movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
Home יהדות אמונה להתגורר ב"נחלת ה'"

להתגורר ב"נחלת ה'"

להתגורר ב"נחלת ה'"

* המקרה המוזר בבית דינו של הגרי"ש אלישיב: מדוע רצתה האשה להגר מקנדה לישראל? *האם עדיף יותר לגור באלעד מאשר בפתח תקוה או בבני ברק? האם טוב שחילונים יעלו לגור בארץ ישראל? למי כדאי להישאר בארה"ב ולא לעלות לארץ ומדוע לא עלו יהודים בכל הדורות לארץ המובטחת? מדוע הגר"א שב לביתו, מבלי לעלות ארצה, ומה חיפש הגר"א בביקורו המסתורי בהולנד, בדרכו לארץ ישראל? והאם ישנה מצוה מיוחדת להדליק תנור חימום בארץ ישראל? ומדוע בחר ר' שלום סלמון להתגורר בדירת קרקע?** תכלית יציאת מצרים וקריעת ים סוף היא קבלת התורה והכניסה לארץ ישראל ובשבוע בו מציינים את ט"ו בשבט ומשבחים את הפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל, כותב הרב שב"ג על מצות "ישוב ארץ ישראל", ענייניה וחלקיה*

**סיור בארמונו של המלך, במאמרו ההלכתי – תורני של הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א , על פי הספר העיוני- הלכתי החדש 'נחלת ה'- על מצות ישוב ארץ ישראל, עמקיה והלכותיה, פרטיה וטעמיה **

השעה 7:00 בבוקר והשעון המעורר מעורר אותנו לעוד יום בעולמו של הקב"ה. ישראל מתעוררת לחיים. אבא שב מבית הכנסת, אמא מכינה סנדויצ'ים לילדים והבת הגדולה מסייעת להלביש את הזאטוטים. צפירות מכוניות נשמעות מבחוץ והילדים מתכוננים לצאת מהבית לכיוון החיידר ובית הספר. המשפחה עוזבת את הבית, נושקת למזוזה ויוצאת לדרך, לכולל או לעבודה, לבית הספר או לחיידר, לגן או למעון. והנה, אם תכוונו כעת לשם מצוה, אתם עומדים לקיים כעת מצוה נדירה, מצוה שמליוני יהודים בכל הדורות ובכל הגלובוס חלמו עליה, השתוקקו לקראתה ובכו למענה. אנחנו, שנולדנו בארץ ישראל ואנו נושמים וחיים בה תמיד, לא תמיד מרגישים כך, אך האמת היא שאנחנו חיים כל הזמן בארמונו המיוחד, הקסום והמרומם של המלך מלכי מלכים ית"ש. אנו חיים בתוככי ארץ ישראל הקדושה.

מלך כוזר לא הבין

יהודים בכל הדורות חלמו, ערגו והתגעגעו אליה, אל ארצנו הקדושה, ארץ ישראל. רבים מהם חלמו והשתוקקו אל ארץ 'לא מוכרת', למרות שמעולם לא ביקרו בה, אך החלומות והתפילות לפקוד אותה, להתגורר בה, ולפחות להיקבר בה, מילאו את כל ישותם. גדולי הדורות ניסו בכל יכולתם לעלות לארץ ישראל, לעיתים תוך כדי סיכון חיים ממשי, וחלקם אף הצליחו לעשות זאת. מהי מצות ישוב ארץ ישראל, שגדולינו ומאורינו כה השתוקקו לקיימה? האם היא מצוה מהתורה או מדברי חכמים, או שבישיבתה יש רק ענין טוב? מי מקיים אותה ומי אינו חייב לקיימה? ומתי דוקא כדאי לארץ ישראל שיהודיה יעזבו אותה ולא ישארו בה? ננסה במאמר קצר זה לגעת בשוליה של ארצנו הקדושה, בשבוע בו חל ט"ו בשבט, בו מדקדקים כולם לשבח את ארץ הקודש, לאכול מפירותיה הטעימים ולשבוע מטובה.

