מאמרים

הדלקת נ"ח ע"י אונן

פרטים
קטגוריה: חנוכה
פורסם ברביעי, 14 אוקטובר 2020 15:25
נכתב על ידי Super User
כניסות: 572

שמואל ברוך גנוט
הדלקת נ"ח ע"י אונן

כתב הפרמ"ג (סי' תרע משב"ז סק"ה) דאונן לא ידליק נרות חנוכה וא' מבני ביתו ידליק עבורו, ואם אין לו א' בביתו, ידליק בלא ברכה משום פרסומי ניסא. וצ"ע דהא כשם שהאונן פטור מכל המצוות, כן פטור הוא מלפרסם הנס לרבים. וכבר עמדו בשאלה זו האחרונים. 

ובדרך פלפול י"ל דהנה הדרכי משה (סי' תרעב ג) הביא דעת ה"ר מנחם מירזבור"ק שכתב דמי שלא הדליק בליל ראשון ומדליק בלילות הבאים, דידליק נר אחד כשמתחיל להדליק, כיון דלדידיה ה"ל ליל ראשון. והיינו דהר"מ מירזבור"ק סבר דפרסום הנס הוא ענינו של כל אדם ועליו להוסיף בכל יום ממה שהדליק בעצמו אמש. ולדבריו נמצא שביום השמיני ידליק רק ז' נרות ושוב לא ידליק יותר מכך. 

והנה הנודע ביהודה (קמא סי' כז) דן בדן ספירת העומר דאונן, וכתב כך: "ואומר אני דלא גרע הפסד המצוה של כל ימי העומר מהפסד ממון, וכו', וא"כ לפי זה היה מותר לזה לספור ספירת העומר כדי שלא יבטל כל ימי העומר, אלא שמפני שאנו מדמין לא נעשה מעשה לברך, אבל עכ"פ כיון שבזה גופיה אם רשות ביד האונן לקיים המצוה נחלקו הפוסקים ולכן בו בלילה יספור בלא ברכה ושוב ממילא בימים שאחריו יספור בברכה", עכ"ל. והיינו דכיון דאם יפסיד מצות ספירת העומר ביום אחד, יפסיד גם המשך הימים, על כן יכול לספור, דלא גרע מהפסד ממון. 

ולפי"ז י"ל דכיון שלשיטת הר"מ מירזבור"ק אם יפסיד יום אחד, ייאלץ להדליק את הנרות גם בהמשך הלילות שלא ככו"ע, ובלילה האחרון יצטרך להדליק רק ז' נרות ואת הדלקת הנר השמיני יפסיד, על כן דומה הדבר לספירת העומר ויוכל להדליק גם בליל אנינותו. וכמובן דזהו לפילפולא בעלמא ולא מטעמיה דהפרמ"ג.

ולולי דברי הפרמ"ג הייתי אומר שצריך להדליק משום החשד, אא"כ כולם יודעים שמתו מונח לפניו דיל"ע האם אונן חייב בקיום מצות 'והייתם נקיים', ויל"ע בזה.

ונראה לבאר דברי הפרמ"ג כך. דהנה המהרש"ל (שו"ת סי' ע) נשאל האם מותר לאונן למול את בנו בטרם שיבוא מתו לקבורה והשיב בתוכ"ד כך: "אכן נראה לי גבי מילה דמצוה רמיה עליה בפרט ויש לו זמן לא נפטר ממנה כלל". והנובי"ק (שם) ביאר דבריו וז"ל: "הנה עלה בדעתי שלא אמרו אונן פטור מכל המצות, אלא במצות הנוהגות בכל יום שאם אתה מחייב האונן בהם, נמצא ברוב פעמים יתבזה המת ולא יהיה מתעסק עמו. אבל המצות הנוהגות בזמנים ידועים ואין להן תשלומין, דחביבה מצוה בשעתה בזה אין אנינות דוחה אותה, ואף שגם תפלה וק"ש אף שנוהגים למחר, מ"מ מצוה זו כבר עברה ועבר זמנו בטל קרבנו, מ"מ לא מקרי חביבה מצוה בשעתה". ואמנם הנודע ביהודה דחה את הדברים ש"הרי אונן פטור מתקיעת שופר בר"ה כדאיתא בירושלמי הביאוהו התוס' בריש מי שמתו בד"ה ואינו מברך וא"כ הרי היא מצוה בשעתה וזמנה קבוע ואעפ"כ נדחה מחמת אנינות".

ונראה לבאר דברי המהרש"ל באופן אחר, דאונן פטור מכל המצוות שהוא עצמו צריך לעשותם עבור עצמו, אך מצוות שחייב לקיימם לצורך האחרים, כמו מילה, צריך לקיימם. וזמש"כ דהיא מצוה דרמיה עליה לקיימה לתועלת בנו, שיהיה מהול. וא"כ י"ל דה"ה בהדלקת נ"ח, דצריך להדליק בכדי לפרסם הנס לאחרים, ומכיון דהיא מצוה דרמיה עליה לצרכם, עליו לקיימה. ונראה דהביאור בזה הוא דהנה נתבאר בפוסקים, (וכמש"כ הנוב"י שם), דאונן אינו מקיים המצוות מפני שצריך לדאוג לכבוד המת. ולזה י"ל דכיון דצריך לדאוג למילת בנו ולפרסום הנס לאחרים, א"כ מאי אולמיה צרכם מצורך המת. וגם א"נ שכבוד המת עדיף, מ"מ כאשר יש לו זמן לב' המצוות, יעשה אותם, כמש"כ שם המהרש"ל בהמשך דבריו. וא"ש. [ואמנם מצינו שהגרשז"א כתב שאונן פטור ממצוות צדקה, עי' שו"ת מנחת שלמה סי' צא סקכ"ה אות ד. אך מ"מ יש לחלק בין צדקה, שכל אדם אחר יכול לעשותה במקומו ולהשלים לעני את כדי חסרונו, לבין מצות מילה שהוא מחויב באופן מיוחד למול את בנו. וכן בהדלקת נ"ח, שעל כאו"א ישנה מצוה מיוחדת לפרסם את הנס בפני עצמו, ולא יעזור שגם אחרים מפרסמים הנס].