movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

היום פורים קטן: מה עושים היום?

היום פורים קטן: מה עושים היום?


הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א


היום לא נופלים אפיים ולא אומרים מזמור "יענך ה' ביום צרה". בשבת הקרובה, "פורים קטן דמוקפין", לא אומרים "צדקתך" ו"אב הרחמים" (יעויין בפרמ"ג מ"ז קל"א סקט"ו). בימים אלו לא אומרים "על הניסים", כי לא קוראים בהם את המגילה (מג"א תרצ"ז א'), אך אם אמר בטעות- לא מחזירים אותו, כי הוא "מעין המאורע" וישנו "שם פורים" גם על פורים- קטן (שעה"צ שם בשם חמד משה), וה"יפה ללב" כתב שמכל מקום ראוי לומר בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים" וכו' עד "בימים ההם בזמן הזה".

ישנם שתי דעות בראשונים, האם חייבים במשתה ושמחה בפורים קטן. וכך פסק הרמ"א, בהלכה האחרונה ב'אורח חיים': "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף), ואין נוהגין כן, ומכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים; וטוב לב משתה תמיד (משלי ט"ו, ט"ו)".
ב'לוח דבר בעתו' של ידידי הגר"מ גנוט שליט"א כותב בשם רבנו מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שלמרות שזריזין מקדימין למצוות, אך אין ענין להרבות בסעודה בליל פורים קטן, כיון שגם הסועד סעודת פורים בליל פורים אינו יוצא ידי חובה, כפי הנפסק בשולחן ערוך (סי' תרצה).

ה'לקט יושר' (עמוד קנט) כתב שרבו התרומת הדשן נהג להכין לפורים קטן תבשיל נוסף, וגם אכל תאנים לכבוד היום. הגר"ח פלאג'י זצ"ל (מועד לכל חי, סי' לא, רב) כותב שיש לאכול בשר בפורים קטן, אך כשפורים קטן ביום שישי, כמו היום, לא ימלא את כרסו, מפני כבוד השבת. ה'שערי תשובה' כותב ש" בחנוכה נוהגין לומר זמירות ותשבחות בסעודת שמרבים בהם ואז הוי סעודת מצוה, ומשם נלמד לכאן גם כן, שכשירבה קצת בסעודה לצאת ידי המחמירים יש לנהוג לומר זמירות ותשבחות, שאז בודאי הוא סעודת מצוה".

הגה"ק בעל "מנחת אלעזר" ממונקאש (בנימוקי או"ח תרצ"ז, הובא בקונטרס "טוב לב משתה תמיד") תמה מדוע גדולי האדמורי"ם ערכו "טיש" וסעודה גדולה בשושן פורים, אך לא ערכו סעודה בפורים קטן. הוא מפלפל בעניין כיד ה' הטובה עליו וכותב בין השאר שיתכן שכיון שבכתבי הקדוש האריז"ל לא נמצא שום רמז של הסבר על "פורים קטן", לכן לא החמירו לעשות סעודה גדולה כמו בשושן פורים, ורק סעודה קטנה ערכו, כדי לצאת גם דעת חומרת דברי הרמ"א. (ומדוע בכתבי האריז"ל לא נזכר עניין "פורים קטן"? ה"מנחת אלעזר" מעלה אפשרות מציאותית. רבי חיים ויטאל זי"ע למד אצל האריז"ל רק שנתיים ומשנתיים אלו רשם וכתב את הים הגדול של כתבי הארי החי. ואולם בשנתיים אלו לא היתה שנה מעוברת...). ואולם ה"מנחת אלעזר" עצמו נהג לערוך שולחן בפורים קטן ולשורר "שושנת יעקב". בקונטרס "טוב לב משתה תמיד" מביא שאצל הרה"ק רבי מרדכי מנדברונא זצ"ל הדליקו נרות רבים בפורים קטן ושמחו, והרבי מנדבורנא אמר לתלמידיו ש"יום זה הוא גדול ונורא ויש הארה גדולה בעולמות העליונים". ומה עשה רבנו החתם סופר בפורים קטן?- הבה ונקרא את דבריו:  ו... "סיימנו מסכת נדה בעזה"י בישיבה הרמה בק"ק מ"ד יום ג' פורים קטן בשמחה רבה לפ"ק, עם תלמידים הגונים אלופים ומסובלים, לקבל טהרה וקדושה עלולים, בסולם העולה בית אל המה עולים"...


רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל מסביר שאמנם את מעשה התגלות הנס בפועל מציינים בפורים באדר ב', אך "שורש המצוות בלב" שייך גם באדר א', "כיוון ששניהם בשם "אדר" נקראו". לדבריו, גם בפורים קטן שבאדר א' הגיע זמן מחיית עמלק, שכתוב בזוהר הקדוש, שמחייתו היא גם בלבבו של כל יהודי, האמור למחות את יצרו הרע, וממילא פורים קטן הוא יום של "משתה ושמחה וטוב לב", משתה ושמחה בתוככי הלב פנימה, בו ניתן לתקן את ה"לב כסיל בשמאלו". הוא מדגיש שגם עניין נתינת משלוח המנות נועדו בכדי לחבר בין כל היהודים, להיותם כאיש אחד בלב אחד. ואף שלמעשה תיקנו להעניק משלוח מנות אחד לשני בפורים שבאדר ב', אך גם בפורים קטן צריכים לאחד לבבות ולחוש שכולנו נסיכי הכתר, בני הקב"ה, ובכך נזכה ל"ליהודים היתה אורה- זו תורה", תורה שניתנה בסיני, כשכולנו היינו כאיש אחד בלב אחד. 