בספר הנפלא 'נחלת ה' פורס המחבר ידידי הרב הגאון רבי בנימין ליאון את השיטות בענין. ראשון המדברים בחובת מצות ישוב ארץ ישראל, הוא הרמב"ן במניין מצוותיו. הרמב"ן כותב: "מצוה רביעית שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הקל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אמרו להם "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ". הוא כותב "שאנו נצטוינו להרוג האומות [שהתגוררו בארץ] בהלחמם עמנו ואם רצו להשלים נשלים עמהם ונעזבם בתנאים ידועים, אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות". הרמב"ן מצטט את דברי הספרי המספר לנו על רבי יהודה בן בתירה, ר' מתיה בן הרש, ר' חנניה ור' נתן שיצאו מארץ ישראל לחוץ לארץ והגיעו למקום שנקרא פלטיה. החכמים נזכרו בארץ ישראל, נקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן, וקרעו את בגדיהן ואמרו: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה". גם מדברי הירושלמי במסכת סוטה (ח,ד) נראה שישנה מצות עשה מהתורה לשבת בארץ ישראל וגם רבים מהראשונים פסקו להלכה כהרמב"ן, שישנה מצות עשה מהתורה לגור בארץ ישראל. התשב"ץ כותב: "הדירה בארץ ישראל מצוה גדולה, וכבר מנה אותה הרמב"ן בכלל תרי"ג המצוות". גם הרשב"ש מסכים שמצוה זו נמנית במנין המצוות וכמוהו גם הריב"ש ועוד ראשונים.

מלך כוזר שואל את החבר מדוע היהודים אינם מקיימים את מצות התורה לגור בארץ ישראל והכוזרי מסכים איתו ומסביר לו שהגלות מונעת מאיתנו לעלות פיזית לארץ ישראל.

הרמב"ם אינו מונה את מצות ישוב ארץ ישראל במנין מצוותיו. וזאת מדוע? האם הרמב"ם סובר שאין מצוה מהתורה לגור בארץ ישראל? על שאלה זו רבו מפרשי הרמב"ם לכתוב ולבאר. לדעת ה"מגילת אסתר", ממפרשי "ספר המצוות לרמב"ם", אכן הרמב"ם סובר שרק בזמן אבותינו היתה מצוה לגור בארץ ישראל, אולם לאחר שהוגלנו מארצנו ונחרב בית המקדש, אל לנו לעלות לארץ ישראל, ואדרבה, הצטווינו שלא למרוד באומות העולם, כפי שנאמר בסוף מסכת כתובות שהקב"ה השביע את עם ישראל ש"לא יעלו בחומה" כדי שלא לכבוש את ארץ ישראל בחוזקה, והמצוה לכבוש את ארצנו ושכה הפליגו חכמינו בשבח ישיבת ארץ ישראל, זהו דוקא בזמן שבית המקדש קיים, אך בזמן הזה, כל עוד לא הגיע המשיח, אין מצוה לגור בארץ ישראל.

רבים מהאחרונים התווכחו בעוז עם דברי ה"מגילת אסתר" והוכיחו ממספר מקומות שגם הרמב"ם סובר שגם בימינו אנו ישנה מצוה לדור בארץ ישראל. ישנם מהאחרונים שהסבירו שהרמב"ם לא מנה את המצוה במניין מצוותיו, מפני שהוא סובר שהיא מצוה דרבנן ואילו האחרונים מסבירים שהרמב"ם סבר שמצות ישוב הארץ היא מצוה כללית ולא מצוה פרטית, כדוגמת מעלות רבות שמצינו בתורה ובדברי החכמים, שהם מעלות חשובות ויקרות, אך לא נמנו כחלק ממצוות עשה מהתורה. בספרי "ויאמר שמואל" (ובס"ד צוטטו דברי אלו בספרים נוספים העוסקים בהלכות ישוב ארץ ישראל) ביארתי שגדר מצות ישוב ארץ ישראל, שהיא אינה מצוה ממנין המצוות, אלא שמכיון וארץ ישראל היא ארצו של הקב"ה וסגולותיה וקדושתה מסולאות מפז, לכן היא המקום המעולה והמשובח ביותר לקיום כל מצוות התורה, ולכן היושב בארץ ישראל זוכה להכשר לקיום כל המצוות ביתר מעלה והידור.

ה"חזון איש" כותב במכתב שהישיבה בארץ ישראל בימינו אינה גרועה כמובן מהישיבה בחו"ל חלילה, ו"מצות ארץ ישראל הוכרעה על ידי הרמב"ם והרמב"ן ושאר הפוסקים, וידוע עד כמה שאף ה"חפץ חיים" לעלות לארץ ישראל. גם מרן הגרא"מ שך זצוק"ל כותב במכתב כך: "אין ספק שישוב ארץ ישראל היא מצוה, אף לשיטת הרמב"ם שלא מנה מצוה זאת במנין המצוות, אבל מצוה היא, וכל הש"ס מלא מזה, ואין מי שחולק על זה".

