movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home חדשות ועדכונים תפילות וכנסים "ילדים! לכו הביתה!”

"ילדים! לכו הביתה!”

"ילדים! לכו הביתה!”/הרב ש"ב גנוט/

"מה שלומו?", שואל יהודי את חברו והוא משיב ש"שמעתי שקשה אך יציב". שניהם לא הרחיבו על מי מדובר, אך שניהם הבינו, מבלי להסביר, שהשואל והעונה התכוונו למצב בריאותו של מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, יאריך ה' את ימיו בטוב ובנעימים. רבבות פרקי תהילים, חיזוקים ו"קבלות" רציניות, לצד תילי תילים של דיווחים, שמועות ובדלי שמועות, מלווים אותנו כולנו בשבועיים האחרונים. אפילו איילה הגיעה הביתה מכתה א' ואמרה ש"מתפללים כל הזמן על חיה מושא"...

מה קרה? מדוע העולם התהפך ב-180 מעלות וכולם טרודים בנושא אחד?

הרב אלישיב, עם מטען ה-102 שנים שלו, מסמל את הקשר שלנו אל הדור שכמעט נעלם והסתיים לו. זהו הדור של גדולי עולם, תלמידי חכמים, מרביצי תורה וצדיקים, שכבר לא נמצאים איתנו, ואנחנו מנסים להיאחז בענף האחרון שלו. העץ הזקן והטוב, לצילו גדלנו מילדותינו, הולך ונמוג, ואנחנו רוצים להשאיר אותו, להרגיש אותו עוד ולא לעזוב.

קשה לספר לילדינו על גדולי התורה שגדלנו עליהם בתור ילדים. קשה לנו להעביר את התחושות המרגשות והמחשמלות הללו, שליוו אותנו אז, לפני 20-30 שנה, כשאבא דיבר בעיניים בורקות על ה"גדול" הזה וה"גדול" הזה. על ילדי החיידרים של תקופתינו שסערו ורגשו סביב גדולי התורה, אותם ראו בעינים לא רחוק מהבית. הדור השתנה כל כך מהר, העיסוקים, התחושות, הרגשות, הפנימיות שהלכה ואבדה לה, וגם הגדולה המיוחדת הזאת. הרב אלישיב שליט"א, שריד כמעט אחרון לדור הנפילים הנכחד, מאפשר לנו להרגיש שאנחנו עדיין קשורים ל"שם", לזמנים שהיו ואינם. יש לנו את מי להראות בחוש לילדינו הרכים, לפקוח יחד איתם זוג עיניים נפעמות ולהרגיש שלמרות שכמעט כל גדולי הדור "ההוא" עזבו אותנו, הרי שאנחנו עדיין נאחזים, קשורים.

הרב אלישיב מסמל אצלנו, בעיקר, את השאיפה הכנה של כל אב ואם. נכון, אנחנו רוצים שיהיו לילדינו הרבה בריאות והרבה פרנסה, ועוד הרבה דברים טובים, אך המטרה החשובה ביותר שלנו, של כולנו, היא שהבן שלנו יאהב באמת לימוד תורה, שדף הגמרא יהיה חלק בלתי נפרד ממנו ושהוא והסטנדר יהיו גוף אחד, בדיוק כמו הרב אלישיב.

אלפי סיפורים סופרו על גדולתו של הגרי"ש אלישיב, ולכולם מכנה משותף אחד- לימוד התורה.

לפני מספר שנים הגיע תייר אמריקאי – חרדי לשכונה הירושלמית הנודעת מאה שערים ושאל האם היהודי שלמד לבדו בבית הכנסת "אוהל שרה", עדיין יושב ולומד שם. הסובבים חייכו חיוך גדול ולקחוהו לבית המדרש הקטן הזה, שרק הרב אלישיב למד בו לבדו, ואיפשרו לו להציץ בחלון ולראות את "היהודי הזה", שכבר אינו אברך כל כך צעיר, שיושב ולומד במתיקות גמרא. התייר האמריקאי יצא מכליו מהתפעלות וסיפר שכך בדיוק, לפני ארבעים שנה, ישב אותו יהודי, הרב אלישיב שמו, ולמד תורה. "באותה התנוחה, עם אותם התנועות, ועם אותה המנגינה המתוקה!", התפעם התייר החרדי. בשנים האחרונות עזב הגרי"ש אלישיב שליט"א את בית המדרש הקטן, בו ישב והגה בתורה בהתמדה במשך עשרות שנים רצופות, מפאת גילו המופלג והקושי ללמוד לבד ללא עזרה טכנית. אך הלימוד נשאר אותו הלימוד, והמנגינה- אותה המנגינה.

