movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home יהדות תלמוד תורה "ללמוד שולחן ערוך כל אחד יכול. דרך הוראה אפשר ללמוד רק על-ידי שימוש"

"ללמוד שולחן ערוך כל אחד יכול. דרך הוראה אפשר ללמוד רק על-ידי שימוש"

"ללמוד שולחן ערוך כל אחד יכול. דרך הוראה אפשר ללמוד רק על-ידי שימוש"

כך אומר הגאון רבי מרדכי זקבך, רב ואב"ד שטרסבורג לשעבר, בשיחה מיוחדת ל"הנעשה והנשמע". "כל רב חייב להמשיך ללמוד על-מנת ללמד. דרך הוראה לא לומדים בסמינרים, אפילו לא בישיבות ובכוללים. צריך שימוש אצל מורי הוראה מובהקים" "עלינו לנהוג בדרך ארץ. לכבד כל רב, אפילו אם ההכשר לא כל-כך מקובל עליך. ואם יש הערה, אפשר וצריך להגיד" על עבודתו בשטרסבורג: "אני כבר לא לוקח על עצמי פרויקטים חדשים, רק עוזר מעט בדברים הקיימים "כל זמן שיש שם יהודים, חייבים להיות שם רבנים. יש מחסור חמור ברבנים" שיחה ופרופיל

שלמה קוק, הנעשה והנשמע, אב תשס"ז

 * בבקשה להתפלל לרפואת הרב מרדכי בן גיטל שליט"א בתוך שאר חולי ישראל *
 
בבית פשוט בארץ-הקודש, ברחוב נודע ביהודה במודיעין-עילית, יושב רב ואב"ד שטרסבורג עד לא מכבר, הגאון רבי מרדכי זקבך, ומצודתו פרוסה מעבר לים. זה כבר חמש שנים שהוא מתגורר בישראל, אבל אינו מסוגל להתנתק מהווי החיים בשטרסבורג. ליתר דיוק, הם, בני קהילתו ומעריציו, אינם מסוגלים להתנתק ממנו. אחת לכמה דקות, צלצול טלפון מפריע לשיחה הקולחת, והרב זקבך עובר לשיחה בצרפתית רהוטה. אפילו מי שאינם מכירים אותו בצרפת, יודעים כי הוא מתגורר כיום בקרית ספר. על חותמת הכשרות שלו כיום מופיע כיום הסימון "בהשגחת הרב מרדכי זקבך, ראב"ד שטרסבורג, כיום בקריית ספר". אם לא יכתוב "כיום בקריית ספר", אמנם לא יהיה זה שקר, ואף מדובר בפרט שולי. אך כזה הוא הרב זקבך: איש שלא יחרוג בכהוא זה מן האמת. "מבקשים ממני בצרפת להמשיך להיות פעיל, בעיקר בשחיטה", מספר הרב על פעילותו העכשווית בשטרסבורג. "היום אני כבר לא לוקח על עצמי פרויקטים חדשים, רק עוזר מעט בדברים הקיימים".

מדי כמה זמן אתם בשטרסבורג?

"אני נוסע בממוצע כל שלושה שבועות, כמובן בשיתוף-פעולה עם ממלא-מקומי הרב שמערלא".

24 שנים כיהן הרב זקבך כרב ואב"ד שטרסבורג שבצרפת. לפני כן, במשך 5 שנים, היה בקופנהגן בירת דנמרק, ומעט קודם-לכן החל את דרכו ברבנות במעבדת שעטנז בציריך.

שנים רבות 'כיהנתם' בשטרסבורג.

"24 שנים בשביל רב, זה לא הרבה..."

מדוע עזבתם?

"הגיע הזמן לעזוב, לכל דבר יש זמן... הילדים שלנו בארץ ישראל ב"ה. והאמת, גם בלי קשר לילדים רצינו לבוא לארץ ישראל. צריך לשאול שאלה הפוכה: איך מחזיקים כל-כך הרבה זמן בקהילה בחוץ-לארץ... זה קשה. מצד שני, כל זמן שיש שם יהודים, חייבים להיות שם רבנים. יש מחסור חמור ברבנים. כמדומני, באנגליה יש יותר, אבל ברוב הקהילות יש מחסור. אני נזכר בתקופה בה כיהנתי ברבנות בקופנהגן. אחרי שנתיים נכנסתי למורי ורבי מרן הסטייפלער זצ"ל. היתה שם קהילה חרדית והיו בעיות חינוך גדולות. הסטייפלער אמר לי: כדאי לך להישאר שם, כדי שאיזה יהודים לא ישכחו שהם יהודים, ולו רק למען המטרה הזו..."

