למה לעשות רעש?

בפרשתינו מצווה התורה לשים פעמונים על מעיל הכהן הגדול, ואז "ונשמע קולו בבואו אל הקודש". וצריך להבין, מה כל כך חשוב שיישמע צלצול ורעש בבואו אל הקודש, הרי בד"כ כתוב להיפך: לא ברעש ה' אלא 'בקול דממה דקה' (מ"א יט, יא-יב), וכפי שרואים אצל הכה"ג עצמו שביוהכ"פ נכנס לפני ולפנים בבגדי לבן ללא הפעמונים!*

אלא, מבאר הרבי: כאשר יהודי הוא צדיק, נעשית עבודתו ללא 'פעמונים' אלא בהשקט ובטח, אבל מתי שיהודי מתבונן בכך שהוא התרחק מהקב"ה – אז הוא מתעורר בקול רעש גדול לברוח מהמצב הזה והנשמה שלו 'צועקת'!

– וכפי ששאלו פעם את הבעש"ט מדוע חסידים נוהגים להתנועע בעת תפילתם, וענה, שזה כמו אדם הטובע בים ועושה תנועות שונות וצועק בקול כדי להנצל, שבודאי אין אף אחד לועג לתנועותיו וצעקותיו –

עפ"ז מובן, שכאשר הכהן-גדול נכנס אל הקודש כשליח של עם ישראל – היה עליו 'להכניס' עמו את כל נשמות ישראל, גם את אלה שהם בבחינת 'פעמונים' שרחוקים מאלקות והם ב'שולי המעיל'! [ומה שביוכ"פ נכנס ללא הפעמונים – כי ביוכ"פ כל ישראל דומים למלאכים ודבקים בקב"ה].

זוהי תשובה לאלה השואלים: אמנם חשובה מאוד העבודה של הפצת היהדות, אבל מדוע 'לעשות רעש'; לצאת לרחוב ולהכריז שיהודים יניחו תפילין וכו', והתשובה על כך: אנו נמצאים ב'עקבות משיחא' – שולי המעיל, וממילא העבודה היא דווקא באופן של 'פעמונים', כי הכניסה של יהודים כאלה אל הקודש באה דוקא מתוך ה'רעש' של עבודת התשובה כנ"ל, וכך נתגבר על 'קול המונה של רומי' ונביא את הגאולה!

 

שבת שלום!

 

*) הרמב"ן מסביר, ש"הבא בהיכל מלך פתאום חייב מיתה" וצלצול הפעמונים הוא כ"נטילת רשות" להכנס ולעבוד [והסיבה שביוהכ"פ אינו זקוק לנטילת רשות – כי ביוהכ"פ מגלה הקב"ה את מעלת ישראל "שלא הצריכן הכתוב לשליח" ולכן אין הם זקוקים לפעמונים "להשמיע קול כאדם ששולח שליח להודיע שהוא בא"].

לפי פירוש זה יוצא ש'ונשמע קולו" של הפעמונים הוא הקדמה לעבודה בלבד, אולם, כיון שכל פרט בעבודת הכה"ג הוא מדוייק והפעמונים השמיעו קולם גם בשעת העבודה ממש – משמע מזה שיש עניין ב'פעמונים' לעצם עבודת הכה"ג ג"כ.

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טז תצוה שיחה ב'.