מעשה באשה שהיתה שומרת מצוות, אך לא נזהרה במצוות הפרשת חלה.
לימים הרתה האשה ומועד הלידה התקרב.
יום שישי אחד בקש ממנה בעלה לקיים את מצוה הפרשת חלה. ענתה האשה כי אין לה זמן, אך בעלה עמד על כך והאשה לשה בצק וקיימה את מצוות הפרשת חלה.

הגיע יום הלידה ובני הזוג הגיעו לבית-חולים. בדקו הרופאים את האשה ואמרו כי עדיין יש זמן עד ללידה ואז החליט הבעל ללכת לבית המדרש. 

תוך כדי לימודו, נרדם הבעל וחלם כי הוא נמצא בשמים והמלאכים מודיעים לו כי אשתו נמצאת בבית החולים ורוצים לדון אותה אם ראויה היא שיצילו אותה.
שאלו אותו: 

האם אשתך שומרת שבת? וענה - כן! "בהידור!" האם אשתך שומרת נדה ? ענה: "בודאי! לפי ההלכה". 
האם אשתך מפרישה חלה? נתבלל, אך מיד נזכר באותו יום שישי שביקש ממנה להפריש חלה ואכן הפרישה, וענה: "כן בודאי!" 

מיד לאחר מכן התעורר מתרדמתו ורץ לבית-החולים, ושם בישרו לו כי נולדה לו בת במזל-טוב. כמו כן נאמר לו, שהיה קושי גדול בלידה והאשה היתה בסכנה גדולה, ופתאום הכל הסתדר. 
התברר כי החלום היה ממש באותם רגעים של הקושי והסכנה.
מצוות הפרשת החלה היא שהצילה את חיי האשה.