רוב האחרונים פסקו להלכה כדעת הרמב"ן, כפי שפורש לנו אחד מתלמידי החכמים החשובים בעירנו בספרו החדש והנפלא "נחלת ה'"- על מצות ישוב ארץ ישראל, והם המהרי"ט והחרדים, החיד"א והרדב"ז, השל"ה והאור החיים הקדוש, היעב"ץ והמעיל צדקה רבי חיים פלאג'י המטה יוסף ועוד. ואולם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א כתב שהעולם נוהג לומר שהרמב"ם סבר שאין מצות ישיבת הארץ מהתורה, אלא רק מדרבנן.

לדעת רבים מהפוסקים ישנה מצוה גדולה (ולחלקם-גם חובה) לכל יהודי באשר הוא בין איש ובין אשה, לעלות לארץ ישראל ולגור בה. ה"חרדים" כותב ש"צריך כל איש ישראל לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה, כבן השב אל חיק אמו". רבנו הגר"א זצ"ל היה בדרכו אל ארץ ישראל וכתב מכתב לבני משפחתו, בה הוא כותב שהוא כעת בדרכו אל ארץ הקודש, "שהיא חמדת כל ישראל וחמדת ה' יתברך, עליונים ותחתונים תשוקתם אליה".

מדוע האשה רצתה לעזוב את קנדה?

ריב זוטא ניטש במשפחת ישראלי, המתגוררים במקסיקו. זרח ישראלי רוצה לעלות לישראל, בעוד שרעייתו שושנה ישראלי מעדיפה להישאר ולגור בארץ הדרום אמריקאית. מה עושים? כיצד מכריעים את הויכוח ביניהם?

כאשר האיש רוצה לעלות לארץ ישראל ואשתו אינה רוצה זאת, או להיפך, האישה רוצה לעלות לארץ והאיש אינו רוצה, יכולים השניים לכפות זה את זה עליהם ולעלות לארץ ישראל, וזה למרות שהם מתגוררים בחו"ל במקום משובח ומצוין, נאה ויפה. (אך בתנאי שאכן כוונת בן הזוג, הרוצה לעשות זאת הוא לעלות לארץ ישראל מצד המצוה, ולא מסיבות צדדיות. ומעשה שהיה כך היה : כאשר ישב מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א בבית הדין הירושלמי, הגיע לידו תיק הלכתי, בו אשה, שנישאה בזיווג שני למליונר קנדי, רצתה בכל מאודה לעזוב את קנדה לעלות לארץ ישראל ואילו הבעל רצה להישאר בקנדה, שם התנהלו עסקיו המסועפים. מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ביקש לבדוק האם ישנם הבדלים בין חוקי קנדה לחוקי מדינת ישראל בנושא הרכוש ואז הוברר, הפלא ופלא, שבעוד שלפי חוקי ישראל זכאית האשה לקבל נתח נכבד מנכסיו וכספו של בעלה, הרי שלפי חוקי מדינת קנדה האשה לא מקבלת את כספו. כך, בחוכמתו של הרב אלישיב, התגלו סיבותיה של האשה החמדנית, שדיברה גבוהה גבוהה על מצות ישוב ארץ ישראל, אך בלבבה התכוונה לקבל לחזקתה כסף רב מנכסי בעלה).

אין מצוה ליהודי שאינו שומר מצוות לעלות לארץ

לאחד מגדולי הדור נכנס יהודי חרדי, שהסוכנות היהודית ניסתה לגייסו לעבודה בחו"ל, למטרת העלאת יהודים מארצות דרום אמריקה לישראל. מתוך הדברים הבאים נבין לבד מה השיב לו אותו גדול בישראל.

