movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

האם יתכן שהמן היה... חייב במצוות?

האם יתכן שהמן היה... חייב במצוות?
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

אנו עומדים מספר ימים לפני פורים, וגם אנו, כמו אבותינו בימים ההם בזמן הזה, מצפים לניסים. בעוד שבימי מרדכי ואסתר רצו להשמיד את גופינו, רוצים כעת,
והפעם דוקא יהודים ולא עמלקים, לפגוע בנפשותינו, בתורתנו ובטהרתנו. והקב"ה יעזרנו שנזכה לראות ישועות גדולות כבר בקרוב. כהכנה לשבת זכור ולפורים, יום ה"ליהודים היתה אורה"- זו תורה", נפנה להביט בנושא מרתק ומעניין, וננסה לשפוך אור על השאלה, התמוהה והאבסורדית לכאורה, האם המן הרשע נחשב לפי ההלכה ליהודי.
-היתכן? כיצד נשמע כדבר הזה?
-הבה ונקרא יחדיו.

הגמרא במגילה (טו, א-ב, וברש"י שם) מספרת לנו שבשעה שראה המן את מרדכי יושב בשער המלך, אמר 'כל זה איננו שוה לי', וזאת מפני שהמן מכר את עצמו לעבד למרדכי שנים רבות קודם, תמורת ככרות לחם.  במדרש אגדת אסתר (ה,ט) מסופר שבימי עזרא הסופר בנו היהודים את חומת ירושלים. באו השונאים והפריעו להם בבנייתם והוחלט לקחת צמד בוררים, אחד מקרב היהודים ואחד מהשונאים הללו. מרדכי והמן נבחרו להיות הבוררים והשנים יצאו לדרך. אך בעוד שמרדכי חישב היטב את לחם צידתו לדרך, אכל המן את מזונו בלי חשבון, עד שתמה מנת לחמו. המן ביקש ממרדכי שיתן לו לחם לאכול, אך מרדכי סירב בתחילה, עד שלבסוף נאות, בתנאי שהמן ימכור לו את עצמו לעבד. המן הרשע הסכים והשניים כתבו את שטר המכירה על סנדלו של מרדכי, ונכתב בו ש"המן האגגי עבדו של מרדכי היהודי, שנמכרתי לו בעד ככר לחם".

בילקוט שמעוני (רמז תתנו) מסופר הדבר באופן מעט שונה, כך: "פעם אחת נתן המלך ממון ושיגרם בראשי גייסות לכבוש את המדינה. נטל המן ממון שלו ואכלו, ולא נשתייר לו ממון. כשבא להוציא על בעלי מלחמה לא היה בידו כלום. אבל מרדכי חצי של ממון היה בידו. בא המן אצל מרדכי, אמר לו: "הלויני ממון זה שבידך". אמר לו מרדכי: "אין אני מלווך אלא אם כן תמכור את נפשך לי לעבד". קיבל המן על נפשו והלווהו וכתב לו".
כעת ראוי שנבין, שהרי כולנו יודעים שהמן היה עמלקי, ואם כן  מדוע מרדכי  האכיל את המן האגגי מזרע עמלק, ולא נתן לו לרעוב, והיה מקיים בכך מצות מחיית עמלק על ידי הרעבתו??

לדעת הרמב"ם (סהמ"צ סוף מ"ע), מחיית עמלק היא מצוה המוטלת על כלל הציבור ולא על כל יחיד ויחיד מישראל, ולפיכך מובן היטב שמרדכי, שהיה אדם בודד, אינו חייב להרוג עמלקים לבדו. אך דעת ספר החינוך (מצוה תרד) שהיא מצוה המוטלת על כל יהודי בפני עצמו, ואם כן, מדוע האכיל מרדכי את המן ולא נתן לו למות ברעב?

הדברים יובנו לפי יסוד האחרונים (ראו במלבי"ם שמואל טו,יט, בביאור הגרי"פ לרס"ג ח"א ס', בס' ויאמר שמואל סימן מט, ובמקומות נוספים), שכל יהודי צריך להרוג עמלקים, רק כאשר על ידי כך ייהרגו כל העמלקים בעולם. אך אין חובה להרוג עמלקי אחד, כאשר ישנם עוד אלפי עמלקים אחרים. ואם כן, לא היה למרדכי ענין לדאוג להמית ברעב עמלקי אחד, כאשר ישנם עמלקים רבים אחרים, ואם סבר שירוויח בכך שהמן יהיה עבדו, היה יכול להאכילו.

