מאמרים
דבר החסידות – ר"ח אדר-שני
- פרטים
- קטגוריה: פורים
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 14:27
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 356
ב"ה
דבר החסידות – ר"ח אדר-שני
החודש השלשה-עשר
בקשר לאדר ראשון ואדר שני, יש דיון בראשונים (רש"י ותוס' בר"ה יט, ב) איזה מהם הוא אדר העיקרי ואיזה חודש העיבור, ולרוב הדעות אדר א' הוא חודש העיבור (הנוסף), וכפי שנפסק להלכה שמי שנולד באדר פשוט – נעשה בר-מצוה באדר ב', כיון שהוא עיקרו של חודש אדר (וראה אנציק' תלמודית ערך אדר עמ' קצח ואילך).
אבל השאלה שנשארת היא לְמַה שייך החודש ה-13, כלומר מה עניינוהפנימי וכנגד איזה שבט ומזל הוא? כידוע שי"ב חדשי השנה הם דווקא במספר 12, כנגד י"ב המזלות וי"ב השבטים ועוד.
ובהקדם, הטעם שהחודשים הם דווקא במספר 12 הוא: כי העולם נברא בששה ימים, וידוע (דרך מצוותיך עמ' קטז, א) שבכל יום מאירה מדה אחרת מששת המדות חסד – יסוד (ושבת היא כנגד מלכות), לדוגמא: ביום הראשון נברא האור והמים – חסד, ביום השני הבדיל בין מים למים – גבורה, בשלישי הצמחים – שהם תפארת הבריאה, ביום הרביעי המאורות – שהם נצחיים, וכן הלאה.
ומכיון שהעולם נברא ע"י ששת המדות לכן כל דבר שבעולם מורכב מששה קצוות* ולכל ששה קצוות יש שנים-עשר גבולי אלכסון**. ולכן סודרו המזלות, החדשים והשבטים דווקא במספר י"ב. וא"כ נשאלת השאלה: כנגד איזה מזל הוא החודש ה-13? ולאיזה שֵבט הוא שייך?
מבאר הרבי ובהקדם: סביב המשכן היו כידוע 4 דגלים שבהם חנו 12 השבטים, אולם שבט לוי לא היה במניין הדגלים (אלא מנשה ואפרים היו במקומו) כיון שהיה בדרגה נעלית מהם וחנה במרכז בסמוך לאהל מועד. ואף-על-פי-כן היה במניין השבטים ונסע יחד איתם וכו'.
ואם כן, יש לומר שגם החודש הי"ג הוא למעלה מחדשי השנה, וכפי שכותב הצ"צ (אוה"ת בראשית עמ' ח) שי"ל שחודש העיבור הוא כנגד שבט לוי, ואעפ"כ הוא נמנה בין חדשי השנה שהרי הוא נקרא ג"כ בשם חודש.
[ובעניין המזלות, אין הרבי מכריע בזה, אבל מציין, שיש אחרונים שכתבו שחודש העיבור אין לו מזל וכן מבאר בחזקוני על דברי משה ליהושע (בשלח יז, ט) "בחר לנו אנשים" שימצא אנשים שנולדו בחודש אדר שני שאין לו מזל ואין למכשפות שליטה עליו וכ"כ במנות הלוי בשם הרוקח והמדרש (וראה לבוש סי' תרפ"ה). ויש שביארו (ראה ספר התודעה עמ' רמד) שאין לאדר שני מזל אלא זה של אדר ראשון, ולכן נקרא המזל בלשון רבים דגים: רמז לשני אדרים (ומה שמזלות תשרי וסיון הם גם בלשון רבים: מאזנים ותאומים – כי אין אותם בלשון יחיד שאין מאזנים אלא בשנים וה"ה לתאומים)]
חודש טוב עם מזל בריא!
מבוסס על: התועדויות תשד"מ ח"ב עמ' 1121. דברי כ"ק אדמו"ר בעת ביקור הגרפ"מ אלתר (לימים האדמו"ר מגור) – שם עמ' 1059. נלקטו בספר "שערי המועדים – חודש אדר" עמ' קלד-ח.
______________
*) ההסבר בקיצור: לכל שטח בעולם יש שלשה מימדים (dimensions) אורך, רוחב וגובה, שהם ששה קצוות (כיוונים): ימין-שמאל, קדם-אחור ומעלה-מטה, לדוגמא כשאנו יושבים בחדר יש 6 צדדים לחדר: ארבעת הקירות התקרה והרצפה, וגם כל החפצים בעולם בהכרח שיהי' להם אורך רוחב וגובה, אחרת הם לא היו קיימים.
**) פירוש י"ב גבולי אלכסון: יש גם את ה'גבולים' שבין הכיוונים, כגון במשל החדר הנ"ל, הרי יש את הקו המפריד בין כל קיר לקיר: סה"כ 4 גבולים, אח"כ בין כל קיר לתקרה: עוד 4 גבולים ואח"כ בין כל קיר לרצפה: עוד 4 גבולים, סה"כ: 12 גבולים, נמצא שבכל ששה קצוות יש י"ב גבולי אלכסון.
וע"פ קבלה וחסידות הוא כי הששה מדות הם כפולים (ראה תניא רפ"ג) "על כן הם י"ב מיני התכללות" (ל' אדמו"ר הצ"צ באוה"ת בראשית ז, א).