רבנו אהרון הכהן מלוניל ז"ל כותב בספרו "אורחות חיים" שאסור למנוע מאף יהודי לעלות לארץ ישראל, וכל המונע אותו מלעלות לארץ אינו זוכה לקבל את פני השכינה. אבל, שימו לב לדברים שכתבו ה"כלבו" וה"תרומת הדשן", שיהודי שרוצה לעלות לארץ ישראל כדי לנהוג בה קלות ראש או להתקוטט בה, עליו הכתוב אומר "ותבואו ותטמאו את ארצי, ומי ביקש זאת מידכם לרמוס חצרי". בספר "נחלת ה'" מצטט המחבר מפי סופרים וספרים שאין מצוה ליהודי שאינו שומר תורה ומצוות לגור בארץ ישראל, והמסייע בידי חילוני לעלות לארץ ישראל ולחטוא בה, בארץ הקודש, ארצו של הקב"ה, עובר עבירה, וישיבתו בארץ ישראל גורמת רעה רבה ליושבי ארץ ישראל.

הרמב"ן כותב שאנשי סדום ספגו עונשים כבדים על חטאיהם, מהסיבה שהם עברו עבירות כה חמורות דוקא בארצו הקדושה של הקב"ה. בטרקלינו של המלך צריכים להתנהג בצורה הרבה יותר טובה ומכובדת מבכל מקום אחר בעולם, וכשאנו נמצאים בארמונו של הקב"ה, בארץ ישראל, מקפידים בשמים על מעשינו הרבה יותר מאשר בחוץ לארץ. לכן לא כדאי לשכנע יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעזוב את חו"ל ולעלות לארץ ישראל, כיון שהעבירות שלהם בארץ הקודש נחשבים לחמורות יותר מאשר אם יחטאו בחו"ל, וגם שומרי התורה והמצוות יענשו בגללם והארץ עלולה להקיא אותם. מסיבה זו הצטערו גדולי ישראל על פתיחת כל חנות לממכר מאכלות אסורות בארץ ישראל ועל כל פירצה נוספת בחומות השבת או הקדושה בארצנו. כי בארמון המלך, בארץ ישראל, חייבים להקפיד במשנה זהירות לבל יתחלל שם המלך יתברך.

הגר"א ז"ל כותב באגרתו שבארץ ישראל צריך להיזהר מאד, יותר מבחו"ל, ללכת בדרכי ה' יתברך. ה"בינת אדם" וגם השל"ה הקדוש הזהירו שרק אנשים שמתכוונים להתקדש ולהיטהר בארץ ישראל, יעזבו את דירתם בחוץ לארץ ויעלו אליה, והם מבקשים מאלו שמתכוונים לעלות לארץ, לסדר את כל חובותיהם הרוחניים בחו"ל, כמו לבקש סליחה ומחילה מאלו שהם חטאו נגדם ולפייס את כל אלו שצריכים הם לפייסם, ורק אז לעלות לארץ ישראל זכים ונקייים מעוונות.

הגנבים הצדיקים של ארץ ישראל

ובכל זאת, חילוני בארץ ישראל טוב הרבה יותר מחילוני בלוס אנג'לס. יהודי שאינו שומר תורה ומצוות המתגורר בארץ ישראל, נחשב לבן מעלה גדול יותר מיהודי כזה המתגורר בחו"ל. הגמרא במסכת עבודה זרה מספרת שרמתם הרוחנית של השודדים היתה גבוהה מרמתם הרוחנית של גנבי בבל, וזאת למרות ששודדים נחשבים לרשעים גדולים יותר מ"סתם גנבים".

הגרש"ז אוירבך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה מוכיח שגם יהודי שאינו שומר מצוות, שנקבר בארץ ישראל, זוכה למדרגה גבוהה כאילו נקבר תחת המזבח, למרות שאינו צדיק, בלשון המעטה...

הרב אברהם פ., איש עסקים ממונסי, שאל שאלה מעניינת: יכול לאפשר לעצמו לעזוב את סביבתו החרדית בחו"ל ולקנות דירה בהוד השרון, שהיא עיר שרוב תושביה אינם שומרי מצוות, והוא שואל: היכן עדיף לו לגור, בשכונה חרדית בארה"ב או בשכונה חילונית בארץ ישראל? התשובה לשאלה זו נמצאת בגמרא במסכת כתובות וברמב"ם הלכות מלכים: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל בעיר שרובה גויים עובדי עבודה זרה, ואל יגור בחוץ לארץ בעיר שרובה ישראל". וכן, כמובן שגם בארץ ישראל ראוי לגור בסביבה תורנית, שתשפיע טובה עלינו ועל ילדינו.