נכון, בעשור וחצי האחרון עסק הרב הישיש באלפי עניני ציבור ודאג להשיב, לייעץ ולהורות לרבבות יהודים פרטיים מכל גווני הקשת. אך הגמרא והרב אלישיב נותרו תמיד מחוברים כמקשה אחת. מיליוני יהודים (וגם נוכרים) בכל רחבי תבל צפו בסרט הוידיאו הביתי, שהסריט שובב אחד מבאי ביתו של הגרי"ש שליט"א בחשאי, בו נראה הגרי"ש אלישיב יושב ולומד ברציפות במשך כשעה ורבע, עד שמכשיר ההסרטה הביתי חדל מלפעול. השעה היתה לאחר 2 בלילה והרב אלישיב קם ממיטתו, הלך למטבחון הקטן שבביתו הצנוע והכין לעצמו כוס תה מהביל. הוא מתיישב ליד השולחן, מניח את כוס התה לידו, פותח גמרא מסכת בכורות ולומד לעצמו בנעימה מתוקה. העולם כולו נם את שנתו והרב אלישיב, שעלה על יצועו ב-11 בלילה, כבר יושב ולומד. המכשיר הטכנולוגי, שהסריט בטיימר, פועל בחשאי ומראה לעולם מהו גדול אמיתי בישראל. שעה ורבע של לימוד אינסטנסיבי, רגוע ושלו. הרב אלישיב לומד, ולומד ולומד. לומד גמרא 'רגילה'. מפזם לעצמו בשקט את דברי הגמרא, ניגש מידי פעם לארון הספרים, מעיין בספר והוגה בקול את דברי רבנו גרשום, המודפסים על גיליון דף הגמרא. הוא מסביר לעצמו בקול צלול את הגמרא, ושוב שוקע בתוכה, כאילו אין בחוץ עולם עם אוברדפרט בבנק, מלחמות קיום וצרכים יומיומיים. רק ללמוד את תורת ה', וזהו. והמראה המקסים הזה שבה את לב כולנו.

וכשאנו מתפללים על רבי יוסף שלום בן חיה מושא לרפואה שלמה, בתוך שאר חולי ישראל, אנחנו בעצם מתפללים שהאיש ודף הגמרא לא ימוש מאיתנו. טוב לנו שיש בעולמנו אנשים שפסגת עולמם היא הבנה בדף י"ג במסכת בכורות, עם פירוש רבנו גרשום.

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א סיפר בהתפעמות (בספר "טובך יביעו") שכאשר נפטרה הרבנית אלישיב ע"ה, חששו כל בני המשפחה מהבאות.

הרבנית אלישיב ע"ה עשתה את הכל בבית. כיבסה וגיהצה, תלתה ועבדה, דאגה והתעסקה, רק כדי שבעלה הגדול יוכל לשבת וללמוד. היא מסרה את כל ישותה וחייה למען לימוד התורה של בעלה המתמיד והשקדן וכאשר נפטרה הרבנית, לא ידעו בני המשפחה כיצד יוכל האבא להסתדר. הם סיכמו בניהם על תורניות ועזרה קבועה ועל הסיוע החומרי לרב אלישיב, אך בלבבם עדיין שרתה מועקה, מי בדיוק ימלא את חסרונה של אמא, כדי שאבא יוכל להמשיך וללמוד תורה בהתמדה.

ואז, ככלות ימי השבעה, כשכולם שבו מבית העלמין, התיישב מרן הרב אלישיב שליט"א ליד הסטנדר. הוא אחז בגמרא וכמו שיכור, כך מספר הרב זילברשטיין, הביט בה בגעגועים, כאמא שלא ראתה את ילדה הקטן במשך שבוע שלם. הרב אלישיב הביט לרגע קט בבני משפחתו הקרובה ופסק: “ילדים! תחזרו הביתה!” ו...התחיל ללמוד.

ואנחנו כולנו מחכים כבר, בכליון עיניים, לרגע הזה, בו ישוב מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אל ביתו הצנוע, יתיישב ליד השולחן, יאחז בגמרא, אהבת חייו האין-סופית, ויתחיל ללמוד, וללמוד וללמוד וללמוד...

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: הרב שמריהו יוסף חיים בן פעשא מרים, יגאל שלמה בן שושנה מהין ובני משפחתו, בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת עליזה פרומה בת מרדכי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת ר' מרדכי בן ברוך ז"ל ופאולה פייגלה בת אליעזר ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 20097436

אתר השבת


מאמרים אחרונים