הקושי בהקמת המשכן

על הכתוב (פרשתנו מ, יז) "ויהי בחודש הראשון . . באחד לחודש הוקם המשכן" נאמר במדרש תנחומא (הובא ברש"י) "אמר משה לפני הקב"ה, איך אפשר הקמתו ע"י אדם? אמר לו עסוק אתה בידך, נראה כמקימו והוא נזקף וקם מאליו, וזהו שנאמר הוקם המשכן, הוקם מאליו".

וצריך להבין, הלוא בשבעת ימי המילואים היה משה מעמיד ומפרק את המשכן בכל יום (רש"י שמיני ט, כג. מתנחומא), והרי לא היה אדם יכול להקימו, מכובד הקרשים, ואיך הצליח משה להעמידו בכל אותם הימים?

אלא, מבאר הרבי, ודאי יש אפשרות לבני אדם להקים את המשכן (וכפי שמצינו שבנ"א הצליחו לבנות אפילו 'עיר ומגדל וראשו בשמים' – נח יא, ד), אלא הדיוק הוא שלא יכל אדם להקימו – כלומר אדם יחידי! ובציווי מלאכת המשכן נאמר "והקמות את המשכן – בלשון יחיד – כמשפטו אשר הראת (רק למשה) בהר".

אבל כל זה הוא רק ביום הקמת המשכן, שהוא היום השמיני, משא"כ בשבעת הימים שקדמוהו לא היה את הציווי 'והקמות'* ומטרתם היתה רק לחנך את אהרן ובניו לעבודה, וממילא מובן שמשה יכל להקימו בעזרת אנשים נוספים, כשם שהלויים הקימוהו במדבר בכל החניות – ללא צורך בנס.

ההוראה מזה: לפעמים יכול אדם לעבוד את ה' בכח עצמו, אבל כדי שתהיה השראת השכינה – כפי שהיה ביום השמיני – צריך את הסיוע ממשה רבינו; חכמי הדור עיני העדה, כי דוקא להם יש את הכח מלמעלה ל'הקים' את המשכן שבכל אחד ואחד.

 

 

 

שבת שלום וחודש טוב!

 

*) לדעת רש"י, ודלא כשיטת הרמב"ן (מ, ב) שגם על העמדת המשכן בז' ימי המלואים הי' ציווי מיוחד, ולשיטתו י"ל שגם בימים אלו היתה נתינת כח מהקב"ה, וגם זה נכלל במה ש"הוקם מאליו" וק"ל.

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יא, פקודי ג (ע' 181 ואילך). חלק מהעיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' פא.