בן ישיבה מישיבת ליקווד המעטירה, חשקה נפשו לעלות לארץ ישראל וללמוד בה תורה בישיבה אמריקאית - ירושלמית. הוריו שמחו על הרצון לעלות לארץ ישראל, אך הם ביררו אצל חברים טובים והגיעו למסקנה שיתכן מאד שהריחוק מהבית והתחושה ש"אף אחד לא שומר עלי", תגרום לבנם היקר ירידה רוחנית. מה עושים? - ה"תרומת הדשן" פוסק שכאשר שישנה מציאות ברורה, או חשש רציני, שהעליה לארץ ישראל תגרום לאדם לירידה מדרך הישר, אסור לו לעלות לארץ ישראל, ואם הוא כבר נמצא בארץ והוא מתדרדר מבחינה רוחנית, עליו לצאת ממנה מיד ולשוב לחו"ל. השודדים, הרעב והישמעאלים- והיהודים נותרו בחו"ל

בתורתנו הקדושה מצויים פסוקים רבים בשבח ארץ ישראל ובישיבתה. חז"ל במקומות רבים, בגמרא ובמדרשים, הפליגו בשבח ישיבת הארץ הקדושה וכל גדולי הדורות נשאו את עיניהם ולבבם אליה תמיד. אם כן, מדוע לא עלו כולם לארץ ישראל ובחרו להישאר באירופה ובאסיה, באמריקה ובארצות ערב? מדוע רק בעשרות השנים האחרונות עלו מליוני יהודים (וגם למעלה ממליון גויים גמורים, ה' יצילנו וירחם עלינו) לארץ ישראל, בעוד שכמעט בכל הדורות היה הישוב היהודי בארץ ישראל קטן - יחסית?

התוספות כותבים שבזמנינו, שישנה סכנת דרכים, לא נוהגת מצוות העליה לארץ ישראל. התוספות מביאים את דבריו של רבנו חיים כהן, שכתב שבזמן הזה לא נוהגת מצות ישוב ארץ ישראל בגלל שקשה מאד לשמור בארץ על המצוות התלויות בה ולכן עדיף להתגורר בחו"ל מאשר לגור בארץ, לא לקיים את המצוות התלויות בה ולהיענש. המהרי"ט כתב שלא רבי חיים כהן כתב את הדברים האלו, אלא תלמיד טועה. ואכן, מעניין שאף אחד מהראשונים לא הזכיר את דברי רבנו חיים כהן, ואפילו ה"תוספות הרא"ש", שמצטט את דברי התוספות בדרך כלל, לא הזכיר את דברי הר"ח כהן. השל"ה הקדוש כותב ש"דברי רבנו חיים הם דעת יחיד וטעמו אינו מסתבר". ואולם בספרי הפוסקים הקדומים הובאו מספר סיבות שמנעו מיהודי העולם לעלות לארץ, והם סכנת הדרכים, השודדים ואנשי הכנופיות ששרצו בדרך לארץ ישראל וגם בתוככי הארץ עצמה, וגם סיבה כלכלית. המחייה בארץ ישראל היתה קשה וילדיה (וגם מבוגריה...) סבלו מחרפת רעב. התשב"ץ מצביע על כך שמדברי הגמרא אנו למדים שאפילו בזמן חז"ל היתה הפרנסה מצויה בחו"ל הרבה יותר ולא בארץ, לכן מצאנו שאנשי ארץ ישראל היו יוצאים לחו"ל כדי להשתכר למחייתם. לכן, כדי שהמחסור הכלכלי לא יפריע ליהודים ללמוד תורה, העדיפו האמוראים הקדושים וגם הבאים אחריהם, להתגורר בבבל ולחיות בצורה שאיפשרה להם לעבוד מעט וללמוד הרבה, ולא לעלות לארץ ולסבול בה מחרפת רעב, דבר שהיה מביא אותם לידי ביטול תורה.

ה"תרומת הדשן" מספר שבארץ ישראל בתקופתו "המזונות דחוקים ומצומצמים שם מאד, והרווחים קשים, ומי יוכל לעמוד בכל זה?! ומלבד גודל רשעת הישמעאלים שם"... ה"מעיל צדקה" ערך "תשובה" מפורטת על הענין, תשובה שמוצאת בהרבה מספרי ההלכה והשותי"ם העוסקים בנושא העלייה לארץ. הוא מספר שמצב הפרנסה בארץ ישראל בכי רע ויהודים רבים שעלו אליה נקלעו למצב כלכלי קשה מנשוא. יהודים שבחו"ל חיו חיים טובים מבחינה כלכלית ויכלו לחיות בנחת ובהשקט, לחנך את ילדיהם כדבעי ולעסוק בתורה, נאלצו להתרוצץ מכאן לשם ומשם לכאן כדי להביא מעט לחם הביתה.

