מתוך אתר הלכה יומית 

 

היום הוא יום העצמאות. וכבר דיברנו כמה פעמים בענין ההשקפה הנכונה על תקומת מדינת ישראל בארץ ישראל, על פי דבריו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

 

דבר פלאי נמצא בדברי רבינו הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל, בעל ספר בן איש חי, שבספרו "בניהו" (על מסכת ראש השנה דף ח:) כתב, ממש דברי נבואה, שקודם גאולתם של ישראל, יעלו רבים מהם לארץ ישראל, ותהיה להם כאן ממשלה, ותהיה להם מעלה, רק שלא יהיו נגאלין לגמרי, עד ביאת משיח צדקינו. והדברים נכתבו על ידי הגאון רבי יוסף חיים, בימים בהם איש לא האמין כי יעלו ישראל על אדמתם בקיבוץ גדול, אם לא על ידי ביאת המשיח שיתגלה במהרה בימינו. (ובספר אביר הרועים חלק שני, הבאנו עוד נפלאות מתורתו, שלמד מראש על מלחמת יום הכפורים, ועוד. עיין שם).

 

ובודאי לא לחינם עשה עמנו ה' יתברך נס ופלא, בקיבוץ ישראל על אדמתם בדורות האחרונים, וכמו שאמר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (ביום העצמאות של שנת התשכ"ט, 1969), כי כבר כמה פעמים עזרנו ה' יתברך להכניע את צוררינו, במלחמת השחרור, במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ועוד ועוד, "ולא עביד רחמנא ניסא בכדי", כלומר, לא לחינם עושה ה' יתברך נסים. אלא טעם יש בדבר, להצמיח לישראל ישועה גשמית ורוחנית בארץ ישראל, כדי להביאם לגאולה השלימה במהרה בימינו.

 

רבותינו אומרים, כל מי שעושים לו נס ואומר שירה, חוזרים ועושים לו נס אחר. וביאר מרן רבינו זצ"ל, שזהו מה שנאמר "הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד, כִּֽי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ ה', וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה", שפירוש הדברים הוא, כי ה' הוא ישועתי, הוא עשה לי ישועה, ולכן לא אפחד גם לעתיד לבוא, כי עוזי "וזמרת יה ה'", שאני מזמר לו בשירה וקול זמרה, לפיכך, "ויהי לי לישועה" - פעמים רבות.

 

רבותינו מתחו ביקורת על חזקיה המלך, על שלא אמר שירה לפני ה' יתברך בשעה שעשה לו ה' נס והמית את כל צבאו של סנחריב, וזאת למרות שחזקיה המלך היה קדוש ה', והיה ראוי להיות משיח, ופעל רבות ונצורות למען תורתינו הקדושה, עד שאמרו רבותינו שבדקו מדן ועד באר שבע בימיו של חזקיה, ולא מצאו תינוק ותינוקת שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה. ובכל זאת, למרות כל תורתו של חזקיה, קטרגה מדת הדין לפני ה' יתברך, שלא אמר חזקיה שירה לפניו.

 

לכן צריכים אנו לתת תודה, שיר ושבחה לה' יתברך השם נפשינו בחיים ולא נתן למוט רגלינו, צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל, ולהוציא מלב טועים החושבים "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", ובוטחים בצבא של בשר ודם, כאילו רק בכחנו הגשמי ניצלנו. ואדרבה, על ידי השירה והתודה, נזכור את ה' אלוקינו הנותן לנו כח לעשות חיל. ועל ידי זה נזכה גם לעתיד לבוא לראות בישועות ה' יתברך, כמו שאמרנו, שעל ידי ההודאה לה' על הנס, הוא עושה נס נוסף. וכפי המעשה שהיה עם דוד המלך עליו השלום, שכשראה שעשה לו ה' נס, והציל אותו מן הארי ומן הדוב, הבין כי עתיד הוא לעמוד לישועת כלל ישראל, כי לא לחינם עשה לו ה' נס מופלא כל כך, אלא ללמדו כי עתיד הוא לעשות על ידו נס נשגב יותר.