הסכם מיוחד

הרב זקבך מגלה סעיף משמעותי בהסכם שחתם מול הקהילה בשטרסבורג, סעיף שיש בו מסר חד ונוקב לרבני הקהילות: שבעה שבועות חופשה מדי שנה. לשם מה התעקש הרב על הסעיף הזה?

"שבעה שבועות בשנה, הייתי נוסע לארץ או ללונדון, ל'שימוש' אצל מורי ורבי הרב חנוך (הייניך) פאדווע, אב"ד כדתיא בלונדון. כדי שאוכל להמשיך ב'שימוש' על אף המשרה. כך צריך להיות. כל רב חייב להמשיך ללמוד על-מנת ללמד. גדול שימושו יותר מלימודו. ללמוד כל אחד יכול, יש שולחן ערוך. אבל שימוש מורי הוראה מובהקים, אי אפשר ללמוד בשולחן ערוך. דרך הוראה לא לומדים לא בסמינרים, אפילו לא בישיבות ובכוללים. צריך שימוש אצל מורי הוראה מובהקים. "היה לי חדר שכור בלונדון, קרוב לבית-הדין. כל יום הייתי אצל הרב פאדווע. היה בא הקצב, היה בא הבעל-בית, היה בא הסוחר, כולם עם שאלות לרב פאדווע. הרב היה שואל אם הוא יכול לקרוא לרב צעיר לשמוע השאלה. לפעמים בא אדם עם שאלה פרטית, כמובן שאסור שמישהו ישמע את זה. אבל על-פי רוב היו שאלות שהיה אפשר שאשמע. כך ראיתי ולמדתי את השאלות ואת צורת הפסיקה. "בהזדמנות זו גם הייתי שואל שאלות שהיו לי. כמו למשל כל עוף שפסלתי, הייתי שומר את השאלה במקפיא אצלי בבית, וכשהייתי נוסע ללונדון הייתי מראה את זה לרב. כל יום חמישי הייתי נוכח באסיפת רבנים של כדתיא. היו דנים בכל-מיני שאלות בכשרות, בראשות רבי יוסף צבי הלוי דונר זצ"ל ויבדלחט"א הגאון רבי אלחנן הלפרין. זה היה ממש 'תשועה ברוב יועץ'. עוד בתקופת חז"ל, היו מתאספים כדי לברר שאלות. מצד אחד, לא לחרוג בכהוא זה מדעת-תורה, ומצד שני, לא להפסיד ממונם של ישראל שהרי דין פרוטה כדין מאה".

אתם מרגישים שהתקופה הזו, ב'כדתיא', העניקה לכם?

(מחייך) "ברור שזה נתן לנו, בלי זה לא הייתי יכול להיות רב באף מקום".

עבור הרב זקבך, זה כמו מובן מאליו.

היה לכם קשר עם קהילת חב"ד בשטרסבורג?

"היה לי קשר עם בית-ספר ליובאוויטש. זה בית- הספר היהודי הטוב ביותר שם, ושלחתי לשם את בנותיי ללמוד. נו, ואם הם רוצים בבית-הספר להגיד תהילים כל יום? שיגידו תהילים כל יום..."

אתם מכירים את הפעילות של 'מרכז רבני אירופה'?

"אני יודע שהם פעילים בבתי עלמין, בבתי דין, בגרויות. אפשר לראות את זה גם בעיתונים. יש להם שם טוב. יש לנו קשר תמידי עם הרב שמערלא ועם רבנים נוספים".

בשכנות עם הסטייפלער

הרב זקבך נולד בצרפת, לאביו, בוגר ישיבת טלז שבליטא, מהיחידים שעלו לפני 80 שנה מגרמניה לליטא. "אבא היה יצרן עוגיות", מספר הרב זקבך. "הוא השריש בנו אהבת תורה מגיל צעיר מאוד". הרב זקבך קם ממקומו לארון הספרים. כשהוא שב לשולחן הסלון, עיניו מאירות. בידיו, מחברת עתיקה משנת תרפ"ו. דפיה מתפוררים, עליהם כתב-יד מדהים. "אלו שיעורים וחבורות שאבא כתב על בבא-מציעא בישיבת טלז". בין המצוטטים במחברת הם החברותות של האב, הטלזע'ר ראש ישיבה, רבי שמחה וסרמן (בנו של הגה"ק רבי אלחנן וסרמן הי"ד) ועוד. התפוח, מסתבר, לא נפל רחוק מהעץ.

