movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

מאכלים שאינם מבושלים

מאכלים שאינם מבושלים


טילטול דגים ובשר שאינם מבושלים בשבת

בתא ההקפאה מצוי מאוד שכדי להגיע למאכל מסוים הרצוי באכילה, יש צורך להזיז עוף, בשר, או דגים קפואים. האם הם מוקצים.

א'] בגמ' בשבת בדף קכח כתוב שבשר חי שאינו מבושל מותר לטלטלו, לפי מי שסובר כרבי שמעון, שכן לפי ר"ש אין איסור לטלטל בשבת דבר שיש בו שימוש כל שהוא, למרות שלא נועד לאותו השימוש בשבת. המקרה שלפנינו הוא בשר חי שראוי לאכלו חי, אך בדרך כלל אין עושים כך, ורק לעיתים נדירות 1 משתמשים בבשר ללא בישול כלל. לפי רבי שמעון האפשרות הזאת כבר מספיקה כדי להוציאו מתורת מוקצה, שכן כל שיש לו אפשרות שימוש ואפי' אם אין עומד לכך ולא  רגילים וגם בעל הדבר אינו רוצה להשתמש בחפץ בצורה כזאת מותר. ולפי מי שסובר כרבי יהודה אסור לטלטלו. אלא אם כן הוא ראוי לאכילה. שכן רבי יהודה אוסר לטלטל בשבת כל דבר שאינו עומד לשימוש בשבת. ולמרות שראוי לעשות בו שימוש בשבת אם אינו עומד לכך אסור, וזה הביאור מוקצה, שאינו מוקצה – נועד לשימוש בדבר המותר בשבת. 

בביאור המחלוקת בין רבי יהודה לרבי שמעון בפשטות נראה שנחלקו לגבי הבשר החי שלפי רבי  יהודה אין כל התר לטלטל דבר שאינו יכול לאכלו כמות שהוא, ומה שיכולים כלבים או לעיתים נדירות אף בני אדם לאכול את הבשר הזה זה עדין לא מתיר בטלטול, כיון שהבשר לא נועד לכלבים, ולפי רבי יהודה הכלל הוא שכל דבר שלא נועד למטרה לה רוצה להשתמש כעת זה מוקצה, והבשר הרי לא נועד בשביל הכלבים לאכילה. ולפי רבי שמעון כל דבר שיכול לשמש למטרה מותרת בשבת אפי' שלא נועד לזה אינו מוקצה ומותר בטלטול.

ב'] הגמ' מביאה ברייתא שאוסרת את טלטול הדג הטפל, דהיינו שאינו מלוח ואינו מבושל, באותה ברייתא כתוב שבשר חי מותר לטלטל אפילו אם אינו מבושל. לכאורה רואים שהברייתא כשיטת רבי שמעון היא שמותר לטלטל בשר אפילו שאינו מבושל ומצד שני כתוב בבריתא שאסור לטלטל דג שאינו מלוח או מבושל. וזה לכאורה לפי דעת רבי יהודה שסובר מוקצה בכל דבר שאין רגילים להשתמש בו בשבת. למה הבריתא סותרת את עצמה, הרי לא יתכן שהבריתא מביאה את שיטת רבי יהודה וגם את שיטת רבי שמעון ללא להזכיר שיש מחלוקת. אלא או שנפרש את הבריתא כשיטת רבי שמעון ובדג לא מבושל גם הוא מודה שאסור בטלטול, או כשיטת רבי יהודה ובבשר חי גם הוא סובר שמותר לטלטלו. הראשונים מבארים הבדלים שונים שבין בשר חי שמותר בטלטול לבין דג חי שאסור בטלטול. דהיינו או שהבריתא כרבי שמעון ויש סיבה מיוחדת לאסור דג טפל, או שהבריתא כרבי יהודה וגם הוא מודה שבשר חי יש בו סיבה כל שהיא להתירו בטלטול. 

תוס' שם כתב בסיבת האיסור לטלטל דג אפילו לפי רבי שמעון שדג שאינו מלוח ולא מבושל אינו ראוי לכלום ואפילו לא לכלבים ובמוקצה כזה שאין לו בשבת שום אפשרות השתמשות אפילו רבי שמעון מודה שאסור לטלטלו. כיון שאין לו שימוש בשבת כלל. אך ההיתר לטלטל בשר הוא בגלל שאפשר ליתנו לכלבים, למרות שאינו ראוי לכך.

