movstube.net

אתר השבת

 
  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size

ענווה, עיצה ותושיה

ענווה, עיצה ותושיה - (חלק המעשי והסגולי) /לענוים יתן חן - מאת ל. ש.
לחצו כאן למאמר המעוצב

נתבקשתי להגיב בענין מידת הענווה וראיתי לנכון בע"ית לכתוב עבור שאר הגולשים אודות מידת הענווה ביתר פירוט (ולא כפי שהבאתי בשאלה המדוברת), ואני חושבת, לעניות דעתי, שכל יהודי הזקוק לעבודה על מידת הענווה ימצא כאן את הדרך הסלולה אל מידת הענווה שכן הדרך הנכונה להגיע למידת הענווה היא כל מה שכתוב לעיל וכן קריאה יומית של איגרת הרמב"ן-בתוספת עבודת שטח אישית של המבקש- עבודה אישית על מידת הענווה עם אנשים. (אין מה לעשות- בישיבה בבית לבד לא ניתן לעבוד על מידת הענווה)-זוהי עבודה יומיומית המניבה פירות בע"ה יתברך.

עבודה נכונה על מידת הענווה מספקת לנו קרקע מוכשרת להצלחת האדם בכל מעשי ידיו (זה כמובן לא מובטח במאה אחוזים אבל יש סיכוי שמעשינו יצליחו בעזרת החונן לאדם דעת כי אנחנו בענווה.
והנה העצות לעבודה על מידת הענווה: כפי שמובאות בספר "לענווים יתן חן" מסדרת תיקון המידות