ה"מעיל צדקה" כותב שמצות ישוב ארץ ישראל נועדה לסייע לנו לקיים את התורה במקום קדוש ואיכותי, שאפילו האויר שבו מחכים. אך אם ישיבת ארץ ישראל עלולה לגרום לקשיים נפשיים וכלכליים, עדיף כבר להישאר ולגור בחוץ לארץ. ה"מעיל צדקה" כותב שכמובן שאם העליה לא"י תביא להפסדים רוחניים, בחינוך הילדים וכדומה, בודאי כדאי להישאר בחו"ל. ובכל זאת, למרות הקשיים הגדולים, עלו הרבה מגדולינו לארץ ישראל במסירות נפש, כמו הרמב"ן ורבי יהודה הלוי, האר"י הקדוש, מרן הבית יוסף והאלשיך, האור החיים הקדוש והרמח"ל וכמובן, עלייתם של תלמידי הגר"א והבעש"ט, כאשר גם הגר"א והבעש"ט בעצמם ניסו בכל מאודם לעלות לארץ ישראל, אך מהשמיים עיכבו בידם.

בתקופתינו המצב בארץ ישראל באופן כללי הוא טוב מאד, ברוך ה'. אין סכנת דרכים בנסיעה לארץ ישראל וניתן להגיע לארצנו בקלות ובנינוחות. מצב הפרנסה מצוין ורובם המוחלט של תושבי ישראל חי ומתפרנס יפה, לא פחות מרוב ארצות העולם. לכן אין בדרך כלל סיבה הנראית לעין שתמנע מיהודי העולם להגיע לכאן ולגור כאן, בארץ הקודש. אך כמובן שישנם יהודים שיש להם סיבות טובות לא לעלות לארץ. כמו יהודים שצריכים אותם בחו"ל באופן מיוחד, העסקים שלהם נמצאים דוקא שם ואילו כאן יקשה עליהם להתפרנס. הילדים מתחנכים טוב יותר באוירה ה"חוצניקית" ועוד כהנה וכהנה סיבות.

מספר פעמים ביקשו ממני יהודים מחו"ל לשאול את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א האם לעלות לארץ ישראל מצרפת ומארה"ב. האנשים פרסו את נתוני החיים שלהם, יחד עם השיקולים והספיקות, והתשובה לא היתה תמיד חד משמעית. לפעמים הורה להם הגר"ח קניבסקי שליט"א דווקא להישאר בחו"ל ולפעמים הורה להם לעלות לארץ. לכן, כך מציע הגר"מ שטרנבוך שליט"א (בספרו "תשובות והנהגות") לאלו שרוצים לעלות ארצה, "שיערוך ביקור בארץ ישראל וינסה לקבוע איפה יגור, היכן יתחנכו בניו ובנותיו והאיך תהיה פרנסתו, ורק לאחר שיסדר הכל - יעלה לארץ ישראל ויצליח לעבוד את ה' בפלטרין קדשו".

בהקדמת הספר החשוב והאיכותי "נחלת ה'" (וגילוי נאות: ערכתי את ספר זה, כאשר את הספר עצמו כתב הרה"ג רבי בנימין ליאון מאלעד), מתלונן המחבר, ובצדק, על כך שהיוצרות התהפכו. היו שנים רבות בהם היתה התעוררות רבה בעולם היהודי לעלות לארץ ישראל. ארגונים יהודים ציוניים קמו כפטריות שאחר הגשם וצעירים יהודים עלו ארצה בכמויות, עלו ועזבו את הדת היהודית בארץ הקודש. גם לאחר הקמתה של מדינת ישראל הגיעו לכאן רבבות יהודים, שחיו בשנותיהם הראשונות במעברות, בפחונים שהגשם זלג אליהם בקביעות. רבבות יהודים כשרים וטהורים הועברו על דעתם ודתם וזנחו את קיום התורה והמצוות. רבבות יהודים שחשקו בארץ ישראל, ארצו של מלך המלכים, שכחו את המלך וילדיהם הפכו לחילונים. והנה, למרות כל הקשיים הרוחניים והכלכליים הגיעו לארצנו רבבות, אך כיום, כשהמצב הרוחני בארצנו משגשג, יש כאן מאות ישיבות ואלפי אלפי בתי מדרשות, וגם המצב הכלכלי טוב שבעתיים ואיש אינו מתגורר בפחונים במעברות, ודווקא כעת, העליה היהודית הגדולה הפסיקה. מאות אלפי יהודים שומרי מצוות התמקמו בברוקלין ובניו-יורק, בלוס אנג'לס ובשויץ, באנטוורפן ובמונסי, והם מעדיפים את אוירה העכור של מנהטן, גורדי השחקים והפיצה האמריקאית. האם לא ראינו כאן עולם הפוך?!