ביאור נוסף בבריתא כתב התוס' שהדגים ראויים לכלבים גם כאשר הם תפלים ללא מלח, והבריתא שאוסרת את טלטולם היא בשיטת רבי יהודה, ומה שמותר לטלטל בשר למרות שאדם אינו יכול לאכלו כך, ומה שהבשר ראוי לכלבים אינו מתיר באכילה, כי אדם לא חושב על הבשר לכלבים, אלא אומר התוס' שהבשר התפל ראוי לחיה ובדעת האדם ליתן את הבשר החי לחיה, ולחיה שאינה ככלב שאוכל כל דבר, הוא גומר בדעתו ליתן את הבשר התפל. הר"ן גם ביאר דהברייתא היא לפי רבי יהודה וסיבת התר טילטול הבשר הוא בגלל שראוי הבשר לאכילת אדם 2.  היוצא מדברי התוס' והר"ן להלכה שנפסק כרבי שמעון מותר לטלטל בשבת כל דבר שניתן לאכלו בדוחק, או האדם עצמו ואפילו אם רק הכלב יכול זה כבר מתיר את הטלטול בשבת. שכן מוקצה זה רק דבר שאין בכלל מה לעשות עמו. שכן רבי שמעון חולק על בריתא זו, וסובר שמותר לטלטל גם דג טפל, וזאת משום שהכלבים יכולים לאכלו כמות שהוא, זה כבר מוריד ממנו שם מוקצה.

הרשב"א אומר שגם לפי רבי שמעון יש איסור לטלטל בשר אפילו שראוי לכלבים אם לא נועד ולא עומד לכלבים, כל המחלוקת היא אם מותר לטלטל בשר שאדם לא משאירו בביתו, כגון בשר רעיל שרק חיה יכולה לאכלו על זה אמר רב חסדא שזה נקרא מוקצה. כי אם כלבו יאכל מזה הוא ימות הרי שלא חפץ בבשר כלל, והוא רוצה להוציאו מביתו, זה נקרא מוקצה לפי רב חסדא. אך הבשר הרגיל גם כשאינו מבושל אינו מוקצה לכו"ע שכן הוא נועד לאכילת החיה. שכן אם הבשר נועד לאכילת דבר חשוב יותר כגון אדם או באופן שהאדם עצמו נהנה יותר מהבשר כאשר הוא מבושל, אפי' שכעת יכול לאכלו חי כמות שהוא זה עדין לא מתיר לטלטל גם לא לר"ש שההלכה כמותו 3.  א"כ הבריתא היא כשיטת רבי שמעון שגם הוא סובר שדג חי למרות שראוי לאכילת כלבים כיון שיש לו יעוד חשוב יותר זה נקרא מוקצה, ובשר חי מותר בטלטול כיון שראוי לבהמה, וזה נחשב כשימוש לכתחילה, שלא יורד בחשיבותו מאכילת אדם. 

לפי הרשב"א יוצא שבזמננו שנראה שאין נותנים בשר חי מהבשרים הרגילים הנמצאים בכל בית לבהמה, והיעוד של בשר רגיל שנמצא במקררים ובמקפאים הוא רק בשביל אכילת אדם, ולאחר בישול, אסור לטלטל שום מאכל שאינו מבושל בשבת גם לשיטת רבי שמעון. 

ג'] להלכה השו"ע פסק בסימן ש"ח סעיף ל"א שבשר חי מותר בטלטול כיון שראוי לאכלו חי. ובסעיף ל"ב כתב שדג טפל אסור בטלטול. הט"ז שם בס"ק כ' נוקט שאין כל איסור לטלטל בשר שראוי לאכול חי, לא מבושל וללא מלח, כיון שראוי לתנו לכלבים לא אכפת לנו מה שאין רצונו לתנו לכלבים מה שזה ראוי לאכילת כלבים כבר מספיק בשביל שלא יקרא מוקצה. וכן אם זה ראוי לאכילת אדם ע"י הדחק. שכן לפי רבי שמעון שההלכה במוקצה כמותו מותר לטלטל כל דבר שיש בו איזשהו שימוש ואפי' שימוש שאינו שכיח מתיר את בטלטול. וכשיטת התוס' והר"ן. ולפי דבריו בשר ודגים שאינם מבושלים מותרים גם בזמננו בטלטול, שכן סוף סוף ראויים לאכילת כלבים.

המגן אברהם שם בס"ק נ"ו אומר שאין כל התר לטלטל בשר לא מבושל ההיתר שזה ראוי לכלב עדין לא מתיר לטלטל את המוקצה בשבת. וגם אין זה ראוי לאדם לאכילה, ורק מין אחד (בר אוזה) שמאוד רך מותר בטלטול.כיון שראוי לאכילת אדם לכתחילה גם כשהוא חי.וכשיטת הרשב"א שגם כאשר הבשר ראוי לאכילה ע"י הדחק אין זה מתירו בטלטול גם לשיטת רבי שמעון. ולפי דבריו לטלטל בזמננו בשר ודגים שאינם מבושלים הם מוקצה גמור.

