע לו מה הספיק התוכי שלו לבצע בתקופת היעדרו.

''ידעתי שזה רעיון טוב ללמד את התוכי שלי קריאת שמע'', אמר לנתנאל בסיפוק, ''אך מעולם לא חלמתי עד כמה טוב הוא הרעיון''!
(מתוך "עת לחשוב")

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18113090

אתר השבת