מתחזקות ביחד בצניעות

דבר החסידות – פרשת תרומה (עיוני)

דבר החסידות – פרשת תרומה (עיוני)

 

הגמרא או הברייתא?

בפרשתנו מצווה הקב"ה למשה לכסות את המשכן ביריעות. אנו מוצאים ברש"י (כו, ה) שתי דעות איך בדיוק כיסו "יריעות המשכן" את הקרשים: "רחבן של יריעות ארבעים אמה כשהן מחוברות . . שלשים מהן לגג חלל המשכן לארכו, ואמה כנגד עובי ראשי הקרשים שבמערב, ואמה לכסות עובי העמודים שבמזרח . . נשתיירו ח' אמות התלויין על אחורי המשכן שבמערב ושתי אמות התחתונות מגולות, זו מצאתי בברייתא דמ"ט מדות. אבל במסכת שבת אין היריעות מכסות את עמודי המזרח וט' אמות תלויות אחורי המשכן. והכתוב בפרשה זו מסייענו 'ונתת את הפרוכת תחת הקרסים' ואם כדברי הברייתא הזאת – נמצאת פרוכת משוכה מן הקרסים ולמערב אמה" – עכ"ל.

כלומר: הפרוכת היתה תלויה בתחילת השליש האחורי של המשכן, ולכן, לפי הגמרא בשבת שהיריעות כיסו 9 אמות מהקרשים במערב ועוד אמה לעובי הקרשים – יוצא שנשארו 10 אמות של יריעות על גג המשכן והפרוכת שתלויה ב-10 אמות היא בדיוק מתחת לקרסים (שבסוף מחברת היריעות), אבל לפי הברייתא שהיריעות כיסו 8 אמות מהקרשים במערב ועוד אמה לעובי הקרשים – יוצא שנשארו 11 אמות של יריעות על גג המשכן והפרוכת תלויה ב-10 אמות וממילא אין הפרוכת תחת הקרסים!

מקשה הרבי: מכיון שרש"י כותב שהמקרא מסייע לדברי הגמרא בשבת – מדוע מביא רש"י בכללאת שיטת הברייתא כיון שאינה מתאימה לדברי הכתוב*? [ועל דרך שכותב הרא"ם (ועוד) שרש"י אינו מביא את דעת ר' יהודה במס' שבת שם שהקרשים "רק מלמטה עוביין אמה ומלמעלן כלין והולכין עד כאצבע", כיון שאינה על דרך הפשט כלל]

יתרה מזו: להלן גבי יריעות העיזים נאמר (כו, יב) "וסרח העודף ביריעות האהל, חצי היריעה העודפת תסרח על אחורי המשכן" מפרש רש"י: "לכסות שתי אמות שהיו מגולות בקרשים" – כלומר, רש"י סותם כדעת הברייתא שיריעות המשכן כיסו רק 8 אמות במערב ולא כגמ' בשבת שכיסו 9 אמות, למרות שכתב קודם שהמקרא מסייע לדעת הגמרא!

והרבי מיישב: מזה שרש"י מביא את דעת הברייתא ועוד כפירוש ראשון**– משמע שיש בו יתרון על דעת הגמרא למרות שהכתוב מסייעו [ולהעיר גם, שאינו כותב שהכתוב מוכיח כדעת הגמרא אלא רק "מסייע"]

וההסבר: רש"י הרי בא לפרש פשוטו של מקרא, ומכיון שהיריעות כיסו בשני צדי המשכן 8 אמות מכל צד – הרי ההנחה הפשוטה היא שגם במערב כיסו 8 אמות כך שיהיו שווים מכל הצדדים (משא"כ לגמ' שכיסו 9 במערב) ולכן הברייתא מסתברת מבחינת פשטות העניין!

ועפ"ז מובן גם, שכשמגיעים ליריעות העיזים – ששם לדעת הגמרא הם כיסו במערב אמה אחת מגולה ואמה אחת היתה נגררת בארץ מאחורי המשכן – לא ניחא ליה לרש"י לפרש כך ע"פ פשט כיון שזה היפך הכבוד (ובפרט שרש"י כתב כבר ביריעות המשכן 'ללמדך דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה' – והרי גם יריעות עזים יקרות הן) ואתי שפיר שמביא רק את דעת הברייתא!

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק לו, תרומה שיחה ב (עמ' 131 ואילך. השיחה בלה"ק במקור). לשלמות העניין כדאי מאוד לעיין בשיחה (עם ההערות ומ"מ שלה) שמסכם שיטות מפרשים רבים שעסקו בכמה שאלות על שיטות הברייתא והגמ' ומפלס דרך רש"י בנידון וכן מבאר שיטת הגמרא על דרך החסידות. ולא הצלחנו להביאם כאן במסגרת זו.

______________

*)  ואף שכמה מפרשים (ראה חזקוני, ביאור מהרא"י (לבעהמ"ס תרומת הדשן) על פירש"י, רא"ם, באר בשדה, פנים יפות, מלבי"ם ועוד כאן. לשון הזהב לשבת שם ועוד) תירצו את הכתוב 'ונתת את הפרוכת תחת הקרסים' גם לשיטת הברייתא – מכל מקום רש"י ברור דברו שהכתוב מסייע לדעת הש"ס, וצריך לומר, שלדעתו תירוצים שבמפרשים אלו דחוקים הם (ראה גור ארי', נחלת יעקב, דברי דוד, קיצור מזרחי ועוד) והדרא קושיא לדוכתה!

**) ראה 'כללי רש"י' להר"ט שי' בלוי, תש"מ.