movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

אות היא לעולמי עד

אות היא לעולמי עד

"כי אשמרה שבת
א-ל ישמרני

אות היא לעולמי עד
בינו וביני"

מתוך מזמור לשבת, שכתב רבי אברהם אבן עזרא, לפני מעל אלף שנה.

 

יהודים אנחנו. בנים לעם ישראל. לפני אלפי שנים הפכנו לעם, בהליך נסי מובהק. ביד חזקה ובזרוע נטויה ובאותות ובמופתים גאל אותנו ה`, משעבוד קשה ואכזרי.  ברחמים גדולים הוא אסף אותנו ונשא אותנו על כנפי נשרים. במצרים היינו עבדים לפרעה. ידענו לקושש תבן וללבון לבנים. אבל ידענו גם לצעוק אל ה`, וה` שמע את זעקתנו. היתה לנו מסורת, שעברה מאב לבן, מפה לאוזן, ממורים לתלמידיהם. מסורת על אבות האומה, מסורת על הגאולה הצפויה, מסורת על כך שבורא העולם אוהב אותנו. ושומע את תפילתנו. ויגאל אותנו מגלות איומה זו, ויביא אותנו אל הארץ שהבטיח לאבותינו.

ואמנם, בא היום, וה` שלח את משה רבנו, ומשה בא אל פרעה, וביקש להוציא אותנו, ופרעה סירב והקשה עלינו את השעבוד – אבל ה` הפליא בו את מכותיו, מכה אחרי מכה ספגה מצרים, מכות שהוכיחו לה מי כאן הבוס. מי כאן מנהל את העולם.  ובסופו של דבר, נאלצה מצרים לפתור את מיצריה, ולהוציא אותנו לחופשי.

יצאנו, וצעדנו אל עבר המדבר הגדול, אל עבר תקופה של ארבעים שנות למידה, ארבעים שנה שבמהלכם למדנו איך להיות לעם. איך להיות עם של בנים שנאמנים לבורא העולם. שבוטחים בו. שאוהבים אותו. עם שמהווה מעצם מהותו ממלכת כוהנים וגוי קדוש. עם שכל אחד מבניו ובנותיו הוא שליח של אלקים, שמטרתו להפיץ את האמת האלקית בקרב העולם כולו.

לא חיים רגילים חיינו במדבר, אלא חיים שהיו בגדר נס אחד גדול. עמוד ענן הדריך אותנו ביום, ועמוד אש בלילה. עננים הקיפו אותנו, ומן ירד לנו מן השמים. ומשה רבנו, שליח ה`, הדריך אותנו על כל צעד ושעל, ואמר לנו את דבר ה`.

ושם, במדבר, לימד אותנו ה` את סודו של יום המנוחה. מן השמים הוריד לנו ה` מן – וביום השישי ירד מן בכמות כפולה, כדי שביום המנוחה השבועי של העולם לא נצטרך לטרוח. וכך לימד אותנו בורא העולם את סודו של יום המנוחה השביעי.

ואחרי ארבעים ותשעה ימים של ספירה, הביא אותנו ה` אל הר סיני, שם נתן לנו את התורה. מן השמים שמענו את קול ה`, ועשרת הדברות שקיבלנו נחרטו בנו ובליבנו ובנשמותינו עד סוף כל הדורות. חלק מהצווים מסדירים את היחסים בינינו לבין בוראנו, וחלקם – מסדירים את היחסים בינינו לבין חברינו, ואחת מבין ארבע המצוות הראשונות, שבינינו לבין בוראנו, היא המצווה של "זכור ושמור את יום השבת לקדשו". כי השבת היא האות שמממש את האמונה שלנו בבורא יתברך, ובכוחותיו הבלתי מוגבלים. כי השבת היא היום שמזכיר לנו שהעולם כולו נברא בשישה ימים – בצורה על טבעית ונסית – על פי רצונו של בורא העולם - וביום השביעי, הבורא נח.  כי השבת היא יום המנוחה של כולנו, של העשירים והעניים, של האדונים והעבדים. בשבת כולנו בני חורין, כולנו בני עולם הבא, וכולנו נהנים מהקדושה של יום זה, שבו שבת ה` מכל מלאכתו אשר ברא. שם, במצרים, היינו אנחנו עבדים.