"בסוף תשי"ד עלינו לארץ, הלכתי ללמוד בישיבת פוניבז'", מספר הרב. "התחתנתי בארץ בשנת השמיטה תשי"ט, גרנו בבני ברק, בסמוך לדירתו של מרן הסטייפלער, בעל הקהילות יעקב, הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל. נכנסנו ויצאנו אצלו כמו שכנים. כל שמחה שהייתה לנו – ברית, בר מצוה ושלום זכר – הסטייפלער היה משתתף".

הרב זקבך היה ממתפללי מניין הוותיקין החשוב והמצומצם, בראשות הסטייפלער, שהתקיים בבית-הכנסת 'לדרמן', בו היו מתפללים בקביעות גאוני עולם: ראש הישיבה הגאון רבי ראובן פיין זצ"ל (חותנו של הרב צבי וייספיש ), הגאון רבי שאול ברזם זצ"ל (חתנו של הסטייפלער), הגאון רבי שמער'ל גריינימן זצ"ל ויבדלחט"א הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א (בנו של הסטייפלער) והגאון רבי חיים גריינימן שליט"א.

הימים היו ימי תשי"ט. בני-ברק היתה שונה לגמרי מזו שאתם מכירים כיום. "בני ברק היתה שוממה", מספר הרב. "פעם בליל שבת הייתי צריך ללכת מהבית, באזור שיכון חזון איש, לאזור ויז'ניץ ופשוט אבדתי בדרך... כל הדרך לשיכון ויז'ניץ היתה חולות ופרדסים, מלבד כמה בתים באזור 'לדרמן'. לבתים הללו קראו 'שיכון חזון איש'. לדרמן בנה דירה לחזון איש, אבל לא זכה. החזון איש נפטר לפני שהספיק לעבור לשם".

מה אתם זוכרים מהסטייפלער זצ"ל?

"יש הרבה דברים שעשו עלינו רושם. אני זוכר בעיקר את הניגונים שלו. מהחלון שלנו ראו ושמעו אותו שר זמירות שבת".

באחד מימי הפורים, זכה הרב זקבך להכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה. "התפללנו במניין הקבוע עם הנץ. אחרי הנץ, עשינו את הברית ומיד לאחר-מכן הסעודה. זכינו וכל המתפללים החשובים נשארו לברית. אחרי הסעודה, ניגש אליי הסטייפלער ביוזמתו ואומר לי: תגיד לרבנית (היולדת) שהיא לא צריכה לטרוח להכין לי השנה משלוח מנות. יצאתם ידי חובה בסעודה... מעבר לגדלות התורנית, 'המידות' של הסטייפלער... לחשוב על כוחות של יולדת... חבל על דאבדין. אנחנו מכירים 'גדולים', ובשעת מעשה לא יודעים ללמוד מזה כמו שצריך, לנצל את זה... היום אני משתדל להיוועץ בהגאון האדיר רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, ואף יש לי התכתבויות עמו, מתקופת שהותי בדנמרק".

כשרות בעלת-שם

בחזרה לשטרסבורג. כשרותו של הרב זקבך נודעת לשם ולתהילה, כולל גם בתחומים הרגישים של שחיטה ויין. אני מזכיר לרב, כי בצרפת שגורה אמרה: כי כאשר רואים חותמת של הרב זקבך מוטבעת על מוצר, לא שואלים שואלות. הרב זקבך מחייך. "חבל, אנשים צריכים לשאול שאלות", הוא אומר. "יש רבנים נותני כשרות ששואלים אותם, איך אתה עושה זה וזה. והם עונים בכוחנות: אתה לא רוצה לסמוך עליי, אל תקנה. אני גלוי, אומר את האמת. רב שרוצה לבקר ולראות במפעל שאני נותן הכשר, אני מאפשר לו בשמחה. גם אם הוא מבקש עוד פעם ועוד פעם, ויש לו הערות. אפילו אם מדובר ברבנים צעירים ממני. וכשהם שואלים על היתר כזה או אחר, אני עונה: זה הרב אלישיב התיר לי, זה רב אחר. צריך לומד דברים ברורים. אני גם מרבה להתייעץ רבות עם רבנים נותני כשרות אחרים. רב חייב לדעת להקשיב וללמוד כל הזמן".

רק רבנים? ואם יבוא אברך וישאל אתכם שאלות על מפעל תחת כשרותכם?

"אם זה אברך שנתון בהלכה ולמד יורה דעה, אז בשמחה. אבל יהודי שבקושי יודע הלכה, איך אפשר להסביר לו...

"מצד שני", ממשיך הרב זקבך," מהדברים החשובים ביותר בכשרות, זה לדעת לשתוק. "בכל תחום, רב רואה וחווה דברים. לא צריך לספר. גם אם מתייעצים עמי על מוצר לייבוא ממפעל בכשרות אחרת שאני מכיר, אני לא נותן פרטים. אני רק אומר מה דעתי".