ובכלל עלינו לזכור שישנם דעות רבות שלא חייבים למחות את  עמלק כאשר אין עדיין מנוחה מכל האויבים מסביב, (דעת רש"י סנהדרין כ,ב והרמב"ן בסוף פרשת בשלח), ולפי ספר החינוך, חייבים ללחום בעמלק רק כאשר עם ישראל יושבים על אדמתם, ולדעת הרמב"ן והיראים, מוטלת  המצוה רק על מלך ישראל.
כפי שראינו, הילקוט שמעוני סיפר לנו שהמן הרשע נאלץ ללוות ממון ממרדכי כדי לכלכל את חיילי הגדודים שעמדו תחת פיקודו, ולא שהמן בעצמו היה צריך לאכול.  ואם כן נוכל להסביר שמרדכי סייע להמן לצורך חייליו הרבים, ולא לצרכי המן בעצמו.
***********
באוצר המדרשים (איזנשטין, אסתר, עמוד 59) מסופר סיפור עבדותו של המן באופן שונה לחלוטין, וכך מסופר שם: "מעשה שהיה מרדכי גולה עם הגולה והיה הולך בדרך והיה עמו המן הרשע ונרעב בדרך, ונשאל למרדכי ליתן לו לחם, ואמר לו: "בעבור ה' הגדול והנכבד, תן לי לחם", ונתן לו לחם. יום שני ביקש המן לחם בכל המחנה ולא מצא כי אם אצל מרדכי. אמר לו המן : "תן לי לחם כדי שאחיה". אמר לו מרדכי: "איני מצווה שאחיה אותך ואמית את עצמי". אמר לו המן למרדכי: "קנה את גופי". אמר לו מרדכי: "אקנה את ידיך בככר לחם". אמר לו המן: "קנה את חציי בשתי ככרות". קנה חציו בשתי ככרות, אמר לו מרדכי: "אכתוב על רגליך שטר בכתובת קעקע". אמר לו: "כתוב". כתב על רגלו שהמן בן המדתא עבד למרדכי, ובשביל זה הדבר נתקנא המן למרדכי, לכן נאמר "איש יהודי".

נשים לב שלפי גירסת סיפור זה, המן אומר למרדכי: "בעבור ה' הגדול והנכבד, תן לי לחם", ואנו מנסים להבין. ממתי המן הרשע משתמש בשם ה'? מה רצה המן להרויח בכך?

הרמב"ם (מלכים ו,ד) כותב שכאשר בני עמלק קיבלו על עצמם שבע מצוות בני נח והשלימו עם ישראל, לא נלחמים איתם. וביאר מרן החזו"א זצ"ל  שהרמב"ם סבר שכל מצות מחית עמלק היא דוקא בעושה מעשה עמלק, ובספרי ויאמר שמואל (סימן מט) ביארתי שביאור הדבר הוא שעל ידי קבלת שבע המצוות, יצאו העמלקים מגדר "אומת עמלק", שכל הגדרתה היא כפירה  בהקב"ה, ולכן לא הורגים אותם.

ואם כן, כולנו מבינים שהמן הרשע ביקש ממרדכי לחם, בהקדימו שהוא מבקש זאת "בעבור ה' הגדול והנכבד", ובכך גילה את דעתו שאינו כופר בהקב"ה ומקבל אמונתו, וממילא שוב אינו נכלל בחיוב מחית עמלק, ומשום כך נאלץ מרדכי להסביר לו שאינו נותן לו לחם משום ש"איני מצווה שאחיה אותך ואמית את עצמי". שהרי אנו מצווים להחיות גרי תושב שקבלו על עצמם את האמונה בהקב"ה ושבע מצוות בני נח, ולכן מרדכי הבהיר לו שאינו מאכילו, כי אז לא יישאר לו עצמו אוכל.
מורי ורבי מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר לי שכנראה מרדכי לא יכול היה להרוג את מרדכי, והוא נתן לו לאכול רק משום דרכי שלום. והסביר ידידי הרה"ג רבי מרדכי טישלר שכוונת מרן שליט"א היא שמצות מחיית עמלק אינה מתקיימת על ידי הרעבה, שהרי מרדכי לא יהרוג אותו בכך, אלא המן ימות מעצמו, ובמקרה כזה, בו מרדכי לא יקיים בכל מקרה את מצות מחיית עמלק,  שוב אם יש לו ענין להחיותו, יכול לתת לו לאכול.

ידידי הרה"ג רבי אהרן פרנקל ניסה להסביר שיתכן שמרדכי אמר להמן שמכיון והוא עמלק, אינו יכול לפרנסו. אך אם הוא רוצה שיאכילנו, אזי ביכולתו להימכר לו לעבד, ואז יהיה עבד ישראל, ואזי יהיה ניתן להאכילו...

והנה, שימו לב לדברים מופלאים, שכתב החתם סופר (בספרו תורת משה, בעניני פורים, פרשת תצוה). שפירוש הפסוק במגילה "כי הגיד להם אשר הוא יהודי", הוא  שכיון שהמן הוא עבדו של מרדכי, ועבד כנעני מהול חייב במצוות כאשה, אם כן המן עצמו נחשב ליהודי, כיון שהוא עבדו ודינו כישראל, ואם כן "אשר הגיד להם אשר הוא יהודי", הכוונה להמן עצמו, שהוא עצמו יהודי...

גם בשו"ת התעוררות תשובה (כרך ד' יו"ד סו"ס קלא) כתב שתלמידי מרדכי יכלו לספר להמן באיזו סוגיה הם אוחזים כעת, למרות שאסור ללמד נכרי תורה, כיון שהמן היה עבדו הכנעני של מרדכי, החייב במצוות כאשה, ולכן מותר ללמדו תורה...

אינני יודע האם דבריהם הם כפשוטם, אך בודאי כדאי לנו לדון ולפלפל בהם, שהרי התורה היא חיינו ומשוש שמחתנו, וכל אויבי התורה יכלו בעשן וייעלמו בתהום הנשייה, כפרעה ונבוכדנצר, כאנטיוכוס, כטיטוס וכהמן הרשע.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, שולמית בת בת שבע לבשורות טובות, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 17978970

אתר השבת