אלפי שנים חלפו מאז. אחרי ארבעים שנות מדבר הגענו אל ארץ ישראל. משה מסר את התורה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים לאנשי כנסת הגדולה, והם מסרו את התורה לתנאים, והתנאים לאמוראים, והאמוראים לסבוראים, ולגאונים, ולראשונים, ולאחרונים – ולרבני הדור שלנו. מדור לדור עברה התורה, ומדור לדור עברו מצוותיה. עם ישראל עבר הרבה טלטלות ומהפכות מאז. אחרי תקופה של ישיבה בארץ, הוא גלה לבבל. אחרי שבעים שנות גלות הוא חזר לארצו, ואחרי כמה מאות שנים שוב גלינו, עד היום, והתפזרנו על פני ארצות רבות. אך בכל מקום בו היינו, שמרנו על התורה שנתן לנו ה`, שם, במדבר, מיד כשהפכנו לעם. שמרנו על האותות שמייחדים אותנו, כעמו של בורא העולם. כעם שמטרתו להפיץ את הבשורה האלקית בעולם כולו. ואמנם, פזורים היינו בעולם כולו, ואת בשורת האלוקות הפצנו בכל מקום. אין מקום בעולם שלא יודעים בו על ה`. אין מקום בעולם שלא יודעים בו על אברהם, יצחק ויעקב. אין מקום בעולם שלא יודעים בו על בריאת העולם.

היינו פזורים בארצות רבות, וגם סבלנו תלאות רבות. העמים שסביבנו קינאו בנו והציקו לנו, בכל פעם בגלל תירוץ אחר. וכשכבר הגענו למקום שבו הרגשנו יחסית בטוחים, מהר מאוד נחתה עלינו גזירת גירוש אכזרית, שהכריחה אותנו שוב ושוב לצאת חזרה לדרך הנדודים. כך נדדנו ממקום למקום במשך אלפיים שנות גלות. אך בכל מקום בו היינו, ובכל תקופה, קשה ומרה ככל שתהיה, נשאנו עמנו את ההבטחה האלקית על הישועה הצפויה, והמחשנו את אמונתנו באלקים על ידי שמירת השבת. יום השבת היה יום של מנוחה. יום של קדושה. בכל מקום בעולם היינו נחים ביום השבת ומתקדשים בו. היינו מתפללים, לומדים תורה, שוהים בחיק המשפחה, ומזכירים לעצמנו ולבני ביתנו שה` הוא בעל הכוחות כולם, והוא ברא את העולם בשישה ימים ונח ביום השביעי, והוא הוציא אותנו ממצרים וגאל אותנו מעבדות לחירות, והוא יגאל אותנו שוב, כאשר יגיע זמן הגאולה.

וכך חלפו להם אלפיים שנות גלות, והנה, אט אט התחלנו לחזור הנה, אל ארץ אבותינו. וככל שחזרנו, גברו מצוקות העמים שסביבנו. כמו צירי לידה דחפו והתחזקו הצרות. ששה מליון מבנינו נטבחו ועלו בסערה השמימה רק לפני כמה עשרות שנים – והעולם כולו שתק. וגם היום יש מי שרוצה לנסות חס ושלום למחוק אותנו, וגם היום העולם כולו שותק. ואנחנו פה, יהודים, יודעים שכוחנו בקשר שלנו עם בורא העולם. יודעים שבידיו הכח. ושגם אם יש תקופה שבה מציקים לנו בני האומות – ערוץ התקשורת שלנו עם האלקים הוא תמיד פתוח, ורק צריך לתת קריאה במירס האלקי שיש לנו. ואפילו יום מיוחד יש לנו לתקשורת הזו, הוא יום השבת, היום שמזכיר לנו את יציאתנו משעבוד מצרים, הוא היום שמזכיר לנו שגם מהשעבוד הנוכחי, ה` יגאל אותנו. כי גם שם, במצרים, היתה שואה. גם שם הומתו תינוקות. גם שם עבדו בעבודות כפיה – עד שבא ה` וגאל אותם, ביד חזקה ובזרוע נטויה. וגם אנו, כאן, שסובלים כבר אלפיים שנה מהצקות ומרדיפות של כל העמים, מפוגרומים, מגירושים, מרציחות, ומאיומי רציחות – זוכרים אנו ומצפים אנו לבוא הגאולה העתידה.