יהודים מחו"ל מגיעים לבקר בקביעות בארץ ישראל, אך הם שבים לבתיהם כעבור תקופה קצרה, עמוסי חוויות, תפילה בכותל ובמקומות הקדושים, בבתיהם של גדולי ישראל ובאתרים מעניינים, ועם מאות תמונות במצלמה הדיגיטלית האם הם קיימו בביקורם את מצות ישוב ארץ ישראל?. ה"שלטי גיבורים" כותב שמצות ישוב ארץ ישראל אינה מתקיימת בהגעה לא"י לצורך ביקור או טיול, ולדבריו הסכימו הפוסקים. ואם כן, כיצד בכל זאת יוכל יהודי להישאר לגור בארה"ב או באירופה, ולקיים בכל זאת מצוה, מענפי מצוות ישוב ארץ ישראל?

בחודש חשון השנה נכנס יהודי מחו"ל למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א (כפי שמעיד נכדו של הגרי"ש, הרה"ג רא"צ ישראלזון שליט"א במכתבו בתחילת ספר "נחלת ה'") ושאל האם ישנו ענין לרכוש בית בארץ ישראל גם אם אינו מתגורר כאן.. השיב לו הגרי"ש שליט"א: "בודאי שיש בזה ענין! הרי יש לאו של "לא תחנם" שהתורה הקפידה שהקרקעות בארץ ישראל יהיו שייכים ליהודים ואסור למכור בארץ קרקעות לגויים!". ואכן, הרוכש דירה בארץ הקודש, או הקונה בית או אפילו המרחיב את דירתו הקיימת, וגם הנוטע עץ או כרם בארצנו, מקיים מצוה, ובפרט אם קונה הוא בית מגוי. מול ביתי התגורר לו יהודי צדיק, רבי שלום סלמון שמו, ובגינתו עצי פרי מלבלבים. רבי שלום, שנפטר לא מזמן בעוונותינו, רכש בכוונה דירת קרקע, בשביל לקיים את מצוות ישוב ארץ ישראל ואת מצוותיה התלויות בה בעצי הפרי. אם תעברו ברחוב התאנה לכיון רחוב ר"י הנשיא באלעד, תוכלו לראות את כרזות 'ברכת האילנות' שכתב ותלה רבי שלום זצ"ל בגדרות גינתו.

חז"ל אמרו לנו (במדרש רות) ש"כל הקונה ארבע אמות בארץ ישראל, מובטח לו שהוא בן עולם הבא". הגר"י זילברשטין שליט"א מספר בשם מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שמרן החזון איש זצ"ל היה מייעץ ליהודים לקנות קרקעות בארץ ישראל. וכן, חשוב להדגיש שיהודי המתגורר בחו"ל ורק רכש דירה בא"י, מבלי שהוא מתגורר בה, אינו מקיים את מצות ישוב ארצנו, אך בודאי שיש בכך ענין גדול.

להדליק בארץ מזגן... לשם מצוה
שלהי דקייטא. יום שרבי במיוחד והשמש קופחת על ראשינו. האם אנו יכולים להתלונן על "הארץ החמה הזאת"? לא, בהחלט שלא.

