movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home סיפורים לכבוד שבת סיפורי חיים הריקוד שגרם לנחת רוח

הריקוד שגרם לנחת רוח

שבת אחת, ישבו תלמידי הבעל שם טוב במחיצתו, והבחינו בשמחה עילאית האופפת את רבם.

"לא דבר רגיל הוא זה", לוחש ר' זאב קיצעס, תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש, לבני החבריה היושבים לידו. מביטים התלמידים ברבם, מוקסמים ממראהו הנאדר. עינו של הבעל שם טוב מביטות כלפי מעלה והן מאירות וזורחות כשני יהלומים. מעינות השמחה נפתחו והבעל שם טוב מסמן להמשיך בזמירות השבת מתוך התלהבות וחדוה עילאית.

מזמרים החסידים במלוא הקצב, והניגונים מתמשכים וסוחפים איש את רעהו. חוזים התלמידים ברבם ששמחה שלא מעלמא הדין אופפת אותו, ולבם מתמלא רגשי גיל. פורצת הרינה גבולות של מקום וזמן. נותנים התלמידים יד אל יד, מטים כתף לכתף, ויוצאים בריקוד נלהב...

עם צאת השבת, מורה הבעל שם טוב לאלכסי העגלון לצאת לדרך. במסעו מתלוה אליו תלמידו ר' זאב קיצעס.

כל אותו הלילה דהרו הסוסים וגמאו מרחקים ברגליהם החסונות. כשהעלו נחיריהם קצף ורגליהם אבק דרכים, נעצרה העגלה מעצמה בכיכר העיר.

"כאן קוז'ניץ" העיר הבעל שם טוב. ירדו הצדיק ותלמידו מן העגלה, ופנו לבית הכנסת.

"מיהו ר' שבתאי, היודעים אתם היכן גר ר' שבתאי?" שואל ר' זאב בפקודת רבו.

"ר' שבתאי?" מקמט אברך צעיר את מצחו.

"לא מכיר אדם כזה בעיר", עונה אדם אחר.

לא התיאש ר' זאב ופנה לשאול תושבים נוספים.

"ר' שבתאי?" תמהים הכל.

"שפסל!" מריעים פתאום בתרועת נצחון. "שפסל, יהודי פשוט ובור הוא. מה לכם, יהודים של צורה, וליהודי כורך ספרים זה?"

"אפילו את תוכן הספרים שכורך אינו יודע לקרוא, שפסל הבור", לעגו לו קבוצת צעירים.

בצעדים מדודים פסעו הצדיק ותלמידו לכיוון ביתו של שפסל. מאחריהם השתרכו רבים מבני העיר שנעצו עיניים סקרניות באורחים הזרים המבקשים לפגוש את שפסל.

"מחכים לך, שפסל, מחפשים את ר' שבתאי", קרא אי מי.

כפוף ושפל רוח פותח שפסל את דלתו לרווחה. בעיניים נבהלות סוקר הוא את הצדיק שפניו מאירות ואת תלמידו.

"דבר לי אליך, ר' שבתאי", פונה אליו הבעל שם טוב בבת צחוק נלבבת, המשככת את חרדו של שפסל.

"הכנס, רבי, ברוך בואכם בצל קורתי, במה זכיתי באורחים שכאלו?" מתרגל שפסל.

"אמור לי, ר' שבתאי, מה עשית בשבת שעברה?" נועץ הבעל שם טוב עיניים חודרות ביהודי הפשוט, "אל תסתיר דבר, ר' שבתאי, אמור, מדוע רקדת שלוש פעמים בשבת זו?" שואל הצדיק בקול תקיף.

"את כל האמת אספר, אך אינני מבין מדוע בשביל דבר זה מטריח הרבי את עצמו לבוא לכאן.

ובכן: יהודי פשוט הנני, מעודי לא ידעתי ללמוד, ורך כורך ספרים אני במקצועי, ממנו מתפרנסים אנו בדוחק רב. השבוע האחרון היה שבוע דל במלאכה עבורי. התבטלתי ממלאכה כל הימים, ולא השתכרתי אף לא פרוטה אחת...