באים להתייעץ עמכם גם על מוצרים ומפעלים שאינם בכשרותכם?

"כן, מתקשרים אליי לא אחת ממפעלים בארץ ישראל לשאול על מפעלים בשטרסבורג שמנהלים עמם משא-ומתן לייבוא מוצר, שואלים אם הם בסדר. אני נכנס ובודק בהרבה מפעלים. פעם מישהו שאל אותי, איך הכשרות הזאת והזאת נותנים לך להיכנס בכל מקום שלהם? אמרתי לו, רק בגלל שהם יודעים שגם אם אמצא משהו לא ראוי, אגיד להם את ההערה כדי שילמדו, אבל בחוץ לא אפרט מה הבעיה. "ההערות שלנו עוזרות לפעמים. היה מפעל שרצה להזמין בשר מסוים מהארץ. באתי לבדוק. בבשר, כידוע, צריכים חותם בתוך חותם,וראיתי שהאריזות אינן חתומות כדין. שאלתי את המשגיח שם לפשר הדבר. הוא אמר: אנחנו לוחמים על זה כל הזמן, שהחתימות יהיו כמו שצריך, אבל לא הולך לנו. אולי אם אתם תבקשו, הם ידעו שאתם מכהנים ברבנות מחוץ לאזור, תעזרו לנו בזה. אני אומר: צריכים לעבוד כולם ביחד, בלא מחלוקת. צריך לנהוג בדרך ארץ, לכבד כל רב, אפילו אם ההכשר לא כל-כך מקובל עליך, ואם יש הערה, אפשר וצריך להגיד. הדרך הפשוטה והישרה היא הדרך הקלה ביותר".

"זה לא מילים"

אפשר להגדיר את הקושי הגדול ביותר בעולם הכשרות הפורח של ימינו?

"פעם, בזמן תחילת ממסד הרבנות הרשמי, העבודה של הרבנות הייתה לדאוג שיהיה בשר ומוצרים אחרים כשרים לקהילה, בפורמט קטן. קל לפקח על פורמט קטן. היום, הכל מפעלים ענקיים, והשיקולים הם שיקולים אחרים, כלכליים. אם הרב יחמיר יותר מדי, יגיד לו בעל המפעל, זה הפסד גדול. לא פעם אני נתקל בשאלות זהות של בעלי מפעלים: כבוד הרב לא מבין, כל הידור זה עוד שעת עבודה למאתיים איש. עושים לחץ על הרבנים המכשירים. פעם, המטרה הייתה להאכיל את יהודי הקהילה. לחם, בשר, מוצרים כשרים אחרים, היום זה נהיה לחץ של הרווח וההפסד הכלכלי. איך אמר לי סוחר אחד? אם תמשיך ככה להחמיר, אני יכול לסגור את המפעל. זה לא מילים. במקרים כאלו אני אומר שלום ומפסיק לעבוד עם המפעל".

באמת? נתקלתם במקרים מן הסוג הזה?

"היו מקרים חמורים יותר. בא אליי יהודי למשרד ושאל אם אני יכול לתת הכשר על ביסקוויטים באיזה מפעל של גויים במדינה באירופה. הוא שאל אותי מה התנאים. אמרתי לו: ראשית, אני צריך לבוא, לראות אם אפשר לתת הכשר או שזה יותר מדי מסובך. הוא שאל שוב מה התנאים. אמרתי לו אחרי שאבדוק, אוכל לראות אם מספיק שאשלח כל פעם משגיח מטעמי, או שאני צריך לבוא כל פעם בעצמי. הפעם הוא היה תכליתי ושאל: התכוונתי מה התנאים הכספיים. אמרתי לו, תלוי בקושי של הדבר. זה מרחק נסיעה ברכבת של 24 שעות. בפעם הרביעית, הוא שאל בזה הלשון: מה השורה התחתונה, כמה כסף כבוד הרב רוצה כדי לתת לי הכשר בלי לראות המפעל לעולם? אמרתי לו, אדוני הנכבד, הנה הדלת. הוא אמר לי, כבוד הרב, קשה יותר לדבר איתך מאשר עם שר בממשלה... העדפתי לא לענות לו... לצערנו, במצב של היום יכול להיות שהוא מצא מישהו. מסתמא יש רבנים שמוכנים לתת הכשר בלי לבדוק, רחמנא לצלן..."

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב דב בן שושנה (קוק) שליט"א, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א הרב נחום אליעזר בן שרה מרים (רבינוביץ) שליט"א הדס בת אורה לרפואה שלמה, יוסף מרדכי בן תהילה שמחה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה לרפואה שלמה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19523032

אתר השבת


מאמרים אחרונים