א. לימוד המוסר: ישנן תמיד קיצור מאמרי חז"ל בשכר הענווה ובעונש עוון הגאוה, וכאשר יתמיד בקריאה יבוא לידי מעשה. (ראשית חכמה ענוה ג'). ובשעת לימוד המוסר ישכח מומי הזולת ויכוון דברי התוכחה אליו ועליו בלבד.
ב. תפילה: ירבה בתפילות מעומק ליבו לפני ה', שיסיר ממנו הגאוה ויזכה להידבק במידת הענוה, ויאמר בסוף תפילה 18 קודם "יהיו לרצון" : "ריבונו של עולם זכיני למידת הענווה ולמידת ההכנעה כדי שאהיה מקובל ומרוצה לעם, יהיו לרצון וכו'. (קב הישר ז').
ג. פסוקים המעוררים: כשמרגיש גבהות הלב יאמר הפסוקים: "כי לא לעולם חוסן ואם נזר לדור ודור" (משלי זך). "אם יעלה לשמים שיאו, וראשו לעב יגיע, כגללו לנצח יאבד, רואיו יאמרו איו. כחלום יעוף ולא ימצאוהו ויודד כחזיון לילה" וכו' (איוב כ') (עפ"י סנהדריןז'). "ה' לא גבה ליבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני, אם לא שיוויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אימו כגמול עלי נפשי (תהילים קלא) וכן ישנן את הפיוט מימים נוראים: "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו, משול כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל, כצל עובר וכענן כלה, וכרוח נושבת וכאבק פורח וכחלום יעוף"! (רחמי האב יא).
ד. לא להבליט: יזהר שלא לפרסם את היראת שמים שלו, ולא יראה ויבליט תנועות זרות ואנחות גדולות בתפילתו וכו', כי זה יביאהו לידי גאוה, כי יחשוב שידעו כולם את דביקותו ויראתו (ראש הגבעה דף ב').
ה. לא יכעס: כאשר תנצל מן הכעס – תעלה על ליבך מידת הענווה (איגרת הרמב"ן).
ו. צוואת יסוה"ע: אם הינך מחזיק את עצמך לאיזה מדרגה בעבודת ה', עיין מעט בצוואת "יסוד ושורש העבודה",ותיווכח מהי עבודת ה' ומהי יראת שמיים וכשתעשה השוואה בינך לבין הנאמר שם תראה כי אתה עדיין רחוק מיר"ש וכגבוה שמיים מארץ וכרחוק מזרח ממערב כן רחוק אתה משלימות היראה. ובזה תכיר אפסותך ותתבטל גאוותך.
ז. מקום: קביעת מקום לתפילה מסוגלת להביאך לענווה וחסידות (עפ"י ברכות ו').
ח. צדקה: סגולה לבטל הגאווה ליתן צדקה (סה"מ).
ט. אמונה: ע"י אמונה חזקה בה', יהיה לך כוח לשבור הגאווה ולמשול בה. ורמז לדבר (תהילים פט') "ואמונתך סביבותיך – אתה מושל בגאות ".(שם)
י. ישראל: המשתתף בצער כלל ישראל ומתפלל עליהם יזכה לענווה (שם)
יא. אמת: דובר אמת יזכה לענוה (שם)
יב. שמים: יסתכל על השמים (שם)
יג. כובע: של צדיק סגולה להסרת הגאווה, כעין דאיתא במס' זבחים פ"ח מצנפת מכפרת על גסי הרוח , יבוא דבר שבגובה ויכפר על גובה (שם).
יד. יסוד: כשנכנסת גאווה בליבו של אדם, כל זמן שאינו מוציאה ממחשבתו לפועל בדיבור ומעשה, עדיין בנקל יוכל להסירה מליבו, ולכן יזדרז לעוקרה לפני שיוציאה, כי אז היא נאחזת בו ואינו יכול להניחה (מנורת המאור סי' שלג).
טו. גדולת ה': יתבונן האדם במעשי ה' הגדולים וברואיו הנפלאים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ- מיד הוא אוהב, משבח, מפאר ומתאווה תאווה גדולה לדעת את ה'. כמו שאמר דוד (תהילים מב'): "צמאה נפשי לאלוהים לקא-ל חי".וכשמחשב בדברים אלו- מיד הוא נרתע לאחוריו, ויפחד וידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומדת בדעה קלה מעוטה לפני תמים דעות. (רמב"ם יסודי התורה ב' ב'). יתבונן האדם בגדולת ה' אשר לגדולתו אין חקר ואין תכלית, וכי כל העולם כולו תחת הרקיע הוא כגרגיר חרדל, ואנשי העולם אשר בתוכו עם כל גדלותם- כאין נחשבו! ממחשבה זו יבוא לענווה כדכתיב (תהילים ח'): כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך...מה אנוש כי תזכרנו(ר"ח ענוה ב').
טז. מאין באת? : דע והתבונן מאין באת? מטיפה סרוחה, ובזה תינצל מהגאווה. (אבות ג' א' ברטנורא) מי שיראה עצמו מצד ראשיתו ומצד אחריתו, לא תיתכן לו מידת הגאווה! (מאירי חה"ת ב' ז'). בהיות האדם מסתכל בפחיתות חומרו וגריעות תחילת יצירתו – אין לו טעם להתנשא כלל אלא ליבוש ולהכלם. משל למה הדבר דומה: רועה חזירים שהגיע ועלה לשלטון, הרי כל עת אשר יזכור ימיו הראשונים- אי אפשר לו להתגאות (מסילת ישרים כג'). יתבונן שהתהוות האדם ויצירתו הוא מהלובן והאודם אחרי שהתעפשו והעלו סירחון ואח"כ הוא ניזון מדם הטומאה במשך שהותו בבטן אימו ורק אח"כ הוא יוצא לעולם חלוש וכחוש בגופו ואבריו. (חובת הלבבות כניעה ה').
יז. לאן אתה הולך? :ולאן אתה הולך למקום עפר רימה ותולעה (אבות) ויתבונן מצורתו שתהיה לו כשינוח בקבר: אור פניו יחלוף, מראהו ישחר, בשרו יהפוך לתולעים עיפוש וליחה, ולא ישאר בו כל סימן מיופי גופו. ריחו יבאיש מאד, כאילו לא רחץ וסך בשרו מעודו, בחושבו כן לא יתגאה ויתנשא. (שם)
יח. דין וחשבון: "ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה". יצייר בליבו רגע היכנסו לפני בית דין הגדול של צבא מעלה, בעת שיראה עצמו לפני מלך מלכי המלכים הקדוש והטהור בתכלית הקדושה והטהרה, בסוד קדושים משרתי גבורה גיבורי כח עושי דברו, אשר אין בהם מום, והוא עומד לפניהם, גרוע פחות ונבזה מצד עצמו, טמא ומגועל מצד מעשיו, הירים ראש? היהיה לו פתחון פה? וכי ישאלוהו: איה ואיפוא פיך? איה גאונך וכבודך אשר נשאת בעולמך? מה יענה ומה ישיב על תוכחתו? הנה ודאי שאילו רגע אחד יצייר בשיכלו, האמת הזה בציור אמיתי וחזק- פרוח תפרח ממנו כל הגאווה ולא תשוב אליו עוד !!!!! (מסילת ישרים כג').
