movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home יהדות הבית היהודי הבית היהודי אלף בית של בין הזמנים

אלף בית של בין הזמנים

א'- ב' של "בין הזמנים"

** הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א, מחבר הספר "שלהי דקייטא" על "בין הזמנים" בהלכה, מספר לנו על הדרכתו של הגה"צ רבי גדליה אייזמן שליט"א ל'בין הזמנים', מה עשו בחופשה בלונא שבליטא, מה התכוון מרן הגרש"ז אוירבך על "תפילת הדרך" לירושלים*** האם אפשר ליטול ידיים בכוס חד פעמית ומתי נוטלים ידיים על... גלידה, מי למד ביומי דפגרא 3 מסכתות ארוכות בעל פה ומתי צריך פשוט ללמוד כל הלילה, מדוע התאכזב הגר"ש וולבה זצ"ל מהמצלמה וכיצד כהנים יכולים להתפלל ליד קברי- צדיקים.ומה עם טיולי חוץ לארץ??*** "בין הזמנים" במבט של תורה ודעת **

אוירה

הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת 'פורת יוסף', הציע לבחורי ישיבתו לבדוק היטב האם הם יוצאים לטייל בגלל שהדבר חשוב לבריאותם או להרגעת נפשם, או משום שכך היא ה'אוירה', לצאת ולטייל. הגרב"צ אבא שאול אמר:"לפעמים אין בכלל צורך בזה, אלא מחמת ראיית מנהג האחרים, מעדיף הוא לבזבז את זמנו כסוס שוטף במלחמה"...


"בין הזמנים"

המקור לחופשה ולהתרעננות בקיץ מובא כבר בגמרא במסכת ברכות, שהפסיקו ללמוד בחדשי ניסן ותשרי כדי להתארגן כלכלית ולפוש. גם במנהגי הראשונים שכתבו את מנהגי אשכנז ראינו שהיו ימים ושבועות בהם פסקו מללמוד בקביעות, כדי להתכונן לחגים או בכדי לחזור על הלימוד. בפולין של לפני 400 שנה שימשו "בין הזמנים" כזמן לשידוכים ולעסק השידוכים כדי להינשא, כפי שמעיד הגאון רבי נתן נטע זצ"ל בספרו 'יון מצולה'. מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל כותב במכתב שתכליתם של ימי "בין הזמנים" הם "לנוח ולצבור כח לקראת התחזקות יתר בעמלה של תורה".

גניבה מהמדינה

שמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, שאסור להיכנס לשמורות טבע ומקומות ואתרים שבבעלות המדינה מבלי לשלם, ביחוד כאשר המדינה השקיעה במקומות אלו כסף ותיחזוק. אם כי מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל הקל בעניין משום גזל, ואוסר משום חילול ה'. וכן אמרני הגאון הגדול ר"ח קניבסקי שליט"א. ויש בספרי זמנינו שאסרו הדבר משום שאסור לאדם ללמד עצמו לשקר.

דאצ'ה

החופשה (דאצ'ה) של גדולי ישראל, היתה רוויה בלימוד תורה ומוסר. בדאצ'ה שנערך בישיבת "תפארת הכרמל" בחיפה נפשו הגאונים ראש ישיבת "עץ חיים" רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת חברון רבי ברוך מרדכי עפשטיין והרב של יפו רבי אברהם יצחק הכהן קוק. השלושה החליטו שכל אחד מהם יחזור לפני שני חבריו על שלשת המסכתות הגדולות בש"ס, גמרא, רש"י ותוספות. ר' איסר זלמן חזר בעל פה בקול רם על מסכת כתובות, הרב דיפו אמר בעל פה דף אחר דף מכל מסכת בבא בתרא ורבי ברוך עפשטיין חזר באוזניהם דף אחר דף על כל מסכת שבת. זהו "בין הזמנים" אמיתי!

