מאמרים

המבקרת הלא צפויה והנס הרפואי

את הסיפור הבא סיפר מנהל ת"ת אהל תורה הרב זאב אשר לוריא שליט"א ועדים לו תלמידי חכמים מבני ברק.

במחלקה קשה בבית החולים תל השומר אושפזה אישה כבת חמישים במצב של ניוון גופני חמור, כשהופאים לא יודעים לאבחן את המחלה. אחרי חודשים של ייסורי איוב אמרו נואש והמצב הדרדר.

ערב אחד ניגשה אישה חרדית זרה אל דלפק האחיות ושאלה מי פה החולה הקשה ביותר. הצביעו על האישה האומללה. ליד מיטתה ישבו בני המשפחה שאינם שומרי מצוות.

"את רוצה להיות בריאה?" שאלה המבקרת הלא צפויה.

בני המשפחה הביטו באורחת בחוסר אהדה בולט, אך לא כך החולה, שידעה שאין מי שיכול להושיעה, רק הבורא.

"אני רוצה להבריא", אמרה.

האורחת המשיכה "את צריכה לעשות משהו בשביל זה. להקריב משהו".

"מה?" שאלה החולה.

"את מעשנת בשבת?"

החולה ענתה שכן.

"האם את מוכנה להפסיק?"

בני המשפחה לא עמדו במתח ופרצו בצחוק נבוך ורועם.

"אני מוכנה הכל בשביל להבריא!" נשמע כולה של האם.

"את מוכנה גם לכסות את הראש כמו שהתורה דורשת?" הפעם איש לא צחק. המתח היה רב.

"כן", ענתה החולה, ומשהו מתוך עיניה נצץ והבריק.

האורחת המוזרה הגישה מטפחת ראש לאם. "שימי על ראשך, ואל תעשני בשבת הקרובה! וה' ישיב לך בחסדו את בריאותך".

הילדים צחקו שוב במרירות למראה האם המיוסרת והמטפחת לראשה.

האורחת בירכה אותה בחום ויצאה.

עכשיו ניסו הבנים לשכנע את אמם "לצאת מהשטויות". כפיה דתית בלתי נסבלת להיטפל לחולה אנושה!

אך לא עברה שעה, והלא יאומן קרה. ה' התחיל להושיע!!!

זעקה רמה נשמעה "אני מרגישה זרם ביד השמאלית!" הרופא ביקש שהיא תזיז את היד, והיד זזה.

הכל עצרה את נשימתם. אחרי מספר דקות צעקה החולה שיש זרם ביד השניה, גם זו זזה.

הרופאים עמדו משתאים ליד מיטתה. צופים בכח הבורא וחסדו אל יראיו. הם ראו איך הרגליים חוזרות מעצמן לחיות. החולה יכלה כבר לדרוך על המרצפות. עוד באותו יום הלכה על שתי רגליה אחרי חודשים של ניוון הולך וגובר. בסוף השבוע שוחררה לביתה.

במוצאי שבת קודש הקרוב ערכה סעודת הודיה בבית החולים כשהיא מספרת על הנס ומה שקיבלה על עצמה, פורצת בבכי מדי פעם, וגוררת גם את המשתתפים לפרצי רגשות עזים. האישה שחזרה בתשובה שלמה מקווה שבני המשפחה יקריבו גם משהו בשביל ה', והרי ראו עין בעין את רחמנותו האינסופית על השבת אל חוקיו ומשפטיו הקדושים.