סיפר הגה"ח הרב קריספין

בשנת תש”מ זכיתי להכנס ליחידות אל כ”ק אדמו”ר מלובביץ . הרבי ביקש ממני שאספר לו איזה דבר מהבבא סאלי. וסיפרתי לו את הדברים דלהלן: 

“כאשר הגיע הצדיק לגור בארה”ק בשנת תשכ”ד, היתה תחילה ישיבתו בעיר יבנה אצל חתנו הצדיק רבי אברהם אבוחצירה זצ”ל. בעיר זו היה כולל אברכים, וראש הכולל היה גאון גדול ובעל יחוס חשוב, מזרעו של הגאון מוילנא. ראש הכולל ביקש ממני, שאסדר לו פגישה עם הבבא סאלי. נכנסתי אל הצדיק ואמרתי לו שראש הכולל רוצה להכנס אליו. הוא נכנס והצדיק התיחס אליו בכבוד גדול וציווה להגיש מיני מזונות ומשקה לאמירת לחיים. 

“אינני יודע איך הגיעו הדברים לנושא הבעל שם טוב והגר”א, אבל בין דיבור לדיבור אמר ראש הכולל אל הצדיק בסגנון של ביטול: “אין מה להשוות את הבעש”ט לעומת גדלותו של הגאון מוילנא בנגלה”. הבבא סאלי שמע והתרגז מאד, ואמר לו: “מי אתה שתכניס עצמך בנושא כזה להכריע בין הגדולים הללו?! אני יודע מיהו הבעש”ט! ועכשיו קום ותצא מכאן, אינני רוצה לראות אותך על ידי”. 

 

“הייתי עמם בחדר במשך כל השיחה, וכשהצדיק התרגז יצא ראש הכולל, ואני יצאתי אחריו מרוב בושה, שגרמתי לכל זה ע”י שסידרתי לו את הפגישה. כשיצאנו אמרתי לו “איך נכנסת ללוע הארי ודיברת בצורה כזו?” אני התביישתי לחזור לבבא סאלי, הייתי בחדר עם הדוד רבי אברהם המרא דאתרא, ופתאום בא הבבא סאלי שחיפש אותי ויבקש שאכנס אליו. כשבאתי לחדרו, אמר לי: “מה עשית לי? הבאת אלי איש שמדבר כנגד הבעל-שם-טוב?” והוסיף: “אתה תראה - אם מחר ישאר הכולל הזה ביבנה אני אינני בבא סאלי”. יצאתי וסיפרתי את זה לרבי אברהם זצ”ל, עיניו זלגו דמעות מרוב צער, ואמר: “מה נעשה בלי הכולל?” ועניתי לו: “הבבא סאלי יודע מה שהוא עושה”. 

 

“כמובן שהצדיק לא דיבר על זה עם אף אחד, וגם אני לא סיפרתי לאף אחד את המקרה. אבל עובדה היא, שלמחרת בבוקר קרא ראש המועצה של יבנה לראש הכולל, ואמר לו: “קבלתי הודעה שמפסיקים ממשרד הפנים את התקציב עבור האברכים”. באותו היום הכולל כבר לא היה שם! 

 

לאחר איזה זמן קרא הצדיק לחתנו רבי אברהם, ואמר לו שיארוז את חפציו, כי הוא עוזב את העיר הזו, ואחר כך עבר לגור באשקלון. 

 

“את כל הסיפור הזה סיפרתי לרבי כאשר הייתי ביחידות. הרבי הקשיב קשב רב, ואחר כך פרס את שתי ידיו הקדושות ואמר לי בהתרגשות: “כך היה? יש לך סיפורים כאלו ואתה שומר אותם לעצמך?!” 

זכותו תגן עלינו אמן