התנגדות לחופשה

המהרש"א התנגד בחריפות לחופשת "בין הזמנים". הוא כותב (בחידושי אגדות שבת קיט, ב) כך: "גם הבחורים מבטלים רוב הימים ב"בין הזמנים" והולכים ברחובות בביטולים ובטיולים. ויש לכל ירא ה' וחרד לשום ליבו לכל זאת. והיה ראוי להאריך בכל זה, אך אמרתי לי אולי לא יהיה משגיח בדבר". גם המהר"ל מגנה את "בין הזמנים" בחריפות וכותב ש"אם הראשונים הנהיגו כך, בוודאי היו לכך כמה סיבות עצמיות לתורה. אך עתה אין זה כי אם להסרת התורה. ועל ידי ביטול זה מרגילים עצמם לשחוק וקלות ראש וזולתן מהדברים המגונים". גם השל"ה הקדוש זי"ע כותב שמוטב שיעקר מהעולם מושג זה של "בין הזמנים" וכל הזמנים יהיו שווים לטובה לתורה.

וולוז'ין

באם הישיבות, ישיבת וולוז'ין, לא יצאו כלל לפגרת "בין הזמנים". גם בארץ ישראל, בישיבת "פורת יוסף", לא יצאו לפגרה. מידי קיץ פורסמה מודעה בלוח המודעות בישיבה, מטעם ראש הישיבה הגר"י צדקה זצ"ל, המאפשרת לבחורים החפצים בכך לנסוע לחוף הים בערב שבת לאחר ה"סדר", ותו לא.

'זמן הביניים'

כן, זהו שמו של "בין הזמנים" בלשונו של מרן רבנו הגראמ"מ שך זצוק"ל, המעיד כי עסק וכתב את "אבי עזרי" על "קדשים" ב"זמן הביניים". גם הגאון רבי אברהם ארלנגר שליט"א כותב בהקדמת ספרו "ברכת אברהם" על מסכתות שלא נלמדו בישיבה, שאת הכרכים הללו כתב ב"בין הזמנים", וכן ראה ראינו כולנו בספרים רבים, שרבים מגדולי ישראל כתבו חידושי תורה בבין הזמנים.

חוץ לארץ:מותר או אסור?

אחד הפולמוסים הנודעים בספרי ההלכה הוא האם ניתן לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לצרכי תיור וטיול, והאם יש הבדל בין יציאה למקומות שסביב לא"י, וכדהתיר בפאת השולחן. הנושא קשור לשאלה האם מותר לצאת מהארץ לצורך שהיה קצרה בת מספר ימים, על מנת לשוב במהרה לא"י, והיא נוגעת לשאלה היסודית האם איסור היציאה מארצנו הקדושה לחו"ל נאסרה משום "קדושת ארץ ישראל" או משום "ביטול המצוות התלויות בארץ". הגר"ח קניבסקי שליט"א אוסר בחריפות לצאת לטיולי חו"ל, והוא מסתמך על דברי ה'ביאור הלכה' בהלכות חול המועד העוסקים בענין.

חלוק מגבת בבריכה

כתוב בספרים שהמתנגב בבגד, הרי זה קשה לשכחה, והגאון הגדול רבי חיים קניבסקי שליט"א הסתפק בפני האם המתנגב בחלוק- מגבת הוא גם "קשה לשכחה", כיוון שישנם כאלו שהולכים בו כמו "חצי בגד", ביציאתם מהבריכה והים וכדו', או שנחשב הוא למגבת, וצ"ע.

טיולים באיטליה

אסור באיסור חמור להיכנס למנזרים וכנסיות וניתן להקל יותר בכניסה למסגדי מוסלמים, המאמינים בה' אחד, כמש"כ בשו"ת חוט המשולש, ומ"מ יש מהפוסקים האוסרים אף במסגדי המוסלמים. באירופה, בעיה חמורה זו קיימת ביותר, כאשר רבים מהאתרים המומלצים ע"י מדריכי התיירים שאינם שומרי תומ"צ הינם כנסיות וקתדרלות, כאשר בחלקם (למשל באיטליה) ישנם ציורי אומנים נודעים, כמו ציורי האמן מושל פירנצה לאורנדו דה וינצ'י והאמן רפאל, המצוירים דווקא על כנסיות נוצריות). יש לציין שלדעת חלק מהפוסקים איכא ביה איסור דאורייתא, ושמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שאסור אף להביט מבחוץ על ציורי כנסיות ובתי ע"ז, משום הרחק מן הכיעור.