יט. הפרשות גופך: התבונן שדרך טבעך כמו הבהמה שגופך הופך כל פרי טוב ומריח לזבל וסרחון, א"כ היש לך מקום להתגאות? (שבט מוסר ב'). בהיותך בבית המרחץ או בבית הכסא זכור כמה טומאה זוהמא וסרחון יוצאים מגופך, וכשתחשוב בזה תבוא לענווה. (ספר חסידים תקמה).
כ. חיים?: זכור, אין אדם בטוח בחייו אפילו רגע. ואיש אשר אלה לו איך יתגאה, וכיצד יתכן שלא יהא שפל רוח? (צל"ח). וזה שייסד הפייטן : "רפידתו רימה...ואיך יתגאה אדם להבל דמה? (יוצר ליום כיפור)
כא. תלויים בלחם: חשוב, אם לא תאכל ותשתה האם גאוותך תחזיק אותך? והרי באין לך אוכל יום אחד פניך משתנים, וכיוון שכל חייך תלויים בחתיכת לחם שאתה אוכל,וכשיחסר לך אתה מת- כיצד תתגאה?(שבט מוסר ב')
כב. עבד: דע שאינך בן חורין, כי יש מושל עליך והינך עבדו. א"כ היש צחוק גדול מזה שעבד יתגאה? (שם).
כג. המשי מתולעים: אם לבשת בגדי משי והינך מתגאה בהם זכור: אין פחיתות גדולה מזו שתתגאה בדבר היוצא מתולעים, ואם בזה אתה מתגאה, נמצא שהתולעת חשובה ממך, ואתה טפל מהם...(שם).
כד. הצמר מבהמה: אם אתה מתגאה מבגדי צמר שעליך, חשוב: היאומן שהבהמה שממנה לקחו הצמר- גדולה ממך, שעמה אתה מתגאה? (שם).
כה. הפשתן מאדמה: אם בבגדי פשתן הצומח הינך מתגאה, דע הפשתן אין בו רוח חיים, והוא בסוג "צומח" ואילו אתה בן אדם הינך בסוג "מדבר", ומי גדול ממני, א"כ ממי אתה מתגאה? (שם).
כו. העושר בסכנה: אם תתגאה בעושרך, דע כי הכל הוא של הקב"ה ובידו לקחת רכושך כהרף עין, כמו שראינו שעשירים נהרגו בגלל עושרם שרצו לשדודם וכד' והרי גם לבסוף יניח לאחרים חילו...(שם).
כז. מתחכם נלכד: אם הינך מתגאה מחכמתך וכשרונותיך, זכור: כמה חכמים נלכדו דווקא בשביל חכמתם ע"י דיבור קל. כמו שאירע להרבה חכמים שרצו להתחכם במענה לשונם לפני שרים ומושלים, ולבסוף נלכדו בדיבור קל באין תקומה, ודווקא לפני שרים ומושלים, ולבסוף נלכדו בדיבור קל באין תקומה, ודווקא אותם התמימים שאמרו "איני יודע" נכנסו ויצאו בשלום (שם).
כח. כשרונך טבעך: מי שהוא בעל כשרון יותר מאחרים, אין מקום להתנשאותו, כי הרי הוא כמו עוף המגביה לעוף לפי שטבעו כך, וכשור המושך בכוחו לפי שחוקו הוא. וידע שאילו היה חבירו בעל כשרון כמוהו, גם היה מתחכם כמוהו ויותר, ובמה יתגאה? (מסילת ישרים כב').
כט. תהפוכות החיים: יזכור חילוף תולדות הזמן, העשיר בנקל יכול להפך לעני, המושל לעבד, המכובד לנקלה. א"כ איך יגבה ליבו על מעמדו אשר אינו בטוח בו? כמה בושות יכולים לבוא עליו במה שיצטרך לשחר פני רבים אשר מאס לתת להם שלום- למען יהיו לו עתה למושיעים. (שם כג').
ל. עניות בתורה: אם הינך למדן שנון חריף ומחוכם בתורה, דע כי אתה כאין ואפס וכקליפת השום נגד חכמי דורות שלפניך. ודווקא גדולי ישראל אלו, במקום גדלותן שם אתה מוצא ענוותנותן! וזכור: כי המתגאה בלימודו הוא נותן כח לסיטרא אחרא, וכל סיטרא דקדושה בורחים ממנו. (שבט מוסר פרק ב').
כאשר תתבונן בגודל עניותך בידיעת התורה ובקיום המצוות, לא יהיה לך במה להתגאות, וכמו שאמרו חז"ל: אם חסרה לך תורה מה קנית? ואפילו אם יש לך מעט תורה ומעשים טובים, כשתחשוב באמת יתברר לך כי לא תיקנת אפילו החצי, ואפילו לשליש לא הגעת למה שיכולת להגיע, כפי הכשרון שחננך הבורא. (שמירת הלשון שער ב' יד').
לא. צפוי למחלות: זכור, אם תיפול רחמנא ליצלן למשכב, הרי לבך נשבר, כוחותיך כלים, לשונך נדבקת לחיכה, כל המאכלים מרים לך כמרה, ואתה שוכב במטתך הולך ומתמעט, ריח רע נודף מפיך, ומלאך ממתין מאחורי הדלת, ואם ככה עלול לקרוא לך, כיצד תתגאה? (שב"מ ב')
לב. בשמים ממעל: יסוד וכלל גדול בחיים, כי בקנינים רוחניים עליך להתבונן באלה שגדולים ממך: כמה הנני רחוק עדיין ממעלתם! ואל תסתכל באלו שהם קטנים ממך. ואילו בעניינים גשמיים נהג ההיפך: הסתכל שישנם רבים שאין להם מה שיש לך, ואל תסתכל בעשירים ממך. אך "עולם גולם" הופך קערה על פיה, בקניינים רוחניים עושים השוואה בינם לבין הנחותים מהם וממילא "מסתפקים במועט", ואילו בדברים גשמיים מתבוננים בעשירים מהם: כמה אני נחות וחסר מהם. ומכאן שורש צמיחת הגאווה והרדיפה אחר החומריות, ויש להמליץ: "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" הדרך הנכונה היא: בענייני שמיים –הסתכל תמיד למעלה ממך, כמה אתה רחוק מעשירי הדעת והמעש, ואילו בענייני "ארץ"- "מתחת, תתבונן מתחת לך שישנם רבים מחוסרי אמצעים ממך, ובזה תשקוט דעתך ותסתפק במה שיש לך. ועצה זו היא נפלאה בעבודת ה' יתברך ! (רשפי אש דת ד')
לג. הנהגות צדיקים: בקראך עובדות והנהגות הצדיקים יראתם וקדושתם, לא תוכל עוד לצייר הגאווה על ליבך, כי אז יכנע לבבך ותקטן נפשך בעיניך, ותבחין פחיתותך אשר אינך ראוי להיות גם הדום לרגליהם. (ספה"מ למגיד מדובנא, גאווה ח').