ולמעשה, בכל שבוע, יום השבת מהווה מעין תזכורת למה שמצפה לנו בבוא הגאולה. כי ביום זה אנו מתעלים מעל כל מצוקות היום יום. מעל כל הדאגות ומעל כל הרדיפות. ביום זה דולקים נרות השבת בביתנו, ומאירים את הבית באור של קודש, באור של חיים, באור של תקוה. ביום זה אנו מתפללים תפילות מיוחדות, תפילות של בני חורין, תפילות של בנים של הקדוש ברוך הוא. ביום זה אנו סועדים כולנו ביחד, כבני מלכים, ומתענגים על בשר ודגים ומטעמים מיוחדים לכבוד שבת קודש. ביום זה אנו יושבים ולומדים את התורה שה` נתן לנו בסיני. וזה בעצם היום שמייחד אותנו מכל אומות העולם. כי אמנם אימצו להם אומות העולם את המושג של "יום מנוחה", "יום חופש", אך איך נראית לה מנוחתם? איזו מין מנוחה היא זו אם בתי העסק פתוחים? אם החיים מתנהלים להם כמו בכל יום אחר? ומה משמעותה של המנוחה הזו אם אין היא נערכת ביום שבו שבת ה` מכל מלאכת הבריאה?

אבל לנו יש את יום השבת. לנו יש את היום שבו אין מכוניות ואין מטוסים. אין רעש בפול ווליום ואין התמכרות למשחקי מחשב. אין מבזקים ואין ערוצי חדשות. לנו יש את היום שהוא קודש להתקדמות הרוחנית שלנו ושל בני ביתנו. קודש לקשר הכללי שלנו, המשפחתי והקהילתי, עם בורא העולם. כך אנו מנטרלים את הרעש וההמולה של היום יום, ומגיעים לשלוות הנפש הזו, שמלווה אותנו כבר אלפי שנים, מאז נתן לנו ה` את מתנת השבת.

ויש מי שעדין לא מכיר את חווית השבת. יש מי שאצלו השבת אינה אלא כמו עוד יום, יום שבו הוא מנסה להרוויח יותר כסף על שעות נוספות, ואחר כך עליו מחפש אטרקציות על מה להוציא את הכסף. יום שבו הוא מנסה לנסוע במכונית במהירות גבוהה יותר, כי הכבישים ריקים, ואחר כך הוא מחפש דרך איך להעביר את הזמן. יום שבו אין לו שום דבר מיוחד שאינו קיים בימות החול. רק תנועה בהילוך שונה.
 
וכאן מטרת מאמר זה היא להציב תמרור עצור גדול: עצור! עצור כאן, ועכשיו. עצור קצת, לחשוב. הרי יהודי אתה, בן לאברהם יצחק ויעקב, בן לעם שקיבל מה` את התורה. ומה המיוחד בנו כיהודים? הרי התורה היא המיוחדת לנו. הרי מצוותיה שקיימנו בדבקות במשך אלפיים שנות גלות. הרי זו היא אמונתנו ואלו הם חיינו. ואיך תוכל להתעלם מכך? איך תוכל לחשוב שדי לךב"להיות אדם טוב"? הרי הדרגה של "להיות אדם טוב" יכולה להתאים לאדם רגיל, בן נוח, בן לעם השבדי, הרוסי, או האמריקאי – אבל לא לנו, לא לבני העם היהודי, לא לבני העם שנושא בתוכו את הבשורה האלקית! אנחנו over qualified בשביל להיות "אנשים טובים" נטו – וגם לא זה מה שהעולם מצפה מאיתנו! כי בכל תקופה שבה שכחנו את יחודיותנו, וניסינו להיות "אנשים טובים", חטפנו "סטירה" שסתרה את עולמנו זה. כי "אנשים טובים" יש בכל האומות - אבל מאיתנו מצפים ליותר!

אנחנו יהודים. אנחנו נושאי הבשורה האלקית. רופא מנתח בכיר, שיחליט להיות פקיד זוטר יבצע בכך פשע לאנושות – כי כל אחד יכול להיות פקיד זוטר ולא כל אחד יכול להיות רופא בכיר. וכך גם אנחנו – לא באנו לעולם רק בשביל להיות "אנשים טובים"! בודאי שזה חשוב. בודאי שזה חלק מהתורה. בודאי ש"שבע מצוות בני נוח" – שבע המצוות המוסריות שקיבלה האנושות כולה – מחייבות גם אותנו – אבל זה לא הכל! זה לא כל מה שה` דורש מאיתנו! ואחרי מאה ועשרים שנה, כשאנו חוזרים לעולם האמת, שואלים אותנו לא רק על המשא והמתן שלנו עם הבריות – אלא שואלים גם שאלות נוספות. שואלים אותנו האם קבענו עתים לתורה. שואלים אותנו האם ציפינו לישועה. ובתוך שתי השאלות האלו, הנוספות, כלול הקשר המיוחד שלנו עם בורא העולם, דרך התורה שקיבלנו ממנו, ודרך הציפיה לבוא הגאולה.
 