טייפ ומוזיקת בוקר

אין לעורר את הישנים בבוקר (ולמשל ב"קמפ", בו הדבר נהוג משום מה) על ידי שעון מעורר או טייפ המנגן מנגינות. האיסור נמצא בגמרא, האוסרת להתעורר ליומו החדש של הבורא יתברך בשמיעת מנגינות וכלי זמר, כדרכם של מלכים המתעוררים כך משנתם. דבר זה מראה על יהירות וגאווה ולכן הוא אסור. (מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל, על פי הרמ"א או"ח תק"ס ג'). ואפשר שאם מתעוררים משום הרעש, גם ללא המנגינות, מותר (שלהי דקייטא סי' י'. והסכים לזה בספר "מנוחת אמת"). ובכלל, ישנם המקפידים שלא לשמוע מוזיקה בכל השנה, ולפחות לא להתרגל בכך (עי' שו"ע ורמ"א תקסג, ובשלהי דקייטא).

ים ותורה יחד?

ישנם גדולי תורה חשובים המתירים ללמוד תורה ו"לדבר בלימוד" על חוף הים, למרות שאנו יושבים בגילוי ראש ללא כיפה ועם בגד ים בלבד, זאת משום שעל חוף הים ניתן לשבת בגילוי ראש, שהוא מקום שבו לא לבושים כדבעי. וכך העידו בפני על הגרי"מ פינשטין זצ"ל,שדיבר בים בדברי תורה בגילוי הראש. וכך שמעתי להתיר מהגרח"פ שיינברג שליט"א.


כוס חד פעמית

נחלקו פוסקי זמנינו האם ניתן ליטול ידיים בכוס חד פעמית,דבר המצוי בטיולים ונסיעות. כאשר מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל (ועוד פוסקים) מאפשרים ליטול ידים בכוס זו רק בלית ברירה, ואילו מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א מתיר זאת לכתחילה, כיוון שכוס חד פעמי ראוי לשימוש חוזר ונשנה, ורק זורקים אותה בגלל מחירה הזול.

כיבוד אב ואם: כי אתה גר בבית

לפני צאתי ל"בין הזמנים" בישיבה, ביקשתי חיזוק מזקן המשגיחים הגה"צ רבי גדליה איזמן שליט"א, מנהלה הרוחני הנודע של ישיבת "קול תורה". רבי גדליה שליט"א הציע לי ללמוד בעיון את הלכות כיבוד אב ואם לפני החזרה הביתה, והוסיף בחיוך: "תדע לך שאתה צריך לעזור בבית לא רק מדין חסד. אלא מפני שאתה גם אחד מבני הבית. גם אתה הרי גר בבית ואף אחד לא משרת שלך!!"...

לימוד תורה

בן ישיבה נכנס לרבינו מרן החזון איש זצ"ל ואמר לו שב"בין הזמנים" צריך בוודאי לנוח וללמוד פחות מה"זמן", אך חייבים ללמוד לפחות כמו ."בעל הבית", אשר לפי הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה א, יב) צריך ללמוד "רק" 9 שעות ביום. ה"חזון איש" נבהל מאד כששמע מהבחור שגם בתוך ה"זמן" ישנם כאלו שלומדים פחות מתשע שעות ביום.

לונא

מספר ראש ישיבת "תורה אור" הגרח"פ שיינברג שליט"א: "נקלעתי פעם בשלהי קייטא לעיירת הנופש לונא, מקום בו היו נחים בני ישיבת גרודנא, וזכורני שמאד התפעלתי מצורת המנוחה. נדמה היה שהעבירו את בית המדרש מגרודנא ליערות לונא. ישבו ביערות קבוצות קבוצות ולמדו תורה, הצטופפו סביב ר' שמעון שקופ וגם למדו "קצות החושן" בחברותות".


מלחמת יום כיפור ופוניבז'

בעיצומה של מלחמת יום כיפור סירב הגאב"ד דפוניבז' הגרי"ש כהנמן לאפשר לבני ישיבת פוניבז' לצאת לחופשת "בין הזמנים". הישיבה לא יצאה לחופשה וב"זמן חורף" שלאחר מכן חל רפיון מסוים בישיבה, עד שלא נותרה ברירה והבחורים יצאו ל"פגרת חנוכה" שלא מן המנין. ללמדך שלעיתים "ביטולה זהו קיומה".

