קינה אעירה למען אזכירה
חורבן זמננו - ממשלה מחפירה

קריעת הבגדים ויללות אבל
בגירוש יהודים משטח החבל

משפחות עקרו, אדמות חוללו
בבכי ומרורים, החלומות נהרסו

עתיד עמנו בזדונים הופקד
אוי לו לאיש שבעמו בגד

יהודים גורשו בחרב לטושה
כימים ימימה והארץ נטושה

תפארת-ישראל יורדת לתהום
אנא, עננו! אבינו במרום

מגוש קטיף וצפון השומרון יוצאים אחינו
גלות בבל, רומי - הקיסר בימינו

נוגשים ומונים, מוכרים וקונים
ובמקום - אוהלי ישמעאלים

אנו קורבנות לאבני הקלע
נרצחו מעמנו בכלי הבלע

בשרשרות הברזל יוצאים הגולים
מניסנית, בדולח, ונווה דקלים

בנינו בנותינו בחרב מדוקרים
מביתם באלי-סיני, דוגית ונצרים,

וקולי לשמים בבכי ארעיפה
בצאת אחי מגן-אור ותל-קטיפא

אבינו שבשמים, הרחמן, הידיד!
הצל את קטיף, כפר-ים וגדיד

רחם נא על אלמנה ויתום
ולהחזיר גני-טל וכפר-דרום

רחם נא על בנות ובני-עצמון
על גנים וכדים - מלך עליון!

עולה אליך זעקות העולל,
משא-נור וחומש - את נאקת החלל

כרם-עצמונה, נצר-חזני ורפיח-ים
שליו ופאת-שדה ומורג, גם

ושירת-הים עוד נשירה
והסר ממנו כל אימה ויראה

אנו וארצנו במזיד נמכרנו
על-ידי ההוא שבשוגג בחרנו

אוי לנו! חבל, צוות השרון!
המפיל עלינו צר ויגון

רומינו - נתלינו על עצי השקמים
ובתמיכת מחנות ערלים

בידי החמאס והחיזבאללה
הופך ים מתוק למי מריבה

הרסו בתי כנסת ומדרשים
חללו את החיים עם המתים

למדבר גלינו לחולות ריקים
אבל נרים עוד על נס - שרידי דגלים

המגרש עמנו מגוש קטיף
כחרב על צווארנו הניף.

ה'! קרע רוע גזר דיננו
בששון ובשמחה - נחזור לארצנו.


צבי פנטון, ירושלים ת"ו
אב תשס"ה, ערב החורבן ח"ו