מאמרים

סעודות ראש השנה וסימני החג

סעודות ראש השנה וסימני החג 
/הרב שמואל ברוך גנוט/

חכמינו זכרונם לברכה תיקנו להכין סעודות חג דשנות בראש השנה. בערב ראש השנה שחטו בארץ ישראל פרות ובקר רב, דבר שהוביל להשלכות הלכתיות שונות. כל זאת כדי לפתוח את השנה בסעודות חגיגיות וטעימות, שיהוו סימן טוב לשנה החדשה. הפוסקים אינם מסתפקים בארוחה חגיגית והם מצווים עלינו להכין לראש השנה בשר שמן (כדי שהשנה תהיה מתוקה ושמנה) ומיני מתיקה (כמאמר הכתוב "אכלו משמנים ושתו ממתקים... כי קדוש היום לאדונינו").

"סימני ראש השנה" חדרו אל כל בתי ישראל, דתיים וחילונים כאחד. אך מעניין שבעוד שהתפוח בדבש, שמקורו בספרי הראשונים בלבד, חדר לכל שדרות הציבור, הרי שהסימנים המובאים בגמרא (ב-2 מקומות, במסכת הוריות ובמסכת כריתות), כמו "רוביא", "קרא" ו"סילקא", אינו נהוג בכל בתי ישראל, וחבל מאוד.
מנהג ה"תפוח בדבש" מובא בטוור וברמ"א ואילו מנהג טבילת "המוציא" בדבש מובא בלבוש, שכתב שכך נהגו בקהילות אשכנז. יתר הסימנים (קרא=דלעת, רוביא=תלתן, כרתי=מין בצל, סילקא=תרד, תמרי=תמרים) מובאים בגמרא הקדושה כמאכלים שראוי לאוכלם בראש השנה, להתעורר על ידם לבקש הצלחה לישראל ולמגר את שונאי ישראל. הפוסקים הקדומים הביאו שרבים נהגו לאכול כל מיני מאכלים הרומזים לדברים טובים, כמו לאכול ריאה, המרמזת על אור העינים וש"תאיר עינינו במאור תורתך". גזר, עליו אומרים "שתגזור עלינו גזירות טובות", ועוד כהנה. מסיבה זו אנו נוהגים בביתינו לחפש רמז ומשמעות לכל מאכל ומשקה המונח על השולחן, ולבקש מהקב"ה על ידו. (רוצים דוגמה? בבקשה: על השומשום שבחלה אומרים: "שירבו זכויותינו כשומשום", וכך נוהגים הספרדים על משקה "קולה" אומרים "שתהיה לנו שנה קלה"...).

בגמרא מובא במקום אחד שצריך לאכול את הסימנים, אך במקום אחר נאמר שצריך להסתכל על הסימנים, ולא כתוב שצריך לאוכלם. לכן, אלו שאינם אוהבים את טעם הסימנים ואינם רוצים לאכול אותם, יכולים הם להביט בסימנים ולומר עליהם ה"יהי רצון" המסורתי, מבלי לאוכלם.

מה לא אוכלים בראש השנה? לא אוכלים אגוזים ("אגוז" בגימטריה "חטא" וגם מפני שהאגוז גורם לכיחכוח-גרוני המפריע בתפילה, ולכן אין לאכול פול וקטניות). לדעת הגר"א ז"ל מוילנא לא אוכלים ענבים, לפי תורת הסוד. לכן אלו הנוהגים כשיטת הגר"א הקדוש, לא יאפו צימוקים בעוגות ראש השנה ולא ירכשו חלות עם צימוקים.
וכמובן, לא אוכלים דברים חמוצים, חריפים או מרים בראש השנה. בראש השנה, כך כתבו רבותינו, אנו לא רוצים להיזכר בחמוץ, בחריף ובמר. ומסופר על הגרש"ז אוירבך זצ"ל שכשהזמין אורח לסעודת ראש השנה, התנצל בפניו שליד הקוגל הירושלמי לא יהיה היום מלפפון חמוץ, כי בראש השנה לא אוכלים מלפפון חמוץ...