נסיעה ברכב במהירות מופרזת: רוצחים!!

הגמרא אומרת שההולך במקומות מסוכנים אזי מזכירים לו בשמים את עוונותיו ומפשפשים לדעת האם יהיו לו זכויות להינצל, וכתב המאירי שאסור ללכת למקומות סכנה. וכתב על כך הגר"ש ואזנר שליט"א: "פשוט מאד שבכלל הלכות אלו בזמנינו אלו הנוסעים במכונית במהירות גדולה, וכל אחד רוצה להקדים את חבירו. וכבר ידוע כמה קיפחו חיים כבר, והיא סכנה גמורה, וזה וכיוצא בזה ספק רציחה וספק מאבד עצמו לדעת"...
כמו כן, לאחרונה פורסם בשם פוסקי דורנו שנהג מופרע שלא נוסע כהלכה ואינו מוכן לדון בבית- דין על מעשיו, ניתן למוסרו למשטרה.

נטילת ידים על... גלידה

שמעתי ממרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שגלידה הנאכלת על ידי כפית, אינה צריכה נטילת ידיים. גלידה בגביע חייבת בנטילת ידיים מדין "דבר שטיבולו במשקה", וגלידות קסטה וגלידות שהאוכל נוגע בגלידה בידיו במהלך אכילתו, עליו ליטול ידיים, גם כשאוכלו כעת בכפית ( ועין בזה בשלהי דקייטא סימן צ"ח).

סכנה ב...קברי צדיקים

שמעתי ממו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א שאין לנסוע לקברי צדיקים הנמצאים במקומות מסוכנים, כמו לקבר יוסף ע"ה בשכם וקבר יהושע בן נון ע"ה. ואמרני שהנוסע בערים ערביות בא"י שהכניסה אליהם מסוכנת מבחינה בטחונית, שא"צ לברך ברכת הגומל, אלא א"כ יצא מסכנה ודאית, אך צריך להתפלל שם 'תפילת הדרך'. והנה לדעת מרן הגרש"ז אוירבך זצ"ל אפשר להוסיף בתוך נוסח תפילת הדרך גם שהקב"ה יצילנו מסכנת הערבים הפורעים וכדו' שאר בקשות שבדרך. ואולם לדעת הגר"ח קניבסקי שליט"א, כפי ששמעתי מפיו, אין להוסיף על נוסחת חז"ל, ואפשר לכוין על כל עניני הדרך במילים 'וכל מיני פורענויות', הכוללות את כל סכנות הדרכים.


עזרה בעבודה של אבא

מעשה באחד מידידי, בחור בן תורה מערי הדרום,שרצה להקדיש את ימי החופשה לשינון המסכת שלמד בישיבה, אך אביו ביקש ממנו שיעזור לו בעבודתו, עבודת הנגרות. הבחור התייעץ עם פוסק הדור הגרי"ש אלישיב ועם המשגיח הגה"צ רבי גדליה איזמן, וקיבל משניהם תשובה אחת, "אם אבא מבקש עזרה בעבודה ב'בין הזמנים', אז תלמד פחות ותלך לעזור לאבא!"

ענפים למיטיבי לכת

הולכי טיולים יכולים לתלוש ענפי אילן במהלך הטיול, כדי להיעזר במקל המאולתר לטיפוס על הרים וגבעות וכניסה לוואדיות ומעיינות. ( כך פסקו מרן הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קנייבסקי והגר"נ קרליץ).

פתקים בכותל המערבי

ישנם המחמירים שלא לתחוב ידיים לחורים ולפרצות שבכותל המערבי (האדר"ת זצ"ל, מובא בספר משכנות לאביר יעקב). ומובא בשם הגאון האדר"ת שלא לעמוד סמוך ממש לאבני הכותל, מחשש שבמשך השנים נשחקו נדבכי הכותל ונעקרו ממקומם, אך רבים וטובים הקלו בדבר, כיון שלא חששו שהדבר נחשב ל'ביאה במקצת'.