-- כולנו מכירים את המשפט ש"לא כל יום פורים". אך מדוע, בעצם, שלא נחגוג פורים פעמיים, גם באדר א' וגם באדר ב'??

חז"ל במסכת מגילה (ו,ב) משיבים על השאלה. במגילת אסתר נאמר לעשות את ימי הפורים "ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה". כך שאנו חוגגים פורים רק פעם אחת, כבכל שנה בה חוגגים רק פעם אחת. ונחלקו בגמרא האם פורים חל באדר ראשון או שני, האם "אין מעבירין על המצוות" ולכן עושים אותו באדר א', או ש"סומכים גאולה (גאולת פורים) לגאולה (גאולת פסח)" וחוגגים באדר ב'. 

החתם סופר (שו"ת או"ח ר"ח) כותב לנו דבר מופלא, שירומם בעינינו בודאי את "פורים קטן". לדבריו, עיקרם של ימי פורים הם מהתורה (כי אם על יציאת מצרים, בהם יצאנו מעבדות לחירות אנו צריכים להודות להקב"ה ולכן אנו חוגגים את חג הפסח, הרי שבפורים, בו ניצלנו ממוות לחיים, בוודאי שעלינו לחוג את היום), וכדי לצאת את מצות הזכרון לנס מהתורה, מציינים את "פורים קטן" כימים האסורים בהספד ותענית, ובזאת יצאנו ידי חובת ציון הנס מהתורה. ולאחר שכבר יצאנו ב"פורים קטן" את עיקר זכר הנס, אנו חוגגים בפועל, מדברי קבלה, את מצוות הפורים בחודש אדר ב', כדי לסמוך באדר ב' את גאולת פורים לגאולת פסח. 

-נחלקו הראשונים האם לאחר שקובעים את השנה לפי לוח קבוע ומסודר (ולא מעברים את חודש אדר א' בעיצומו של החודש), האם ניתן להספיד ולצום ב"פורים קטן". השולחן ערוך פוסק שי"ד וט"ו אדר א' אסורים בהספד ותענית, וישנם הסוברים שמותר לצום ולהתענות בימים אלו, ואילו הרמ"א כתב שהמנהג שלא צמים ומספידים בימים אלו. 

הגמרא קובעת שאין הבדל בין "פורים גדול" ל"פורים קטן" כי אם לגבי קריאת המגילה ומתנות לאביונים, אך שני הפורים אסורים בהספד ובתענית. לפי חלק מהראשונים עלינו לשמוח ולערוך משתה ושמחה גם ב"פורים קטן", וכפי שנהג רבינו יחיאל מפריז. ולפי "ראשונים" אחרים, אין חיוב משתה ושמחה בי"ד וט"ו באדר א', כי הרי חז"ל אמרו שב"פורים קטן" לא עושים מספד ותענית, אך הם לא אמרו שעלינו לחגוג במשתה ושמחה. 

הרמ"א פסק ש"יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון, ואין נוהגים כן, ומכל מקום ירבה קצת בסעודה, כדי לצאת ידי המחמירים, וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד ". כך, במילים אלו, מסיים הרמ"א את חיבורו על "שולחן ערוך" חלק "אורח חיים".

החיד"א כותב ב"ברכי יוסף" שהרמ"א השתמש בכוונה בלשון זה של "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד". כי הרמ"א פתח את חיבורו במילים "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד ", והוא סיים את חיבורו ב"וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד ". וה"ברכי יוסף" כותב שאלו הם "שני התמידים" של הרמ"א... ה"שערי תשובה" מסביר שהרמ"א רמז לנו שהמילים "משתה טוב" הם בגימטריא "אדר ראשון". ונחלקו האחרונים האם נוהגים לחגוג מעט במשתה ושמחה רק בי"ד אדר א' או גם בט"ו באדר א' והאליה רבה הסביר שהרמ"א הדגיש ש"טוב לב משתה תמיד", כדעת הלבוש, הסובר שצריכים לחגוג מעט בשני הימים, גם בי"ד וגם בט"ו. 

הר"ן כותב שלמרות שהיו ראשונים שערכו משתה בפורים קטן, אך אין צורך לשלוח משלוח מנות ביום זה, כי משלוח מנות דומה למתנות לאביונים. אך הכתב סופר כותב שלולי דברי הר"ן נראה היה שמשלוח מנות שייך לסעודת המשתה, ואם עושים משתה ביום זה, צריך גם להנות את האחרים. לאור זאת כתב ה"כתב סופר" שזהו סיום הרמ"א: "וטוב לב"- שאין ליבו רע מלהנות אחרים, "משתה תמיד"- ועושה גם משתה וגם שולח משלוח מנות, ככל חומרות הפוסקים. והערוך השולחן כתב כך: "וכתב הרמ"א שמכל מקום ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים וטוב לב משתה תמיד. כלומר, שעיקר עבודת ד' הוא בשמחה, ולכן כשכוונתו לשם מצוה היא משתה ושמחה של מצוה".
  
----- ושנהיה בשמחה!!! 

(חלקו המרכזי של המאמר פורסם ע"י הכותב השבוע ב'יתד נאמן')

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: רינה בת עליזה פרומה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18350759

אתר השבת