זו היחודיות שלנו. זו היהדות שלנו. לא אנשים רגילים אנחנו, אלא בנים לעם של נביאים. אין לנו רשות ואין לנו יכולת להיות אנשים רגילים. ואם אנו מנסים להיות כאלו – בעצם אנו מבצעים בכך פשע כלפי שאר האנושות, בדיוק כמו אותו רופא מנתח, שמחליט להיות פקיד זוטר.

אין לנו רשות לברוח מתפקידנו ואין לנו רשות להתחמק מהמטלה שלנו, שהיא הפצת האור האלקי בעולם. וכדי לקיים את המטלה הזו שלנו, להיות אור לגויים, חובה עלינו לשמור על קדושתו של היום המואר בשבוע, של היום שבו שורה קדושה על עם ישראל ועל העולם כולו. של היום שבו אנו חוזרים ולומדים את חוקיו של מי שאמר והיה לעולם, ואנו חוזרים ונוטעים בתוכנו את שורשי האמונה בו יתברך, ובכוחותיו הבלתי מוגבלים, ובקשר המיוחד שלו איתנו, אנחנו, בני הנביאים, בני אברהם, יצחק ויעקב, בני העם בו בחר ה` כדי להפיץ את הבשורה האלקית בעולם.

יש גם דברים אחרים בעולם. יש את עולם החול. אבל עולם החול – אין בו טעם. טעמו חולף מהר מאוד. כמה גלידות אפשר כבר לאכול. כמה משחקים אפשר כבר לשחק. כמה כסף אפשר להרוויח וכמה סיפורים אפשר לקרוא. בסופו של דבר הכל ממצה את עצמו. הכל – חוץ מאשר חוויות רוחניות אמיתיות, שמקרבות אותנו אל בוראנו, ומקרבות אותנו אל התפקיד האמיתי שלנו. ואמנם, שמירת השבת כרוכה גם בהרבה צעדים טכניים. בדיוק כמו שסופר, צריך לדעת את כללי התחביר כדי להתחיל לכתוב. בדיוק כמו שאמן צריך לדעת את כללי הצבע והבד כדי להתחיל ליצור. בדיוק כמו שרופא צריך ללמוד שבע שנים כדי להתחיל לרפא. כך גם אנחנו, בני העם שנשלח כדי להאיר את העולם, צריכים ללמוד את כללי התורה כדי להתחיל לממש את תפקידנו.

וגם לשמירת השבת יש כללים. מה אסור ומה מותר. מה חובה ומה מומלץ. ויש גם "טיפים" איך להתארגן עם הזמן, ואיך להיזהר מתקלות נפוצות. ובדיוק לצורך כך בנינו את אתר השבת הישראלי – http://www.shabes.net . באתר זה, תוכלו למצוא בדיוק את הכללים האלו שיסייעו לכם להיכנס אל תוך מצוות שמירת השבת. ואמנם, כולנו בני אדם, וכולנו לא תמיד מצליחים להיות "מושלמים". הרבה פעמים יש תקלות, טעויות, בעיות – אבל אנו את תפקידנו משתדלים לעשות, עד כמה שידנו מגעת.

ואם קשה? ואם לא מסתדר? אל תהססו. תוכלו  להיכנס לפורום, לשאול, להתייעץ. תוכלו לבקש הדרכה בנוגע להתארגנות עם הזמן ביום שישי, או הדרכה בנוגע לסדרי התפילות בבית הכנסת. תוכלו למצוא מידע על מסגרות אירוח מגוונות לשבת, שם תוכלו להרגיש איך הדברים פועלים, ולקבל מעין הצצה לגבי עולמנו היהודי, כפי שהוא בא לידי ביטוי ביום השבת. כי אמנם כתבנו פה חוברת שלמה על משמעות היותנו יהודיים, ועל משמעות הקדושה של יום השבת – אבל בעצם, אין במילים כדי לבטא את מה שהוא מעל המילים. וכדי להבין באמת מהי שבת, ומהי קדושת השבת, הדרך הנכונה ביותר היא פשוט להתארח, בסמינר ליהדות או במשפחה שומרת מצוות, ולהרגיש בעצמנו מה זו שבת. כי האור הרוחני של שמירת השבת כהלכתה, משפיע יותר מאשר אלף מילים.

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נחום אלימלך בן זהבה רבקה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 18851337

אתר השבת


מאמרים אחרונים