ציצית בחוף הים

אדם שמברך על הציצית לאחר ששהה בים זמן מסוים, יש לו על מי לסמוך. אך אלו שאינם מברכים כששהו זמן ממושך, גם יש להם על מי לסמוך. (רמ"א ח', יד. שו"ת תשובות והנהגות ח"א לב), והגראי"ל שטיינמן שליט"א סיפר שה"חזון איש" זצ"ל פשט את טליתו ביום הכיפורים לאחר תפילת מוסף למשך שעתים וחצי, ולא בירך עליה כשהחזירה.

צילום והצער של הרב וולבה

זקן המשגיחים הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל הביע בפני פעם אחת את צערו על כך שהיום נוהגים המטיילים לצלם את הנוף המרהיב המשתקף לעיניהם, במקום להביט ולהסתכל על נפלאות הבריאה. "במקום לעמוד ולהסתכל על הנוף ולהתפעל מנפלאות הקב"ה בעולמו המרהיב, מפנים את הגב לנוף ומצטלמים במצלמה"... הצטער הגר"ש וולבה זצ"ל.

צפת לשבוע אחד

אחד מגדולי ישראל הנודעים נופש בכל שנה במשך שבוע בצפת. (אין צורך להזכיר את שמו, כדי שלא כל נופשי צפת יטרידוהו גם שם...). וכך אמר אותו גדול בתורה:"את מה שאני מספיק בשנה תמימה בבני ברק, אני מספיק בצפת, בגלל השקט והאויר הצלול, במשך שבוע"...

קברים-למי מתפללים?

כשמתפללים על יד קברי הצדיקים, לא יתפלל למתים ואל יבקש מהם בקשות, אלא יתפלל לאלוקים. ואל ישים מגמתו כנגד המתים ולא יהיה בכלל "הדורש אל המתים". וכשמתפלל ליד קברי הצדיקים יבקש מהקב"ה שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר. ואולם יש מהפוסקים הסוברים שיכולים להתפלל גם שהמתים יהיו מליצי יושר ויתפללו בעדנו להקב"ה (ראה שלהי דקייטא סימן ס"ד).

קברים מרחוק

שמעתי ממו"ר הגר"ח קנייבסקי שליט"א שניתן לעמוד ולהתפלל על קברים שרואים מרחוק, למרות שאנו לא עומדים סומך לקבר. וזאת בלבד שרואה בעיניו את הקבר. זוהי ההזדמנות של הכהנים להתפלל ליד קברי צדיקים.

ראיית תוכים ונמרים

המבקר בגן החיות ורואה פיל, קוף או קיפוד, מברך ברכת "משנה הבריות". ולדעת מרן הגרש"ז אוירבך מברכים ברכה זו על כל החיות חוץ מדגים, ואילו הגאון הגדול ר"ח קניבסקי שליט"א אמרני שברכה זו נתקנה רק על הבעכלי חים המובאים בש"ס ותו לא. כשרואה את חבירו שלא ראהו שנה תמימה והוא חביב עליו באמת ובתמים, מברך על ראייתו ברכת "שהחיינו". וישנם הסוברים שכיום לא מברכים ברכה זו, כיוון שהאנשים לא שמחים באמת לפגוש את חבריהם... או כדי שאם לא יברך על חבר שפוגש, לא ייפגע החבר שחברו לא מתרגש לראותו ולכן אינו מברך על ראייתו...

שק שינה במדבר יהודה

ברכות (סב, ב): "תניא בן עזאי- על כל משכב שכב, חוץ מעל הקרקע". אך ממורי הגר"ח קנייבסקי שמעתי שבמקומות שלא קר, כמו בימות הקיץ, ניתן לפרוס על הקרקע משהו, כמו שק שינה או פיסת בד, ולישון. ואגב, גם הישנים בשק שינה יזהרו שלא לישון עם נעליים, כמובא במסכת יומא (עח, ב) שהישן בנעליו טועם טעם מיתה.

שינה לבד בלילה חשוך

נאמר בגמרא שאסור לישון לבד בבית. ואולם ישנם הסוברים שניתן להקל בדבר כשישן עם תינוק, או שבחדרים סמוכים ישנם אנשים, או כשמדליק אור. ואמנם שמעתי מהגר"ח קנייבסקי שה"חזון איש" סבר שהדלקת אור לא מועילה ובחורים צריכים להקפיד בדבר יותר, כדי שיהיו קדושים וטהורים יותר. וסיפר לי בן ישיבה ממשפחתו של מו"ר הגר"ח קניבסקי שליט"א שאלו מה יעשה כשחברי החדר שלו אינם נמצאים בישיבה. "תעשה "משמר" ותלמד כל הלילה!", השיב לו הגר"ח קניבסקי...