כשהגיע יום שישי, נוכחתי לראות כי אין בידו ולו מטבע אחת, בשביל לקנות צרכי שבת. התעצבתי מאוד" ממשיך שפסל בפנים מושפלות, "ורוחי נעגמה עלי מאוד. תמיד משתדל אני לענג את השבת, והנה אין בידי לקנות מאומה. מה גם, שנדרתי נדר שלא להזדקק למתנת בשר ודם, כך שהייתי מנוע מלבקש צדקה ואפילו הלוואה.
ביום שישי לקראת שבת הלכתי לבית הכנסת, אמרתי שיר השירים בניגון ובהטעמה. לא היתה לי הזכות לטרוח בהכנת צרכי השבת...

בין כה וכה, נכנסה שבת והתפללנו ערבית של שבת.

בסיום התפילה, החל הדכדוך מפלס דרך ללבי. איככה אגיע כך לביתי ואצער את זוגתי העצובה ממילא? חשבתי לעצמי. הלכתי והתקרבתי הביתה, ולתדהמתי נגלו לעיני המשתאות שתי אלומות של אור הבוגעות משני פמוטי הכסת. התעצבתי אל לבי, כי חשבתי שמא מרוב צער הפרה זוגתי את הנדר, ונטלה מעות בהלוואה."
"התאפקתי בכל כוחי", סיפר שפסל, "ועטיתי על פני חיוך רחב. כשנכנסתי הביתה, נגלה לפני שולחן ערוך בטוב טעם. שתי חלות ריחניות היו מכוסות במפה, ומן הקיטון עלו אדים של תבשילי שבת משובחים. זימרתי "שלום עליכם" וקידשתי על היין.

לאחר הקידוש ונטילת ידיים סיפרה לי זוגתי בהתרגשות, כי במאמציה למצוא בבית חפץ בעל ערך כלשהו נתקלה בכפתורי כסף ישנים שהיו תפורים לבגד שכבר אינה לובשת. מיהרה היא, איפוא, למכור את הכפתורים, ובכסף שקיבלה עבורם קנתה צרכי שבת ביד רחבה.
"שמחה עצומה מילאה את לבי" המשיך שפסל לספר בבישנות, "Gד שיצאתי בריקוד של הודיה על כך שזיכני ה' באשת חיל, המוכנה למסור את כל ממונה על השבת!"

"ולמה אחר כך יצאת שוב בריקוד נלהב?" חקר הבעל שם טוב.

"שבת זו נהפכה עלי מאפלה לאורה. חששתי שתהא לי שבת קודרת והנה - נגלה לפני שולחן עמוס בכל טוב על ידי מציאה מן השים. ובפעם השלישית" אמר שפסל בהתלהבות "חשתי שלבי מלא שמחה ועונג שזכינו ביום מיוחד כזה. יום שבת קודש. רגלי נשאו אותי מעצמן. פיזזתי ורקדתי לכבוד השבת עצמה!" קרא שפסל בקול חזק.

"דע לך, ר' שבתאי, הריקודים שלך עשו נחת רוח עצומה בשמים, מקנא אני בך על הזכות הגדולה שנפלה בחלקך", אמר הבעל שם טוב בעיניים בורקות, "כל ריקוד כזה ימשוך עליך ברכה והצלחה. שמע גם אתה ר' זאב, את הסוד הגדול", הנמיך הצדיק את קולו.

ר' זאב ור' שבתאי התקרבו להקשיב ללחישתו הנרגשת של הצדיק:

"בזכות הריקוד הראשון - יזכו ר' שבתאי וזוגתו לחיים ארוכים. הריקוד השני - שידד מערכות הטבע, ור' שבתאי ורעיתו יזכו בבן זכר, למרות שנגזר עליהם להיות חשוכי בנים. ובזכות הריקוד השלישי, יזכו שבנם זה יאיר בכל העולמות! ובשכר בשורה זו, מבקש אני מכם כי תקראו את שם הילד כשמי - ישראל". סיים הבעל שם טוב את דבריו, ופנה לעזוב את קוז'ניץ.

לא ארכו הימים, ותקופת השנה חבקו ר' שבתאי ורעיתו בן זכר, אותו קראו בשם הבעל שם טוב - ישראל. גדל הילד, ועמו גדלו חכמתו, קדושתו וצדקתו, עד כי נודע בשם ר' ישראל המגיד הקדוש מקוז'ניץ.

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב דב בן שושנה (קוק) שליט"א, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א הרב נחום אליעזר בן שרה מרים (רבינוביץ) שליט"א הדס בת אורה לרפואה שלמה, יוסף מרדכי בן תהילה שמחה לרפואה שלמה, נחום אלימלך בן זהבה רבקה לרפואה שלמה, נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19522887

אתר השבת


מאמרים אחרונים