המשנה ברורה שם בס"ק קכ"ה כתב שבמקום הדחק יש לסמוך על המקלים ולטלטל את הדברים שאינם מבושלים. הביאור הלכה ד"ה דחזי לאומצא ביאר את הדין שכתב במשנה ברורה  שבמקום הדחק מותר לטלטל את הבשר גם כשהוא חי ולא מבושל לפי הט"ז בגלל שראוי לכלבים זה כבר מתיר את הבשר בטלטול וגם בגלל שיכול לאכול את הבשר כך כמות שהוא "חזי לאומצא", אך אם אין אפשרות לאכול את הבשר כמות שהוא הביאור הלכה 4 לא מתיר בגלל טעם הט"ז שראוי לכלבים. א"כ יוצא שלפי הביאור הלכה כהיום שאין שום אדם אוכל בשר, עוף, או דג חיים אין כל התר לטלטלם.

אלא שלפי הרעק"ג ניתן למצוא פתרון להתיר טלטול של דברים אלו שכן רעק"א אומר בתחילת סימן שח' שאדם יכול להחליף את היעוד של השימוש בדבר באמצע השבת. שם מדובר על מוקצה מחמת חסרון כיס שאדם יכול בעיצומה של השבת להתירו בטלטול וזאת ע"י שיחשוב שכבר אינו מקפיד כל כך על הכלי, והוא כבר מותר בטלטול, וגם כאן רעק"ג כתב שיוכל בשבת להחליט שחפץ לתת בשר זה לכלבים, ויתיר את המוקצה בטלטול. אך הבשר באמת צריך להיות ניתן  לפני הכלבים. 
הגאון מוילנא בביאורו על השו"ע כתב שכל בשר מותר לטלטלו בשבת לכו"ע כיון שראוי לאכלו חי, וגם אם אינו ראוי לאכלו חי, ראוי לתנו לכלבים ולפי רבי שמעון מותר לטלטלו.

בשו"ת שבט הלוי חלק ג' סימן כ"ט כתב שבמקום הפסד גדול ניתן לסמוך על שיטת הראשונים שעצם היות הבשר ראוי לכלבים כבר מתירו בטלטול.  ובספר "חוט שני" חלק ג' סימן ס"ג כתב שההיתר שראוי לאכלו חי קים גם היום, וכיום מה שלא אוכלים אותו הוא רק מטעמי פינוק וכד' אך הוא ראוי לאכלו גם כיום חי וזה מתירו בטלטול.ובספר מאור השבת בספו מובא מכתב מהגרש"ז אוירבך זצ"ל שהתיר לטלטל בשעת הדחק בשר עוף משום שבגמרא כבר כתוב מפורש שראוי לאכלו חי.

ובספר אורחות שבת חלק ב' פרק 19 בהערה קנז דן בדבר באריכות וחידש סברא להתיר כיום את הבשר והדגים שאינם מבושלים בטלטול, שכתב שכהיום רגילים בני אדם לתת לכלבם את מיטב המזון, ולא ימנעו מלתת להם בשר שראוי לאכילת אדם, ואינו כבזמן הגמרא שהיו מאכלים הכלבים רק בפסולת, לכן מותר לטלטל את הבשר והדגים הטפלים אף לשיטת המגן אברהם. שכן אצל המגדלים כלבים זה שימוש לכתחילה, וא"כ אף למי שאין מגדל כלבים מותר כיון שמצוי שימוש זה בבשר בשבת, וזהו שימוש של לכתחילה. ומכוח סברא זו התיר שם בשעת הדחק. [כאשר המקפיא הפסיק לפעול ויש שם כמות רבה של קפואים נראה שזה נקרא שעת הדחק שמותר לקחת את המאכלים למקפיא אחר.]

1 בזמנם היו שאכלו בשר כמו שהוא ללא כל בישול
2 וקשה שהרי בגמ' לפני הבריתא הוזכר שלפי רבי יהודה אין כל התר לטלטל בשר חי בשבת
3 ובביאור מחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה יש לומר שנחלקו על שימושים של לכתחילה אך לא נועדו לזה, שכן שימושים שהם רק מתוך דוחק, אך אינם לכתחילה לפי הרשב"א גם רבי שמעון סובר שהם מוקצה.
4 הביאור הלכה שם אסר בטילטול רוטב שאי אפשר לאכלו ללא בישול,  למרות שכלבים יכולים לאכלו ללא בישול

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18365391

אתר השבת