(אפשר לקרוא גם כל יום או פעם בשבוע)
"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת, ובזה תינצל מן הכעס שהיא מידה רעה להחטיא בני אדם, וכן אמרו רבותינו ז"ל: כל הכועס כל מיני גיהנום שולטין בו, שנאמר- הסר כעס מליבך והעבר רעה מבשרך ואין רעה אלא גיהנום, שנאמר: וגם רשע ליום רעה. וכאשר תינצל מן הכעס תעלה על ליבך מידת הענוה שהיא מידה טובה מכל המידות טובות, שנאמר עקב ענוה יראת ה'. ובעבור הענווה תעלה על ליבך מידת הייראה כי תיתן אל ליבך תמיד מאין באת ולאן אתה הולך ושאתה רימה ותולעה בחייך ואף כי במותך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך הכבוד, שנאמר: הנה השמים ושמי השמיים לא יכלכלוך אף כי ליבות בני אדם, ונאמר הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאום ה' וכאשר תחשוב את כל אלה תירא מבוראך ותשמור מן החטא, ובמידות האלה תהיה שמח בחלקך וכאשר תתנהג במידת הענווה להתבושש מכל אדם ולהתפחד ממנו ומן החטא אז תשרה עליך רוח השכינה וזיו כבודה וחיי עולם הבא, ועתה בני דע וראה כי המתגאה בליבו על הבריות מורד הוא במלכות שמים כי מתפאר הוא בלבוש מלכות שמיים שנאמר ה' מלך גאות לבש וגו' ובמה יתגאה לב האדם, אם בעושר ה' מוריש ומעשיר ואם בכבוד הלוא לאלוקים הוא שנאמר והעושר והכבוד מלפניך ואיך מתפאר בכבוד קונו ואם מתפאר בחכמה מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח. נמצא הכל שווה לפני המקום כי באפו משפיל גאים וברצונו מגביה שפלים, לכן השפיל עצמך וינשאך המקום, על כן אפרש לך איך תתנהג במידת הענווה ללכת בה תמיד: כל דבריך יהיו בנחת וראשך כפוף ועיניך יביטו למטה לארץ וליבך למעלה ואל תביט בפני אדם בדברך עימו וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך ואם חכם או עשיר הוא עליך לכבדו ואם רש הוא ואתה עשיר או חכם ממנו חשוב בליבך כי אתה חייב ממנו והוא זכאי ממך שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד, בכל דבריך ומעשיך ומחשבותיך ובכל עת חשוב בליבך כאילו אתה עומד לפני קב"ה ושכינתו עליך, כי כבודו מלא העולם, ודבריך יהיו באימה וביראה כעבד לפני רבו, ותתבייש מכל אדם ואם יקראך איש אל תעננו בקול רם, רק בנחת כעומד לפני רבו, והווי זהיר לקרות בתורה תמיד אשר תוכל לקיימה וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו, ותפשפש במעשייך בבוקר ובערב, ובזה יהיו כל ימייך בתשובה והסר כל דברי העולם מליבך בעת התפילה והכן ליבך לפני המקום ב"ה וטהר רעייוניך וחשוב הדיבור קודם שתוציאנו מפיך וכן תעשה כל ימי חיי הבלך בכל דבר ודבר ולא תחטא, ובזה יהיו דבריך ומעשיך ומחשבותיך ישרים ותפילתך תהיה זכה וברה ונקיה ומכוונת ומקובלת לפני המקום ברוך הוא, שנאמר תכין ליבם תקשיב אזניך. תקרא האיגרת הזאת פעם אחת בשבוע ולא תפחות לקיימה וללכת בה תמיד אחר השם יתברך למען תצליח בכל דרכיך ותזכה לעולם הבא הצפון לצדיקים ובכל יום שתקראנה יענוך מן השמיים כאשר יעלה על ליבך לשאול עד עולם אמן סלה".
לע"נ כל נפטרי ישראל ובתוכם כב' הרבנית הגב' בת שבע אסתר קנייבסקי ז"ל בת יוסף שלום

