movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home יהדות תלמוד תורה "מה שליבו חפץ"

"מה שליבו חפץ"

הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

"מה שליבו חפץ"

רבות ידובר על  שקידתו העצומה של רבנו מרן הגרי"ש אלישיב זי"ע, התמדתו המופלאה ושקיעותו העצומה בתורה, במשך כל חייו. מרן זצוק"ל יגע והגה בתורה הקדושה יומם ולילה, בסדרי לימוד קבועים ובלתי משתנים בעליל. 'סדר' רודף 'סדר', דף גמרא אחר דף גמרא, בשיטתיות, בעקביות, ללא הפוגה או מנוחה.

לכל לומד תורה באשר הוא ישנם שנים יפות של לימוד בהתמדה גדולה, אך הרציפות האין סופית הזאת, של מסירת כל הישות, במשך מסכת חיים שלמה ורצופה, ל'שירת בת השמים, התורה הקדושה', כלשון מרן החזו"א זללה"ה באגרותיו, היתה סמל ומופת עבור כולנו.

נוכל ללמוד, להפיק לקחים, במשך שנים, מדמות הנפילים המופלאה שחייה עמנו. ויתכן שהנקודה הבאה תהיה אף היא לימוד לקח ראוי בעבורנו, אותה נלמד מרבנו מרן הגרי"ש זצוק"ל.

--" אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ שנאמר "כי אם בתורת ה' חפצו". לוי ור' שמעון ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא. סליק ספרא. לוי אמר לייתו לן משלי, ר"ש ברבי אמר לייתו לן תהילים. כפייה ללוי ואייתו תהילים. כי מטו הכא "כי אם בתורת ה' חפצו" פריש רבי ואמר: אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ". (עבודה זרה יט, א).

מרן בעל הקהילות יעקב זצוק"ל הסביר- הבהיר להגרמ"מ שולזינגר זצ"ל, כמובא בספרו הנודע 'פניני מרן בעל הקהילות יעקב', את סוד הצלחת כמה וכמה גדולי תורה, דוקא בזמן 'בין הזמנים', בכך שאמר רבי הקדוש ש"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ". ואמר רבנו הסטייפלער זי"ע שהנה במשך ה'זמן' צריך הלומד לשעבד את נפשו ורוחו לסוגיות הנלמדות בישיבה, בכולל או בשיעור בו הוא משתתף בקביעות. המסגרת מחייה מצד אחד את האדם, מסדרת את שבילי רעיונו וקובעת מסמרות וגדרים בלימוד ובצורת עיונו. אך מאידך, לעיתים יש בסדרים הנקבעים על ידי אחרים, חסרון מה של "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ". ואילו ב'בין הזמנים', כך אמר ראש 'קהילות יעקב' זצוק"ל, יכול כל צורב לעסוק בסוגיות הקרובות לליבו, בהם הוא חפץ. יכול הוא לשנן את תלמודו, להכיר בשנית את המסכתות המוכרות לו יותר, ללמוד דברים חדשים, לגלות אוצרות בפרקים ובספרים בהם הוא אינו עוסק בתמידות במשך השנה, לחבור בקשר עמוק אל קדשים או טהרות, זרעים או מועד. ללמוד בניחותא 'קצות החושן' כסדר, להתענג על 'פרשת דרכים' או לחבר חיבור על אחד מפרקיו וסדריו של הרמב"ם. אם במשך השנה, האדם משועבד כל כולו לסדרים הנפלאים של הישיבה או הכולל, לסדרי הלימוד וההספקים הקבועים, למבחני ה'משנה ברורה', הספק מבחני ה'דרשו' או 'מפעל הש"ס' וכדומה, הרי ב'בין הזמנים' יש לו שעות פנויות מסדרי הלימוד הקבועים, יש לו זמן לנוע על פני יבשות חדשות שלא הכיר בש"ס, לשוט בנחלי דעה חדשים ולא מוכרים של הלכה ואגדה, מוסר וספרי שו"ת, ולכבוש ארצות שהיו רחוקות מבחינתו עד כה, במרחביה של ה"אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם", התורה הקדושה. 

שמחת התורה הכה -מיוחדת של רבנו זי"ע נבעה גם, אולי ואולי, גם מרצף הלימוד שקבע בעצמו, לעצמו, בסדרי לימוד לפי טבעו ואופיו. גדולינו הרחיבו רבות על כך שראוי שלכל עמלי התורה יהיה זמן מיוחד ללימוד 'לפי טבעו', בסגנון לימוד המתאים לאישיותו הפרטית, בה יהגה וישמח. אין ספק שסדרי הלימוד הקבועים והמסודרים, יוצרים סדר ושיטתיות נכוחה ונכונה, וכפי שהרחיב על כך מו"ר המשגיח הגר"ש וולבה זצ"ל בספרו עלי שור, על הפסוק באיוב (י, כ) "סְדָרִים וַתֹּפַע כְּמוֹ אֹפֶל ". אך גם אין ספק, כפי שכתבו בעל ה'חוסן יהושע' ועוד רבים, שכל צורבא דרבנן צריך להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, גם בלימוד קבוע של סדרים בנושאים שליבו חפץ בהם. והנה, בבין הזמנים ניתן לממש זאת על נקל, כמובן.

"זמן הביניים' הוא שמו של "בין הזמנים", בלשונו של מרן רבנו הגדול בעל 'אבי עזרי' זצוק"ל, המעיד בהקדמתו לספרו כי עסק וכתב את "אבי עזרי" על "קדשים" ב"זמן הביניים", בזמן בו היה פנוי לעסוק בסוגיות אחרות בלי 'שיעבוד סדרי הלימוד בישיבה'. גם הגאון  רבי אברהם ארלנגר שליט"א כותב בהקדמת ספריו "ברכת אברהם", בכרכי המסכתות שלא נלמדו בישיבה, שאת הכרכים הללו כתב ב"בין הזמנים", בהם יכול היה לעבור למחוזות לימוד אחרים, כאלו שאינם כלולים בסדר המסכתות הנלמדות בד"כ בישיבות הקדושות. והדבר כבר נודע בימים עברו, כנודע מדברי חז"ל על 'מסכתא דכלה', המסכת בה עסקו הלומדים ביומי דפגרא, וכפי שמעיד אביו של השל"ה הקדוש, שבימי 'בין הזמנים' היו הוא ותלמידיו פנויים לעסוק ב"שמונה פרקים להרמב"ם, לימוד בנושאים שלא באו לידי ביטוי במשך ה'זמן' הרגיל. וכן ראה ראינו כולנו בספרים רבים, שרבים מגדולי ישראל כתבו חידושי תורה ב'בין הזמנים'.

ואדרבה, ההתקשרות המיוחדת הזאת, ללימוד האישי- עצמי, של סוגיות ה'ליבו חפץ', תוכל להוסיף לנו הרבה אהבת תורה, הנאה בתורה וקשר בל יינתק לדף הגמרא, קשר טוב ואמיץ, שילווה אותנו, בסייעתא דרחמנא, בכל ימות השנה.

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב דב בן שושנה (קוק) שליט"א, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א הרב נחום אליעזר בן שרה מרים (רבינוביץ) שליט"א הדס בת אורה לרפואה שלמה, יוסף מרדכי בן תהילה שמחה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה לרפואה שלמה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19523015

אתר השבת


מאמרים אחרונים