תפילה לפני קריאת העיתון

השולחן ערוך והמשנה ברורה כותבים שהחל מעלות השחר אסור לעסוק במלאכה או בסידורים לפני התפילה. ואמנם ב"תפילה כהלכתה" כותב כך: "ושמעתי מהגרש"ז אויערבאך (שליט"א) [זצ"ל] שעיון חטוף בעיתון, והוא הדין הורדת פח אשפה, והכנסת כביסה שכבר ממויינת למכונת כביסה והפעלתה- מותרת לפני התפילה".


תורה וחופשה

סיפר הגאון הגדול רבי אפרים בורודיאנסקי זצ"ל:"אחר המלחמה הראשונה נוצלו ימי 'בין הזמנים' היטב לשם הבראה, ושם נפגשו עם גדולים ועשו שימוש תלמידי חכמים, עם רבי ברוך בער ור' שמעון שקופ ור' חיים עוזר זצ"ל ועוד הרבה גדולים, והבחורים קיבלו הרבה משימוש זה, וזה נוצל לעריכת חידושי תורה שחידשו, ויש שלמדו ב'בין הזמנים' בקיאות ויש שלמדו סוגיות בעיון, וזה היה ה'בין הזמנים'.

תפילת הדרך מירושלים לבני ברק

כשבועיים לפני פטירתו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל הגיע הוא לישיבת קול תורה, בראשה עמד קרוב ליובל שנים. כבר שעה קודם בואו של ראש הישיבה (שהגיע לישיבה בסוף ימיו אחת לשבועיים או פעם בחודש, לתפילת "יום כיפור קטן" ושהיה בת שעה- שעתיים, כדי להשיב לשאלות הבחורים), עמדו בחורים רבים בתור, כדי לשאול שאלות. נכנסתי לחדרו של ר' שלוימה זלמן, שאחז בידיו כוס תה מהביל וחייך בנעימות את חיוכו הנודע. הגשתי דף שאלות, כתוב ברור ומודגש, וראש הישיבה השיב על השאלות אחת לאחת, בנחת ובנעימותו הידועה. אחת השאלות ששאלתי היתה "האם צריך לומר "תפילת הדרך" בנסיעה מירושלים לבני ברק". הגרש"ז הנהן בנחרצות ואמר שבוודאי שכן, בוודאי שצריך להגיד "תפילת הדרך".
יצאתי החוצה והכרזתי שהפרסום בשמו של מרן הגרש"ז אוירבך, כאילו לא מברכים "תפילת הדרך" בנסיעת ירושלים- ב"ב, אינו נכון. "הראש ישיבה אמר לי במפורש שאומרים "תפילת הדרך!" טענתי בלהט. ואולם הבחורים לא האמינו לזה, שהרי היה מפורסם שהגרש"ז סבר שלא אומרים "תפילת הדרך" בנסיעה שכזו ובחור א' אזר עוז ונכנס מיד לחדר, כדי לשמוע שוב את דעת הגרשז"א.
"נכון, אמרתי לו שאומרים "תפילת הדרך". אך חשבתי שהוא שואל האם אומרים בלי שם ומלכות", הסביר מיד מרן הגרש"ז אוירבך, "אומרים "תפילת הדרך", אך בלי שם ומלכות!"...
דבר זה בא ללמדנו עד כמה עלינו להיות זהירים בנוסח השאלות ודקדוק התשובות הנשאלות קמיה חכמי התורה, ושאין להורות הלכה מכל שמועה ושמועה, וכן הוא בעניינו, שכל דבר צריך בדיקה וחקר ואין לסמוך על הדברים למעשה.

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נועה בת תמר, יחיאל אברהם מאיר בן חיה טויבא, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת ר' מרדכי בן ברוך ז"ל ופאולה פייגלה בת אליעזר ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19983524

אתר השבת


מאמרים אחרונים