 

לכבוד שבת קודש

תפילות

בבקשה להתפלל לרפואת: יחיאל אברהם מאיר בן חיה טויבא, רבי יאשיהו יוסף (פינטו) בן הרבנית זרי שליט"א נועה בת לאה לרפואה שלמה, אשר ורפאל בני שמחה לרפואה שלמה, זאב בן ורדה לרפואה שלמה, יהודית בת מיסה לרפואה שלמה, שולמית בת מיסה לרפואה שלמה, שלמה בן רבקה לרפואה שלמה, משה בן כמונה לרפואה שלמה, נתנאל אילן בן שיינא ציפורה, תמר בת אורית לאה, אשר ורפאל בני שמחה, שרה צפורה בת רינה בתוך שאר חולי ישראל. בבקשה להתפלל לזרע בר קיימא בקרוב לנופית הודיה בת רחל ודויד שלמה בן שושנה ולזרע בר קימא בקרוב למירב המזל בת גאולה ונועם בן לאה וחזרה בתשובה לעידן בן שולמית ושי שלומי בן שולמית ודינה תרצה בת ורדה רגינה ולבשורות טובות ישועות ונחמות לכל עם ישראל

לעילוי נשמת

לעילוי נשמת מרת טליה בת עזריאל לייב ז"ל ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת מרדכי בן ברוך ופאולה פייגלה בת אליעזר ת.נ.צ.ב.ה.

מונה מבקרים באתר שבת נט

מונה צפיות תוכן : 19718378

אתר השבת


מאמרים אחרונים