יהושע וכלב בן יפונה אמרו לעם ישראל ש"טובה הארץ מאד מאד" ובכל ספרות חכמינו ז"ל הרחיבו בשבחה של ארצנו החביבה והקדושה. הגמרא מזהירה שעוון גדול לדבר בגנותה של ארץ ישראל ולומר שישיבתה רעה. ושימו לב לפרט מעניין: הגמרא בכתובות מספרת שרב אמי ורב אסי ישבו בארץ ישראל. כאשר השמש קפחה על ראשם והיה להם חם, עברו הם לשבת בצל, וכאשר היה להם קר בחורף, היו מתיישבים במקום חמים ונעים, וכל זה מדוע? כדי להנעים לעצמם את ישיבתם בארץ ישראל ובכדי שלא יוכלו להתרעם ח"ו על ישיבת ארץ ישראל. נמצא שכאשר חם לנו בקיץ ואנו מפעילים את המזגן, או כשקר לנו בחורף ואנו לובשים מעיל או מדליקים תנור, כדאי לנו לכוין שאנו עושים כך כדי שיהיה לנו טוב ונעים בארץ ישראל, ובכך נקיים מצוה.. (ואולי אם נדליק את המזגן לשם מצוה זו, יחזיר לנו הקב"ה את הוצאות החשמל על הפעלת המזגן, כדעת הראשונים שהקב"ה מחזיר לאדם את ההוצאות הכספיות שהוציא עבור מצוות...).
השבוע שטחתי את הדברים לפני מורי הגר"ח קניבסקי שליט"א, שאמר שהם אכן מסתברים. לתשומת לב מוכרי חנויות החשמל...

חז"ל אמרו ש"הכל מעלין לירושלים" וזוהי מצוה. ה"חתם סופר" כותב שכשם שישנה מצוה לעלות מחו"ל ולהתגורר בא"י, כך ישנה מעלה להתגורר בירושלים עיר הקודש, כיון שכל מקום הקרוב יותר אל בית המקדש, כך משובח ומעולה הוא יותר. הגר"ש ואזנר שליט"א כותב שדין "הכל מעלין לירושלים" הוא רק כשנגור בירושלים העתיקה, בתוך החומות, אך לא מחוץ לחומות, וכדבריו הסכים גם ה"ציץ אליעזר". אולם לדעת הגרי"מ טיקוצ'ינסקי זצ"ל, הגרש"ז אוירבך זצ"ל והגר"מ שטרנבוך שליט"א ישנה מצוה להתגורר גם בירושלים החדשה, כיון שהיא נחשבת לסביבות ירושלים. ולכאורה עדיף לגור באלעד, ממנה ניתן להגיע לירושלים בנסיעה של פחות מ- 45 דקות, מאשר לגור בערים חרדיות אחרות כדוגמת ב"ב, שהנסיעה מהם לירושלים ארוכה יותר, כיון שככל שאנו מתגוררים סמוך לבית המקדש, כך מעלת מקום מגורינו עדיפה.

חז"ל במסכת כתובות אמרו שכל המהלך ד' אמות בארץ ישראל - הרי הוא בן עולם הבא. ולכן כשאנו צועדים בכל יום בארץ ישראל, מהבית לחדר האשפה עם פח הזבל, מהבית לבית הכנסת, לעבודה, למשרד או לכולל, לגינת המשחקים עם הילדים או לצרכניה הקרובה, אנו מקיימים מצוה חשובה, שבזכותה נזכה לעולם הבא. וכן, "מצוות צריכות כוונה" - ולכן עלינו לכוין לעשות נחת רוח ליוצרנו בכך שאנו מתגוררים בארץ ישראל, חיים בה והולכים בה, ולקיים בכך מצות עשה מהתורה (או מדרבנן) של ישוב ארץ ישראל. מליוני יהודים בכל רחבי תבל רצו בכל מאודם, בכל הדורות, לקיים את המצוה החביבה שאנו יכולים לקיים בכל רגע. אשרינו מה טוב חלקנו מה יפה ירושתנו! ספר נחלת ה', על מצות ישוב ארץ ישראל, הלכותיה, דיניה, סברותיה ועומק עיונה, על פי דברי גדולי הפוסקים וחכמי הדורות, בהשקפתם העמוקה של רבותינו מעתיקי השמועה זצ"ל ויבלחט"א. מאת הרב הגאון רבי בנימין ליאון שליט"א

אפשר להשיג את הספר במס. פקס 0722502305
או במייל :
כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת

__________________________________ ובחנויות הספרים המובחרות

 

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה, רפאל מאיר צבי בן ברכה בריינדל, רועי עובדיה בן שולמית רעות, בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לכבוד שבת קודש

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת יריב, שושי, יעקב, עטרת, איילה, מוריה, ידיד ואביגיל עטר ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 16926114

אתר השבת